לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בבואנו לדון בעניין זה, עלינו לשקול את דברי חז”ל והפוסקים לדורותיהם, ולהעמיק בשורשי הדין. שאלה נכבדה זו העומדת לפנינו, אשר עניינה בדבר השתתפות באירועי תפילה ושירה מעורבים בכיכר ציבורית, דורשת עיון מעמיק ושיקול דעת רחב. ברור למעלתו שברור לכל כי הודעותיו מסוג זה לאחרונה הם פרי רובוט ממוחשב. איני יודע ...
אגב אירועי קירוב בתל אביב, מתקיימים אירועים רבים של תפילה ושירה ב"כיכר החטופים", ע"י ארגונים הנקראים חרדיים, ומטרתם לענ"ד בעיקר קירוב לבבות והסטת השנאה והמתקפות כלפי החרדים על אי נשיאה בנטל. תצוגת תכלית של נשיאה בנטל הנפשי והרוחני, כי במצב הקיים במדינה רק את זה אנחנו כחרדים יכולי...
כאמור [בתגובתי לדברי מעלתו לעיל], "תפיסת העולם" של הרמב"ם שונה לגמרי, והוא כותב מפורש בהלכות מלכים כידוע שתיקון העולם הוא תהליך הדרגתי. [והתנועה הראשונה של אומות העולם לאמונת אברהם בא-ל אחד היא הנצרות, שהתפתחה בשלהי בית שני]. מן הסתם כחלק מזה עצם השיבה מגלות בבל היא שלב בדרך אל הבית ה...
מן הסתם כבר הוזכר לעיל: ככלל, בבית המקדש השני חסרו חמישה דברים עיקריים ביותר, שהם מרכז הבית ועבודתו וקדושתו, ושרתה בו שכינה במידה פחותה מאד מבית ראשון, עד כדי לשון חז"ל שלא שרתה בו שכינה. ומבחינת מלכות ישראל - הבית הוקם תחת חסות פרס ומדי, ואכתי עבדי אחשוורוש היו, ואח"כ משלו היוונים שלקחו ה...
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=1202 https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=60909 הרמב"ן [במהדורה לא מצונזרת] כותב ע"ז בב' מקומות [אא"ט, ואחד מהם בפרשת ויחי מט, לא] על פי יוסיפון, שצפו בן אליפז נשבה באפריקה וברח לאיטליה והיה הראשון שייסד מלכות ברומי, וממנו כל נימוסיהם. [ראה ג...
פרקי דרבי אליעזר פמ"ד ...לפיכך אמר משה זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים [דברים כה, יז]: אמרו לו ישראל, משה רבנו, כתוב אחד אומר זכור את אשר עשה לך עמלק, וכתוב אחר אומר זכור את יום השבת לקדשו [שמות כ, ח], היאך יתקימו שניהם, זה זכור וזה זכור. אמר להם משה לא דומה כוס של קונדיטון לכוס של ...
יתכן שהנקודה הנידונה כאן היא הבסיס למחלוקת הרמב"ם והראב"ד בסוף פרק ו מהלכות בית הבחירה. לדעת הרמב"ם שלמה קידש מקום המקדש והשראת השכינה אינה בטלה. לדבריו, בית המקדש השלישי יהיה המשך של קדושת שלמה ולא דבר חדש ממש. אולם הראב"ד אומר שלעתיד לבוא תהיה קדושה חדשה ולכן הקדושה הקודמת הסת...
ואולי לפי זה יתכן שבזמן בית המקדש השני היו שהתפללו לחורבנו, כדי שיגיעו כבר לבית המקדש השלישי. חומר למחשבה. עזרא פרק ג: י וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל יְהוָה וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת יְהוָה עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ...
יישר כוח! רציתי להבהיר שבכל הנידון הנ"ל אני לא מדבר על מצוות עשה המתקיימות בשב ואל תעשה, שכל עניינן לאסור משהו, ובאמת אין זה אלא לאו הבא מכלל עשה. לכן לא דיברתי על "שבתון" או "ועיניתם/תענו" [הרב בינה להבין הזכירן לעיל]. ולמשל: מצות עשה ס: "להיות כל קרבנות בהמה מיום שמינ...
(ביאורים שמעתיקים את העניין לגמרי ליסודות/כוחות אחרים שנתגלו כיום, לענ"ד אינם תירוץ מספיק. כלומר הם מצליחים להשאיר את המספר ארבע יסודי ומרכזי בבריאה, אבל קשה מאד לומר שלזה התכוונו הקדמונים במילים ארמ"ע. וכאן צריך כבר הנחות מטא כעין הבית ישי שהקדמונים הוכרחו לדבר בשפה שתובן בזמנם, ולא יכלו...
מה רוצה מעלתו, הוא בסה"כ בא לתרץ את דעת המשך חכמה שלא להשאיר אותו עצמו לשיטתו בקושיא. זה לא אומר שמוכרחים לקבל את הדברים, כלומר להעדיף את התירוצים האלה מאשר לסבור אישית דלא כמשך חכמה, כל שכן כשיש גמרא שפשטותה לא כך. וכי בגלל שהמשך חכמה אמר מה שאמר בטלה כל אפשרות לסבור אחרת? וכי מעולם לא הבין שו...
חומר וצורה זה יותר אפיסטמולוגיה מאונטולוגיה [כך כתב כבר הרמב"ם. שאין במציאות חלוקה כזו (כי כל חומר הוא כבר בעל צורה ממילא, ואין צורה בלי נושא הצורה), אלא דעת האדם היא המחלקת ביניהן]. זו תפיסה של המציאות, ולא טענה אודות מה יש. זו חלוקה מושגית, רעיונית, הגיונית, ולכן - אמיתית. היא לא קשורה להנחות...
היום התייצבו לצו ראשון חלק קטן [כפי הנשמע] מאלה שקיבלו זימון. איני יודע לאיזה חוג/סוג הם משתייכים, עד כמה הם אכן חרדים, ומה מספרם. עכ"פ הבנתי שמפגינים חרדים הגיעו לשם כדי למנוע מהם להתייצב. לא מחאה מול הממסד המגייס, אלא מחאה נגד הבוחרים להתייצב [לצו ראשון]. ולא בבתיהם ובשכונתם, אלא בשערי הלשכה ...
מספר ספר באוצר [גירסה 21 עם חבילות] 160757 עמודי השער וההסכמות נכפלו ופוזרו בין עמודי הספר עצמו [בשורש ראשון ושני]. אפשר לראות זאת אפילו בסרגל העמודים לצד הספר, שלאחר ו, ב מופיע שוב 1 ואז ממשיך ז, א. ושוב כן לאחר יא, ב ושוב כן לאחר טז, ב ושוב כן לאחר כא, ב ושוב כן לאחר כו, ב ושוב כן לאחר לא, ב בכל ה...
עוד מ"מ לגבי דברים שלא קיבל משה ודרשו חז"ל מדעתם וסברתם: מרגניתא טבא על ספר המצוות שורש ב. הבאתי בקיצור בתוה"ד כאן. ובכלל כמדומה שכל האשכול ההוא שייך לכאן. [וכן להיפך, כל החלק הזה מאשכול דידן שייך לשם].
לגבי אין אדם דן גז"ש מעצמו, איני זוכר היכן ראיתי [אולי במרגניתא טבא על ספר המצוות שורש שני?] שמקשים ע"ז ממחלוקות בש"ס מה לדרוש מגז"ש, ובכלל כיצד התחילו כל המחלוקות לגבי גז"ש הרי כל גז"ש מוכרחה להיות מסיני [אדם מרבו ורבו מרבו עד משה רבינו. וגם לומר מהדור הסמוך לסיני כפי ...
ההקבלה של רמ"ח מצוות לרמ"ח איברים לכאורה אין פירושה שכל איבר עושה מצוה. דבר זה פשוט מהרבה פנים, למשל: א. אין במציאות שיהודי אחד יקיים כל הרמ"ח. [ולדוגמה בעלמא: במנין הרמב"ם, המצוה הנ"ל שתהיה התמורה קודש. והרי יש איסור להמיר, "לא ימירנו", וכל המצוה שתהיה התמורה קוד...
הוספה לגבי מצוות הטומאה: הובא לעיל לשון הרמב"ם שלפנינו במצוה זו: במנין המצוות בהקדמת משנה תורה (עשה צו): להיות כל נוגע בנבילה טמא. בספר המצוות (עשה צו): שצונו להיות כל איש נוגע בנבלה טמא. ומצוה זו תכלול טומאת נבלה וכל דיניה. לפני הלכות שאר אבות הטומאות: דין טומאת נבילה [והוסבר לעיל מדוע שינה כ...
לגבי הפרת נדרים: [עניינא דיומא כפשוטו, קריאת התורה של היום שב"ק פרשת מטות (ומסעי) תשפ"ד]. כתבתי לעיל שלענ"ד מקישור הרמב"ן את דעתו במצוה זו לדעתו במצוות הטומאה יש לומר שיסודם אצלו אחד. הקישור הוא שלא כתב כלום כהשגה במצות עשה צה (הפרת נדרים) אלא במצות עשה צו (טומאת נבלה) כתב את דע...
כעת ראיתי את לשון החינוך במצוה זו [קסט], והוא מתאים להנ"ל, וזה לשונו: [כותרת המצוה:] לפסוק טומאת צרעת אדם לטמא אדם מצורע . כלומר, שמצוה היא עלינו שכל מי שיהיה מצורע – שיבוא אל הכהן לשאל על צרעתו - והכהן יטמאנו או יטהרנו - והוא יתנהג על פי התורה הכתובה, כאשר יצונו הכהן. ולא יקח הדבר כחולי הבא במ...
שאלה טובה, אבל עוד לפני שמעיינים בזה, אי אפשר להתעלם מלשונו במניין המצוות בהקדמת משנה תורה, ומהגדרת המצוה בספר המצוות, שאת שניהם ציטטתי בהודעה הקודמת. בנוסף, בגוף ההלכות שם [הלכות טומאת צרעת] בשום מקום לא כתב הרמב"ם "מצות עשה לפסוק/להורות/לדון" וכיו"ב. אלא כל ההלכות הן קביעות &qu...
יישר כוח גדול על כל דבריך, שימחתני מאד. יישר כוח על המ"מ משורש ז, עיינתי שם, ומעלתו "שלף" מילה אחת מתוך אריכות שלימה שם, ועיקר דברי הרמב"ם שם הוא עצם המציאות/חלות [להבנתי כנ"ל] שהמצורע טמא. כבר אצטט בעז"ה. ולענ"ד פירוש המילה "והמצוה היא אמנם שיאמר טמא או טהור&...
אולי אפשר לומר ע'פ מה שמבואר באחרונים [רעק'א החדשות סי' פ, ועוד], דהגם דמצינו מצות עשה גם בשוא'ת [כגון 'שבתון' 'תענו'], מ'מ יתכן דאין דינן שוה כעשה לכל הדברים [כגון פטור נשים ממצות עשה שהזמ'ג], ובכן יתכן דדעת מהר'ל דגם מה שתקנו ברכות במצות עשה היינו דוקא בכאלו שהם בקום ועשה עקרונית יכול להיות, אבל ...
לדעת הרמב"ם ז"ל, אם יש מ"ע למשל בטומאת שרץ, מיהו המקיים את המצווה, וכי בכל פעם שנולד איזו טומאת שרץ או נבילה וכדומה, נתווסף מצווה לחשבונם של כלל ישראל. אלא נראה ברור שהמצווה היא לטמא בפועל, וכמו במ"ע של לדון בדיני גזילה וגניבה ושומרים וכל ד"מ, דהמצווה היא על הדיינים, ה"...
א. מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן: ברשימת התרי"ג מצוות של הרמב"ם מופיעות הרבה מצוות עשה שאין בהן שום עשיה, אלא שדיני התורה ביחס למציאות פלונית הן ה"מצות עשה" שבו. למשל: להיות התמורה קודש [עשה פז, אמנם ראה בזה להלן] וכל דיני הטומאה [שדבר פלוני או איש פלוני טמא אם אירע לו כך וכך,...
כשיתאפשר לכם אשמח לציטוטים. הב"י לעיל מינה מביא שלאחר זמן רב הגיע ספר העיטור לידיו, ומצטט ממנו, ועכ"ז לא שינה דבריו בדיונו לגבי טלי"ק לדעת העיטור. בר"י אבוהב שמצוטט בב"י לא ראיתי מוזכר שהעיטור היה לפניו. ובכל מקרה דבריו בשיטת "רבינו" לכאורה הכוונה לטור, שעליו כתב א...
אשמח לציטוט לשונו של העיטור היכן מבואר כן בדבריו. הב"י לא הביא שכך מבואר בעיטור [הגם שראה לשונו בפנים ומביאו], אלא דן בזה מעצמו לכאן ולכאן. ר"י אבוהב דיבר כאמור על הטור. לגבי מסקנת הב"י, חידוש גדול לומר שגם לדעת הגאונים דיבר, והרי לשיטתם צריך כיסוי הראש, ולא משמע שהכל לכתחילה ולמצוה, ...
העתקתי לעיל את לשון הטור והב"י בזה: ודרך העטיפה, רוחבה לקומת האיש [ב"י: גם זה מלשון בעל העיטור, כלומר, מפני שדרך עיטוף כך הוא. ומלשון זה יש ללמוד דטלית קטן שלנו לא נפקינן ביה ידי חובת ציצית , שהרי אין רוחבו לקומת איש]. ועל זה נסמכתי גם בהודעה הקודמת באות ו. אבל הב"י באמת ממשיך ומציע ש...
א. המקור של העיטוף בציצית אינו מצד הלכות אבלות [ששם נלמד מולא תעטה על שפם, מו"ק טו, א], מאי שייטיה האי להאי. אלא מלשון הברכה "להתעטף", כ"כ הבית יוסף. [וזאת הגם שאם בירך על מצות ציצית על טלי"ג יצא. דזהו רק לימוד מלשון הברכה המתוקן לכתחילה, ולא לומר שלא יוצא בלשון אחר]. ב. כאמ...