לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
זכור לי שבעבר ראיתי דיווח שיצאה לאור מהדורה חדשה של או"ה לר' ירוחם (שכידוע יוחס בטעות לר' ירוחם ב"ר משולם, אך באמת חובר ע"י ר' ירוחם אחר, מראשוני צרפת, תלמיד ר' פרץ מקורביל). אני חושב שיצא יחד עם ספר נוסף ולא בפני עצמו. האם מישהו מכיר? או אולי יש מישהו שמהדיר את החיבור?
הקש באוצר פר"י אשרי ותקבל תוצאות רבות ומגוונות. מי שטיפל בפסקי מהרי"ח בשנים האחרונות הוא ר' משה רוזנר וכדאי לפנות אליו. (ואולי הוא המהדיר השני אליו רומז ר' עדיאל) איני רומז. איני זוכר האם ראיתי רק דברי הרב חבצלת או שראיתי גם מהדיר אחר. אגב, הרב רוזנר לא כתב על עניין זה דבר במבוא הקצר למהד...
לא הייתי מתנסח כמו "תולעת-ספרים", אך אני בהחלט מסכים שמלאכתו של המהדיר היא להיות משמש בקודש של לומדי התורה, וממילא כל שיקוליו צריכים להיות איך הוא מגיש לפני קהל קוראיו נוסח אמין ונוח ללימוד. כל הציוני מקורות הם חלק מהנוחות וכך גם ההערות. לעומת זאת, חידושיו של המהדיר אינם חלק מהנוחות, אלא א...
הייתה לי מחשבה שאולי יש לפתוח "לשון שמעתי". והכוונה שזו שמועה ששמע בבית המדרש ולא ישירות מפי רבוֹ, ואז ניתן גם להבין מדוע חלק מהשמועות נמצאות במקורות אחרים בשם ר"י, מכיוון שתלמידים אחרים העבירו מסורת שזה אכן ר"י. אמנם מלבד שזה לא מיישב קשיים נוספים, יש קצת קושי בזה שאחרים ידעו לו...
הרמב"ם כתב את היד החזקה, וגם חילק לפי נושאים כמו הלכות דעות ,הלכות תלמוד תורה ועוד, אבל האם הרמבם בתוך הפרק כמו פרק ג מהלכות תורה, הוא מספר את ההלכות, או שכתב הלכה וסימן הפסק מסוים והתחיל הלכה אחרת, אבל למשל לא אמר פרק ב בהלכות תורה הלכה ג, אלא המדפיסים כתבו זאת כדי להקל את המציאה בפרק עצמו עק...
אני הצלחתי גם להוריד מאמרים שלמים. אם נכנסים דרך הקישורית באתר הספריה הלאומית ומשם צופים בקובץ, אז אמור להיות מעל העמוד של המאמר איזה ריבוע עם 4 אפשרויות או קצת יותר, ואחת מהם היא השמירה (אני חושב שלא כתוב שם save, אבל נראה לי שיש שתי מילים, ואחת מהן PDF). כרגע אין לי אפשרות בכלל לפתוח את האתר (הגבל...
יתכן שיעזור לך לדעת שניתן לקרוא ולהוריד את כל המאמרים שם (ובתרביץ ועוד) ע"י הרשמה (בחינם) לאתר של הספריה הלאומית, ושם ללחוץ על הקישורית המתאימה לאתר jstor
במבואו לתוספות ר"י הזקן ותלמידו על מסכת שבת, ח"א, עמ' 36-39 (וכן בקצרה במבוא לחלק ב, עמ' 18), מתייחס הר"א שושנה לראשי-תיבות 'ל"ש' המופיעים פעמים רבות בקובץ תוספות הנ"ל בסופי דיבורים, וטוען שיש לפותחם: לא שמעתי (דהיינו חידושיו של בעל התוספות עצמו, שלא שמע מרבותיו). הוא מביא ל...
יש"כ גדול. הערות קצרות א. פרופ' עמנואל מתעתד להו"ל בקרוב את כל קטעי התוס' שאנץ מגניזת אירופה כולל הנדפסים. ב. עם הו"ל תוס' ר"פ הוכח כי הקטעים שהודפסו אינם לר"פ אלא מתוס' שאנץ. ג. קטעים מספר הנר הודפסו במוריה שי"ג - שט"ו ע"י הרב אוריאל כהן. ד. הספר קש"ק ע...
יש לציין גם את הפירוש האנונימי שהדפיס ר"א הורביץ אחרי הדף מפירוש הרמב"ם לתלמוד - 'השתלשלות הפירושים לסוגייא דזרק כוורת', הדרום מט, תש"מ, עמ' 115-117. (בעמ' 118 צילום של הדף מפירוש הרמב"ם לתלמוד. אגב, ר"ק כהנא פקפק בייחוסו לרמב"ם)
לגבי השלמת תוספות רי"ד על שבת, י"מ תא-שמע הדפיס את הפסקאות מסוף המסכת שהדפיס הרב לייטנר בישורון, בצירוף פסקאות חדשות נוספות מכת"י אחרים (דפים קלד-קלו, קלט ע"ב-קנ), בתוך: כנסת מחקרים, עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ג: איטליה וביזנטיון, פרק חמישי - קטעי "תוספות רי"...
טעיתי, י"מ תא-שמע הדפיס קטע אחד חדש מתוספות הרי"ד על עירובין (דף לג ע"ב) בתוך: כנסת מחקרים, עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך ג: איטליה וביזנטיון, פרק חמישי - קטעי "תוספות רי"ד" מגניזת איטליה, עמ' 58. (שאר הקטעים שהדפיס הם על מסכת שבת, ועוד קטע אחד על חולין).
לפירושי המשנה יש להוסיף: שנול, שפרה גלוסר ללשון המשנה (פאה, שבת, עירובין, פסחים) ביוונית יהודית מגניזת קהיר. מסורות יג-יד (תשסז) 225-252 [כמו כן, י' עץ-חיים פרסם בעבר קטעים מהלכות פסוקות על עירובין במאמרים שונים. כעת איני רואה טעם לציין לשם, אלא אם אדם מחפש את המחקר שנכתב על העניין] קטעים מת...
בשבועות האחרונים יצא לאור ספר חידושי הר"י מיגש על מסכת בבא בתרא, עפ"י כתבי יד ודפוסים ראשונים, עם מבוא (על הר"י מיגש, חיבוריו ועוד), מקורות, ציונים והערות, ע"י הרב יהושע פויטנסקי (בית חלקיה) והרב יעקב דהן (בני ברק). (מכיוון שזו הוצאה פרטית אני מציין את המספר טלפון. באמת שאין לי ...
ערכתי לעצמי ולחבריי רשימת הוספות לספר שרי האלף על מסכת עירובין עקב לימוד משותף בעיון של סוגיות ממסכת זו. החלטתי להעלות את הדברים לכאן על אף שהם כתובים באופן בוסרי, כיוון שאחרת פשוט לא הייתי מעלה. מאני משער שלרוב הספרים וההוצאות יוכלו החברים כאן להגיע בכוחות עצמם גם בלי ציון מלא. כשחשבתי שהציון המלא ...
בשבועות האחרונים יצא לאור ספר חידושי הר"י מיגש על מסכת בבא בתרא, עפ"י כתבי יד ודפוסים ראשונים, עם מבוא (על הר"י מיגש, חיבוריו ועוד), מקורות, ציונים והערות, ע"י הרב יהושע פויטנסקי (בית חלקיה) והרב יעקב דהן (בני ברק). (מכיוון שזו הוצאה פרטית אני מציין את המספר טלפון. באמת שאין לי ש...
ודאי שעיקרו של החינוך הוא בעשה טוב. לפעמים נכון ליזום תיאור של סור מרע, אבל זה מאוד תלוי במידה שהילד "מקבל" מההורים שלו, וגם תלוי מאוד איך ומתי אומרים.
ביקשתי מידידי היקר, הלל גרשוני, לחוות דעתו, והוא השיב שהוא נוטה דווקא לקבל את גרסת חונות, ונימוקיו עמו: א. אם זה ב-ג', היה צריך להיות: חגות. ב. נ-ל הוא חילוף שקיים לשונית. ג. יש לחונות משמעות (כפשוטו, דהיינו נמצאות). עד כאן מעיקרי טענותיו. עליי להעיר שנדרשת בדיקה עד כמה הכת"י של המשנה שהשתמש בו...
לכאורה אין כל הגיון וסברה בגרסה חונות. וככל הידוע לנו גם אין לה שום מקור אחר (כדוגמה, ברי"ף, דפוסים וכת"י [כולל כת"י אוקספורד נויבאואר 550, שנכתב ככל הנראה בבית מדרשו של הרמב"ם, והושפע מגירסאותיו], כתוב: חלות. או: חולות [וכך בכמה כת"י של פיה"מ לרמב"ם]).
לענ"ד פשוט שיש לציין לר"ן שעל הרי"ף. [ובפרט בסנהדרין שכידוע כתב ר' אלחנן שחידושי הר"ן לסנהדרין אינם להר"ן וכן מקובל בבתי מדרשות]. ונכון לציין ל'דפי הרי"ף' שניתן למצוא גם במהדורת עוז והדר. טוב, אם העניין מופיע בשני המקורות כאחד, אז ודאי שיש לשייך את החיבור לר"ן, לכ...
לענ"ד עדיף לר"ן על הרי"ף: א. הסיבה שנכתבה לעיל. ב. הפירוש על הרי"ף נכתב לאחר החידושין, ובאופן עקרוני יש לראות בו את דבריו האחרונים. ג. יש לומדים שלא מודעים להבדל, וממילא לא מודעים שיש גם חידושים.
כעת ראיתי את המהדורה החדשה (אך איני יכול לסרוק). מהדורה גדולה (בערך בגובה של כרכי ש"ס רגיל), מאירת עיניים (דפים בצבע כרם, עימוד נאה ונוח). בהערות שוליים נדפסו הוספות רבות מגיליונותיו ומדפים שבכתב-ידו של הגר"ע יוסף זצ"ל. כריכה יפה. במיוחד נהנתי מהקיבוץ גלויות - מהדורת רעננערט...
שלום רב לכולם, דוגמה שיש בה כדי ללמד שתמיד כדאי לבדוק בכת"י, גם כשיש מהדיר רציני, ואפילו שניים... בסוף מסכת תענית מובא בין במהדורת הרב קאפח זצ"ל ובין במהדורת הרב קורח יבדלחט"א (=מכון המאור) שהרמב"ם גרס במשנה: "יוצאות וחונות". ומציין הרב קורח שלא מצא כזו גרסה במקומות אחר...
כמדומני שיורה חטאים נדפס לאחרונה במהדורה חדשה ע"י מכון זכרון אהרן יחד עם ספר הרוקח הגדול, מעשה רוקח (עם הוספות מכת"י ברלין, המכונה ספר סיני), שערי שחיטות ובדיקות לבעל הרוקח, ואולי עוד חיבור או שניים. אבל אולי אני מתבלבל עם חיבור אחר של הרוקח שנדפס שם.