לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
ראו כאן: http://asif.co.il/download/kitvey-et/hrbnot/hrbnot%20mhn/mahn%202/1%20(14).pdf http://asif.co.il/download/kitvey-et/hrbnot/hrbnot%20mhn/mhan%203/1%20(35).pdf שמעתי שהרב עובדיה בעצמו הוציא חזון עובדיה-אבלות רק בעקבות פטירת אחיו. זה כמעט הספר האחרון שהוא הוציא, אח"כ נפטר בנו ואח"כ ג...
הלאו דלפ"ע לת"מ הוא רק כשנכשל בפועל, או גם בעצם ההכשרה שיכשל כבר עובר על לפ"ע לא תתן מכשול? אם תלך לפי הצד השני הרי לנו דרך להפעיל קניונים בשבת. יבוא הבעלים של הקניון ויאיים על בעלי החנויות שיהרוג את מי שיעז לסגור חנותו בשבת. הם לא חיללו שבת בגלל פיקוח נפש, והוא לא עבר על לפני עוור כ...
ראיתי פעם שהרש"ז התבטא שבשאלת קטן שהגדיל הוא יודע את התשובה, שאין הבדל בינו לכל אחד אחר, והוכחה מכך שהקדמונים לא דנו בשאלה שכיחה זו. וסיים: עכשיו צריך למצוא את הסברא לזה, אך את המסקנה אנחנו כבר יודעים. (איני זוכר את המקור אך זהו אחד הספרים שמלקטים דברים בשמו [הליכות/מעדני שלמה?]). וכעין זה ראית...
ערב לזכרו של הציץ אליעזר זצ"ל: יום ראשון הקרוב, בן ציון 24, ירושלים. פתיחה - הרב יגאל שפרן (ראש מחלקת הלכה ורפואה ברבנות ירושלים) גאון ומתמיד - הרב אברהם טוקר, על דודו הרב וולדינברג זצ"ל השפעת הרב על פסקי דין בענייני גירושין - הרב ציון לוז (דיין, בין הדין הגדול) שיטת הרב בסוגיית הפלה - הרב...
לפי הזכור לי בתימן היו הולכים עם ט"ג כל היום, פעמים מעוטפים בו ופעמים כמין צעיף, אלא שבתפילה (כל תפילה שהיא) היו מסדרים את הט"ג שתכסה ראשם ורוב גופם. אפשר לראות ע"ז בספר של ר' עתניאל מנצור על ציצית שיצא לאחרונה.
אלא מאי, שקובץ כזה דורש מהעורך הרבה יותר, הוא צריך לעבור ביסודיות על כל שטיק'ל שהוא רוצה להדפיס לראות האם יש בו חדש או שזה רייד קלאסי או פחות מכך, והוא צריך גם לפנות לאנשים יותר אנונימיים ולעבוד קשה, ולכן במקום זה הוא מעדיף עוד פעם לקחת מהרבנים המפורסמים, במקום להגיע לדברים האמיתיים. מה דעתכם? דריש...
מישהו יכול להרחיב על דמותו של הגאון רבי אריאב עוזר שליט''א אינני מכיר אותו אישית, אך פעם הייתי בשיעורו בחוה"מ בהר נוף בפני כ200 איש - שעתיים וחצי בהלכה, ערבית, ואז שעה וחצי באגדה - וכולם היו מרותקים. ופעם אחד דיברתי אתו, כשביקשתי ממנו לפרסם מאמר בספר זיכרון שערכתי. הרב ענה "אני עדיין לא ב...
אולי קשור לדעתו של הגרש"ז על מה בעצם האיסור בסגירת מעגל. ואולי קשור למובא ביביע אומר שהרבה פוסקים חשבו שעצם הזרם הוא אש, ואף הרב עובדיה חשב כן עד שהרב אוירבך העמידו על המציאות הנכונה.
יש להוסיף מוליד שאינו ניכר, כגון ריסוק מקרח לתוך כוס מלאה במים. אמנם זה במוליד (ש"נראה כבורא דבר חדש") ולא בנראה כמתקן, אך נחלקו האחרונים במהותו של מוליד, האם הוא שבות שאין לה עיקר מן התורה, או יש לה עיקר מן התורה - ולפי הצד השני מוליד הוא כעין מכה בפטיש דרבנן.
בגדול, התכנית של הרה"נ מפעימה, אך יותר משקשה להשיג תלמידים שילמדו בה, קשה למצוא ר"מים שילמדו אותה... וגם, אני לא בטוח שהרצי"ה הסכים לתכנית הזאת (לא מידיעה אל הערכה)
צריך להדגיש שגם הר"ן והריטב"א הביאו את שיטת הרמב"ן בהרחבה, וכן עוד ראשונים. ואף אחד לא העיר מן המשנה הזו. אולי אציע את מה שחשבתי לגודל הדוחק, ואשמח לשמוע דעתכם האם בכלל ניתן להאמר: יש לדון במי שמתגורר בירושלים האם יש לו מצוה לעלות להר הבית לנענע שם לפני ה' ז' ימים, או שאין המצוה אלא ...
כתב הר"י מיגאש שעדיף מי שיודע הלכות פסוקות אף שאינו יודע את מקורן בסוגיות. וחלק עליו מהר"ל, שלדעתו עדיף מי שיודע את הסוגיה בלי להכיר את דברי הפוסקים - והוא פוסק כמה שנראה לו עצמו נכון, אף שבאמת הוא טעות.
אני מצרף סיכום שכתבתי פעם על הסתכנות לשם פרנסה (והנאה): מציאות נוספת עליה יש לדון היא בהסתכנות לצורך פרנסה[1], ושלוש שיטות בדבר: א. בשו"ת נודע ביהודה (תניינא יו"ד, י) נשאל האם מותר לאדם לצאת להנאתו לצייד,וכתב שיש בזה בעיה של הסתכנות אך הדבר מותר לצורך פרנסה[2]. והביא סמך מן הגמרא (בבא מציע...
סיפר לי הרב משה סתיו, שבצעירותו היה פעם במושב שהיה מאוכלס כולו בעולים מתימן. הוא ניגש למישהו ושאל "מתי מנחה?", והאיש ענה "בזמן". "כן, אבל באיזו שעה?". "לא יודע", השיב האיש. וכך אירע עם כמה וכמה אנשים. הרב שם פעמיו אל בית הכנסת ללמוד עד מנחה, ואכן, ברגע מסויים ...
רק אעיר מדובר כאן באדם שטעה בתפילתו פעמיים ושלוש. כידוע, מי שאינו יכול לכוון פטור מתפילה, אולם בימינו היתר שכזה יגרום לרבים לא להתפלל זמן רב, וע"כ הפוסקים אומרים להתפלל בכל זאת. אולם לענ"ד, מי שטעה בתפילתו פעמיים ושלוש אפשר להחיל עליו דין טרוד ולפוטרו מלחזור ולהתפלל.
בינתיים מצאתי (ב'הפרדס' תשי"ח) שבאמת נתהפכה השמועה ורבי ישראל פורת סבר שצריך לכתוב 'דזש' ולא 'דז', ואכן בזה השיג על הגריא"ה. בתוך הרבה מכתבי תורה המאד מעניינים שנדפסו בישורון החדש נמצאו גם תשובות ספורות מהגר"מ פיינשטיין הדנים בנושא דנן. רואים מתוכם שכבר בתש"ח התנהל דיון בינו לבי...
תודה לכל הכותבים עד עתה, ולכותבים שיבואו. לא הכרתי את הנפטר הדגול, והתיאורים אודותיו הפיחו בי רצון להתחזק בכמה עניינים. ואגב, בזמן האחרון מאריכים ב'משפחות סופרים' על כמה וכמה מרבני ישיבת איתרי (שליט"א וזצ"ל). האם תוכלו לכתוב גם דמויות נוספות, כמו הרב אריאב עוזר? כט"ס נ"ב. שמעתי ש...
בקובץ המור הטוב, ניסן תשס"ט, עמ' 116-188 (של בית מוריה), נדפסה מהדורה מחודשת של נפש חיה או"ח סי' רנד לרב ראובן מרגליות, ושם האריך בנושא הכרעה במחלוקת תנאים ואמוראים לפי המסתבר בדעתנו. [את המאמר ראיתי פעם, ומי שיעלהו לכאן יעשה עימי חסד] והאריך בזה בספר נפש חיה או"ח סי' ע (מהד' בית מורי...
ברשימת "כלל מרן השו"ע" שהודפסה בסוף יחוה דעת א', אות י, נאמר במפורש שהאשכנזים בארץ ישראל ינהגו כדעת הרמ"א. ופעמים רבות הרב עובדיה כותב בלשון כעין זו: "לדידן שקיבלנו הוראות מרן... ולדידהו שיוצאים ביד רמ"א". אמנם, בחזון עובדיה ח"ב - הגדה של פסח (נו), דן הרב עובד...
אכן, לייטנר, תודה. אגב, במכתב למחברי תורת המלך מאת הרב ישראל אריאל, מצאתי שהביא בשם רבו, הרב יצחק אריאלי, את הדברים החריפים הבאים: מיד בתום מלחמת ששת הימים נכנסתי לבית הרב יצחק אריאלי זצ"ל - מגדולי הרבנים בירושלים. הרב התעניין ובירר פרטים אודות שחרור ירושלים ומקום המקדש, כן ביקשני לספר על הנופל...
ההקפדה לא להשתמש בתנ"ך נוצרי וכדו' - רשום לי שהרב גורן סיפר (עלוני ממרא 188 עמ' צה) שפעם ישב עם הראי"ה קוק ביער והיה לו תנ"ך "גוילין" (היחיד שהיה הדפסה של יהודים וללא חשש חילול שבת, בניגוד לתנ"כים נפוצים אחרים, אך היו בו אותיות מחוקות וחצאי אותיות). אמר הראי"ה שחוש...
חיפשתי את דברי הרב איתם הי"ד, ומאחר ולקח לי זמן למצוא (הם לא מופיעים באתר שלו) - אני מביא את הדברים, ואולי יסייעו גם למחפשים אחרים. בהמעין פורסמו מאמריהם של שני האחים, הרב אוהד והרב דרור פיקסלר, האחד על עובדין דחול והשני על מלאכת מכה בפטיש והקשרה לחשמל בשבת: http://www.machonso.org/hamaayan/?gi...
במאמרו של הרב עזריה אריאל באמונת עתיך( 'ההזאה על רק טמא מת - האם רק באזוב או גם בעץ ארז ושני תולעת', הערה 13) כתב כך: ראה גם בפירוש המיוחס לראב"ד הנ"ל הערה 2, שפירש את הספרי באופן אחר, אלא שלאמיתו של דבר קרוב לוודאי שגם פירוש זה אינו לראב"ד כלל. החיד"א,, שם הגדולים, ערך ספרי, ציי...
רשב"א ברכות יא ע"א: ונראה לי דמאי דקתני 'מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר', לאו למימרא שאינו רשאי לקצר ולהאריך בנוסח הברכה, כלומר לרבות ולמעט מלותיה, דאם כן היה להם לתקן נוסח כל ברכה וברכה במלות מנויות ובענינים ידועים ולהשמיענו כל ברכה וברכה בנוסחתה, וזה לא...
לא נעים לצטט את עצמי, אבל כך כתבתי באשכול על מלחמת רשות: פירוש הרב ראובן מרגליות (מרגליות הים לסנהדרין טז, אות ב) על "פשטו ידיכם בגדוד" כמלחמה עם הפלישתים מוקשה, כי לפי ההתייעצויות שם מדובר על מלחמת רשות, והמלחמות עם הפלישתים היו מלחמות מצוה, כמפורש במדרש שמואל פ' כב [וכיוון אליו בפנים יפו...
מהו יסוד האיסור ומקורו? ראה דברי הרב מאזוז באור תורה (תמוז תשע"ב), תוך כדי דבריו שיש בידינו כוח לגזור גזירות במקום מכשול, (וראה בגיליון שאח"ז תגובה והעמדת השמועה על הרב פתיא). אילולא דמסתפינא הוה אמינא שבדיוק מאותו טעם שאסרו בזמן חז"ל רכיבה על סוס אסרו פוסקי דורנו למעשה רכיבה על אופנ...
נראה שכך הם הדברים: מצוה חיובית היא מצוה שמטילה עלינו חובה אקטיבית, ומי שלא קיים חובה זו עבר עבירה. מצוה מותנית היא מצוה שאדם לא חייב לקיים אלא כאשר חל עליו תנאי מסויים, אך כאשר הוא חל - חובה לקיים את המצוה. מעבר לכך, מצינו בתוך המצוות הנ"ל פרטי מצווה קיומיים , ומי שלא מקיימם לא עובר עבירה, אך ...