אפרקסתא דעניא כתב:אין הכוונה שחוש הטעם שלו לא עבד, אלא שלא היה לו "גישמאק" בחתיכת קוגל. (לעומתנו, שכל לב יודע מרת נפשו, שהמאכלים שאנו אוהבים, זה מעבד להנאת הלשון והחך, וד"ל.)
עם_הארץ כתב:כמו בכל מיני האוכלים והמשקים יש טובים וטובים פחות, כך גם ביין
וכל מי שמתעניין יודע זה משובח וזה אינו משובח
וחיך אוכל יטעם
אפרקסתא דעניא כתב:הגרי"ז כתב במפורש, והוכיח, שלדעת הרמב"ם א"צ לחזור ולאכול אפילו אם אכל מצה ושתה הכוסות בלא הסיבה!
אישי כתב:אני התייחסתי במפורש לשאלה שלך, והבאתי שבריטב"א בר"ה מבואר להדיא שהמברך צריך להוציא את עצמו בברכה זו, זאת אומרת לא מספיק שהוא מחוייב אלא צריך שבברכה זו הוא יפטור גם את עצמו עי"ש בדבריו.
אוצר החכמה כתב:כלומר אתה שואל כך, אחרי פסח יבא היהודי הזה ויאמר, זה רק ספק חמץ ואני עתה מקדש בו את האשה, אם נאמר שיכול לקדש אם כן איך היה ביטולו?
אוצר החכמה כתב:לפי ביאור הר"ן בביטול אין לזה שייכות ולכאורה גם בלא זה מה הקשר? בקידושי אשה צריך שיהיה שלה, וכאן צריך שלא יהיה שלו.
אלף אלפים כתב:בספר אגן הסהר [עובדות והנהגות מהגר"א גנחובסקי] כתב שלא חששו אף תלמידי החזו"א להורות לנשים לשמוע מגילה בט"ו, וצ"ב.