פורום אוצר החכמה

צופה_ומביט

הלשון "חומרים שהקב"ה בורא איתם את העולם" נכתב כשגגה, הוא חמור מאד וחובה ומצוה לתקנו, ויפה שעה אחת קודם. אלא י"ל כגון "החומרים היסודיים שברא/עשה ה' ומהם עשה את דברי העולם המורכבים". פשיטא ואי"צ לפנים. הערה דקדקנית. בדברים האלה אני מעדיף לדקדק. גם כשפשיטא. "לא ...

צופה_ומביט

[3] תיאוריית ארבעת היסודות היא קדומה ומקורה אצל אמפדוקלס ואריסטו (שחיו ופעלו בתקופה החופפת לגלות בית ראשון). מקורה קודש בתורה ונ"ך היכן? אל תשיבני מפירושים ודרושים מאוחרים, או מהגמרא (שאני מקבל אותם כולם קבלה גמורה ושלמה לכשעצמם, בלי שום פקפוק, בוודאי, ואינה צריכה לפנים. פשוט זה לא נושא ודרך ה...

צופה_ומביט

זו לא קושיה בדוחק. אם זו תופעה רווחת, שנשמתו של חכם מאוחר מגלה דברים לחכם קדמון, זה צריך להופיע גם בשאר ספרות חז"ל. אם זה לא קיים, אין הדבר אומר אלא דרשוני. לא עקבתי בדקדוק אחרי כל הדיון. רק אומר שאין שום פלא מדוע עובדא שנובעת מעניינים נסתרים [רוח הקודש, גילוי נשמות] אינה מופיעה בשום מקום בספר...

צופה_ומביט

בפשטות, כדי שלקורא שאינו משכיל ישתמע כמחמאה (שהיא בעלת תואר נאה), ובאמת הוא לגנותה.

להבנתי זה כל הרעיון בפארודיות כאלה.

צופה_ומביט

אולי שהיא זקנה שאין לה וסת.

צופה_ומביט

אני לא כ"כ מבין את הדיון... הרמב"ם הלוא כתב דברים ברורים... סהמ"צ עשה קנז "היא שצונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר מניסן, בתחלת הלילה, כפי צחות לשון המספר. וכל מי שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם, ומה שעשו לנו המצרים מעול וחמס ואיך לקח השם נקמתנו מהם , ולהודות ...

צופה_ומביט

רק להעיר שלדעת רח"ו הגמרא כן אומרת את זה. כך הוא מפרש את [עומק] המילים שריב"ז ידע הוויות דאביי ורבא. זה שרש"י ושאר מפרשים מבינים/פירשו זאת אחרת אינו ראיה שזהו הפירוש היחיד, וכנודע מאד בענין דברי חז"ל שיש בהם עומק לפנים מעומק, ובעלי הפנימיות מבינים ומעמיקים בלשון חכמים וחידותם לפי...

צופה_ומביט

רשימה של 64 מצוות שמקיימים בליל הסדר.pdf בקובץ הנ"ל יש 65 מצוות (הוסיפו אחת בשורה האחרונה). לפי המצוות בקובץ הזה מן הסתם יש להוסיף להודעה הקודמת גם אמירת ברכו ב"פ בערבית, ועוד כהנה וכהנה. אולי גם באמירת "גוט יום טוב" לחברו מקיימים מצות ואהבת לרעך כמוך. יש להוסיף מצוות יסודי התור...

צופה_ומביט

בעל קורא כתב:
ש. ספראי כתב:ישנן מצוות רבות ונוספות בלילה הזה,
תפילת שמונה עשרה עם 19 ברכותיה.

עם 7 ברכותיה.

וקריאת שמע של ערבית.

וברכות ק"ש כל אחת מצוה דרבנן.

צופה_ומביט

לא ראיתי את החומר שהעלו כאן לעיל, אבל כולנו אומרים בליל הסדר כחלק מההגדה (הוספה מזמן הגאונים) מדרש ארוך ובו משווים את מספר המכות במצרים למספר המכות בקריעת ים סוף. רַבִּי יוסֵי הַגְּלִילִי אומֵר: מִנַּיִן אַתָּה אומֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים עֶשֶׂר מַכּות וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּות?...

צופה_ומביט

נראה לבאר עיקר המטבע של 'נרצה' על סדר הפסח, ע"פ מה שאיתא בפרקי דרבי אליעזר (פרק כא): ר' יוסף אומר קין והבל תאומים היו שנ' ותהר ותלד את קין, בההוא שעתה אוסיפת למילד, ותוסף ללדת את אחיו את הבל ויהי קין איש אוהב לזרוע ויהי הבל איש אוהב לרעות צאן, זה נותן ממלאכתו מאכל לזה, והגיע לילו יום טוב בפסח ...

צופה_ומביט

ועוד קשה שאחרי האפיקומן שותים שתי כוסות יין.

צופה_ומביט

הזכירו סיפור של קרליבך אודותיו (הגיבן הקדוש מפיאסצנא) כולל כמה דיונים. דומני שיש לו עוד סיפור (כמובן ספרותי וערטילאי אבל מרגש מאד) על תפילתו לפני העמוד בגיטו ווארשא בליל שמיני עצרת כמה שעות או ימים לאחר שחלק מבני המשפחה הקרובים נהרגו מפגיעה ישירה בחצרם. כבר עברו כמה עשרות שנים מאז ששמעתיו, אבל דומנ...

צופה_ומביט

לכאורה אי"ז מחלוקת [רק] בנוסחאות אלא [תליא ב-] מחלוקת בצורת/מנהג אמירת ההלל. והמשנ"ב כתב את הנכון לפי מנהגנו, ואין להביא ע"ז כקושיא מקורות שנאמרו לפי מנהג אחר, ולעשות כמותם למנהגנו אין בו שום טעם. כלומר: במנהג אשכנז [לא בדקתי כעת מקורותיו] הציבור עונה לחזן רק בפסוקי הודו הנ"ל, ו...

צופה_ומביט

: תורת הלוי 1.jpeg (346.83 KiB) נצפה 6107 פעמים

: תורת הלוי 2.jpeg (309.94 KiB) נצפה 6107 פעמים

: תורת הלוי 3.jpeg (315.15 KiB) נצפה 6107 פעמים

צופה_ומביט

: פתי מנחה.jpeg (213.94 KiB) נצפה 6109 פעמים

אמנם לגבי הכרת משמע שמודה לדברי המנ"ח, כי אם לא נזרק הדם לא קיים מצוותו, והיינו שאלו "דיני המצוה" שמעכבים והם תנאי בשחיטה, וכל שלא נזרק הדם נחשב שלא נשחט, וא"כ חייב כרת.

צופה_ומביט

פלתי כתב:ביטול העשה גבי פסח משמעותו חיוב כרת.

מנין פשוט לך דבר זה?

לגבי אכילת הפסח למשל, ביטול עשה [מי שלא אכלו] הוא ביטול עשה, אין בו כרת.

כשרוצים החינוך והרמב"ם לומר שענוש כרת הם אומרים זאת להדיא. וכשלא - לא.

צופה_ומביט

חד ברנש כתב:אשכול ענק ובלי שום חידוש. הכל צפוי והקיבעון חוגג.

אכן, קיבעון של כל הצדדים.

צופה_ומביט

יישר כוח! הנה כל דבריו בזה: לשחוט וכו'. לאו דוקא השחיטה אלא היינו הקרבה עד זריקת הדם ואי לא נזרק הדם כהלכתו לא קיים העשה. ע' ש"ס ור"מ. ואכילת הפסח הוא מצוה בפ"ע, אבל מצוה זו קיים, ואפילו לא הקטיר האימורים פטור מפסח שני כי עיקר הקרבן עד הזריקה, ש"ס ור"מ. במשפט שהדגשתי מה ההגד...

צופה_ומביט

נשארו רק שתי שאלות:

א. הלכה למעשה, אתה אומר שאם לא היתה זריקה / הקטרה חייבים כרת?

ב. למה הרמב"ם והחינוך לא הגדירו את המצוה "סדר עשיית הפסח" כמו בכל שאר הקרבנות. למה כאן כתבו שזו מצוה לשחוט. ואם הסיבה כדבריך כי העיקר השחיטה - למה בשאר קרבנות כן הגדירו "סדר עשיית וכו'".

צופה_ומביט

חשבתי שאלך אך באמת לא התכונתי להגיד בדיחה (היה פעם איזה 'חוקר' שכתב ש'למקובלים אין חוש הומור'). אתן דוגמא. המושג הכי פשוט באלף בית של האר"י 'אין סוף', מי גילה אותו, האר"י, הזוהר, או רבי עזריאל מגירונה? אם תאמר הזוהר - רשב"י, על כרחינו רבי עזריאל מגירונה (הנחשב כרבותיו של הרמב"ן)...

צופה_ומביט

הרב צופה ומביט, בהחלט כוונתי לבירור הנוסחאות המדויקות בזוהר והתיקונים, שזו תחילת הדרך להבין מה הרבדים האמיתיים של הזוהר מה ראשון ומה אחרון. כענין לעצמו זה ודאי חשוב. אבל כ"תחילת הדרך להבין וכו' האמיתיים וכו'" אני שואל שוב: למאי נפקא מינה? יש בינינו אנשים שלא מסוגלים לשקר לעצמם כל כך הרבה,...

צופה_ומביט

הוגה כתב:הרב צופה ומביט, בהחלט כוונתי לבירור הנוסחאות המדויקות בזוהר והתיקונים, שזו תחילת הדרך להבין מה הרבדים האמיתיים של הזוהר מה ראשון ומה אחרון.

כענין לעצמו זה ודאי חשוב. אבל כ"תחילת הדרך להבין וכו' האמיתיים וכו'" אני שואל שוב: למאי נפקא מינה?

צופה_ומביט

הכל מודים שהגר"א ז"ל ברוח קודשו השיג אמיתות החכמה מצד עצמה וקיבל כל תיבה ותיבה מהזוהר והתיקונים באהבה ורצון כתורה מסיני. ובכן אחרי שקיבלנו באמונה שלימה וידיעה ברורה שספר הזוהר הקדוש הוא חלק בלתי נפרד מתורה שבעל פה כתלמוד בבלי ומדרש, עדיין הבן צמא ללמוד ואינו יודע לשאול מה נשתנה וכיצד הופי...

צופה_ומביט

אולי כתבו לשחוט שכן לישנא דקרא ושחטו אותו ולא נזכר שם יותר, ובאמת הכל בכלל? כאמור, ברמב"ם ובחינוך לא משמע כך. אלא המצוה היא רק שחיטה, וכרת רק על השחיטה. לגבי מהו לשנא דקרא בפרשת הפסח: חיוב הכרת על אי-שחיטת [כך ברמב"ם ובחינוך כנ"ל] הפסח כתוב בפרשת בהעלותך (במדבר ט), בפסח הראשון שעשו כ...

צופה_ומביט

חשבתי על זה, ובדקתי במשנה בפרק איזהו מקומן וברמב"ם הלכות מעשה הקרבנות, ולא היה משמע לי כך. וכמו שאמרת, דיניו של הפסח חלוקים משלמים. [אם כי מותר הפסח קרב שלמים].

לאמר: זו אפשרות, אבל לזה גופא אני מחפש מקור ברור. והוא בכלל בקשת ההפניה שלי לעיל.

צופה_ומביט

במנין המצוות ברמב"ם ובחינוך יש רק מצוה לשחוט את הפסח במועדו [המצוה הבאה היא לאכול אותו בליל ט"ו]. אין מצוה לקבל ולזרוק דמו ולהקטיר אימוריו. וגם אין מצוה כוללת "סדר עשיית הפסח" כמו בשאר קרבנות (מצוות סדר העולה, סדר החטאת, סדר האשם, סדר השלמים, שכתבם הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות...

צופה_ומביט

ו'הוחבל' היינו מלשון משכון, כדאיתא בהרבה מדרשים ומובא ברש"י ריש פרשת פקודי (לח, כא): המשכן משכן - שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל. גם הלשון "חיבול" ספציפית [ולא רק לשון "משכון"] נמצא במדרש על "משכון בית המקדש". תנחומא משפטים סימן יא ...

צופה_ומביט

צופה: רצונך לחלוק על הרח"ו, או לעיין בדבריו, מי מעכב (וכבר כתבתי שעד שלא הגעת ל"למלך" יש לעיין גם בניקוד השם שלפניו). אבל עליו תלונתך ולא על "סידור תהלת ה' חב"ד" שהלך אחרי האר"י והרח"ו. לא לגמרי מדויק. כי הרח"ו לא התייחס כלל [לא לכאן ולא לכאן] לשאלה האם ...

צופה_ומביט

סליחות כתב:לא ידוע לי על שניהם בהקשר זה. אני בגישושים ראשוניים בהבנת הנושא.

זה אותו ספר. את ח"ב של תורה שלמה כרך כט כתב הרב רצאבי.

אם כך, תתחיל מספר זה. הוא מקיף מאד.

צופה_ומביט

לגבי איך יתכן שיש שיטות בקבלה, רבי צדוק הכהן בספר הזכרונות מצוה ג עונה על זה תשובה יסודית, ברורה ובהירה [שמלמדת מהי בכלל תורת הקבלה, ומדוע בתורה זו הכלל הוא "כן בשמים היא", וכפי שכתב גם הגר"ש פישר שליט"א. ממליץ לקרוא לכל מי שחושב שמדובר באיזו "מסורת/הגות יהודית אזוטרית"...

צופה_ומביט

האם יש חיבור מקיף לנושא של האותיות הלפופות והמשונות והתגין ע"פ המסורה שהזכיר הרמב"ם? האם קיים תיעוד מקיף והשוואות של מסורות שונות (מן הסתם לא תימן בלבד נהגו בזה אלא כפי הנראה זה היה נהוג באופן רחב יותר) אולי ע"פ כתבי הגניזה או אפילו חיבורים אשכנזים או ספרדים מזמן הראשונים? אגב, ראיתי...

צופה_ומביט

עושה חדשות כתב:והמשך המדרש - "ומשה אמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

ואמנם בפסחים נו. אמרו חז"ל "אמרי רבנן היכי נעביד נאמרוהו לא אמרו משה רבינו לא נאמרוהו אמרו יעקב", והכא שמעינן דאף משה רבינו נהג כמנהג יעקב אבינו.

הכוונה שמשה לא כתבו בתורה אחרי פסוק שמע, וראה מהרש"א שם, ומיושב.

צופה_ומביט

מעדיף שתענה קודם על מה ששאלתיך מהמקור השני.

ואיני רואה שום הסתברות לצד זה יותר מאחר. אישית האפשרות של מהירות נראית לי יותר.

צופה_ומביט

לא הבנתי למה המקור השני אינו ראיה לסתור. אחרי שכבר אמר את עניין ה"חצי" במילה "הוחצו" שב ואמר "נוחצו", וכאן באמת ש"בלי ספק" הכוונה "מיהרו". אחרת זה פשוט לומר פעמיים את אותו הדבר בהפרש של מילה אחת: "ארבע מאות נחצו למאתיים נחצו". ואיזה טור הבא...

צופה_ומביט

לא הייתי ממהר להצהיר ש"אין ספק".

המקור הראשון הוא "ראיה נסיבתית" בלבד.

והשני הוא ראיה לסתור. [מניח שקראת את השורה אחרי זו שסימנת...].

צריך למצוא כת"י מדויק ומנוקד [אם יש] ולראות האם כתוב שם נֶחֱצו או נָחֲצו/נִיחֲצו.

צופה_ומביט

"נחצו/ניחצו" בפשטות הכוונה "מיהרו" בפי הפייטנים. זה פירוש המילה הזו בלה"ק, וכ"כ הרד"ק בספר השרשים ערך נחץ: "כי היה דבר המלך נחוץ (שמול א כא, ט) עניינו ענין מהירות". [והשווה: "דָתָא מְהַחְצְפָה מִן קֳדָם מַלְכָּא", ופירשו המפרשים שהוא לשון מהירות...

צופה_ומביט

בשביל זה הדגשתי לעיל שמבואר ברש"י שהשירה קאי על ניסי יציאת מצרים - דהיינו על נס היציאה מחילה, אין רש"י כזה. [ופשוט שאין, כי אין גמרא כזו, אז מהכ"ת שרש"י שם ימציא דבר כזה, מה עוד שלא נוגע ולא נצרך כלל לביאור הגמרא]. הנה לשון רש"י: "מעבדות לחירות - ביציאת מצרים אמרו שירה...

צופה_ומביט

איני יודע לאיזה מדברי ר' ברזילי שלחת אבל המעיין ברס"ג שם בתחילת הפרק יראה בבירור שדעתו היא שהקב"ה מגיד מראש את מה שייעשה בבחירת הבוחר וכל קושייתו בקטע שהבאת היא כיצד יתכן שה' גוזר על אשור להיות רשעים ועל זה השיב שהלשון אשור שבט אפי שהוא לשון המורה על גזירה משמעותו שהקב"ה נותן להם כח ...

צופה_ומביט

השאלה בפתיחת האשכול לא היתה מדוע כדאי להתיר או כדאי להחמיר, אלא במה מתייחדים פוסקים בעלי [מה שנקרא] "כוחא דהיתרא".

אבל אם כבר הבאת מה שהבאת, הנה דברי שו"ת תשובה מאהבה בזה, בח"א סו"ס קפא:

: תשובה מאהבה א, קפא.jpeg (228.92 KiB) נצפה 1195 פעמים

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 4672 תוצאות