פורום אוצר החכמה

צופה_ומביט

אם עשיתי מהריטב"א שיטה לעצמו, הרי"ז רק מפני שאת דבריו ראיתי, ואת דברי האחרים אני קורא מפי כתבך, והזכרתי אותו, רק משום שהוא כותב במפורש אחרת ממה שהבנתי ברש"י, אם זה 6 או 12 תיבות, מה שכמובן אינו משנה דבר. להבנתי, קושיית הראשונים ז"ל אינה מאוד מוכרחת (כשם שלפי הסברך בדבריהם, לא הס...

צופה_ומביט

זה שיש לך בעיה עקרונית עם גישת ההעתקות אינו רלוונטי לנידו"ד. אנחנו לומדים עכשיו פשט גמרא. שאלת מה הבעיה בפירוש הפשוט. והראיתי לך שהראשונים כבר אמרו מה הבעיה בו. אתה עושה מהריטב"א "שיטה" לעצמו ["רשי והריטב"א"], אני לא מבין, וכי מישהו אחר אחרת ממנו? הוא בסה"כ או...

צופה_ומביט

כתבת מקודם "ששניהם יכפרו (6 תיבות)" ומכאן הבנתי שכוונתך ל6 ולא 12. כך גם משמע לענ"ד יותר בלשון רש"י [אם מבינים אותו כך]. את האפשרות של 12 לא הזכרת. בכל מקרה, לשיטת הראשונים אכן [כפי שכתבת עכשיו מהריטב"א] הגמרא שואלת שלא יתכן שהשני יאמר את כל כפירתו [6 מילים] בתוכ"ד לראש...

צופה_ומביט

הבנתי שזו כוונתך אבל רציתי להיות בטוח. אסביר למה זה לענ"ד לא פשוט. אתה מבין ברש"י שכשאמרה הגמרא שכפרו שניהם בתוכ"ד הכוונה ששניהם דיברו יחד [כמו שהבינו מעיקרא ורק שאלו שא"א לצמצם], והאמירה של שניהם [יחד, כולל אי-הצמצום] מתחילתה ועד סופה היתה [וצריכה להיות עבור "שניהם חייבין&q...

צופה_ומביט

HaimL כתב:
צופה_ומביט כתב:אני זכיתי לראות אתמול את דברי הרב ביקורת תהיה, וגם את דבריך, ואם תוכל להסביר לי מה כוונתך כי לע"ע איני מבין מה רצית.

הלא פירש"י בשאלה ברור ומחוור כשמלה.

זה מה שאני מבקש, שתסביר לי מה ברור ומחוור כשמלה. מה שאלת הגמרא?

צופה_ומביט

מישהו בזמנו אמר לי שמשנה לומדים עם רש"י, והבנתי מדבריו שכך הוא גם בגמרא. והנה, רש"י פירש את קושיית רב אחא מדפתי לרבינא, בפשיטות טובא הוי - אין שניהם יכולין לומר שש תיבות הללו בשיעור זה: ומה קשה על פירושו? מה אני מפספס כאן? אני זכיתי לראות אתמול את דברי הרב ביקורת תהיה, וגם את דבריך, ואם ת...

צופה_ומביט

על המבואר בדברי חז"ל לגבי ירידת המן, שצדיקים ירד על פתח בתיהם בינונים יצאו ולקטו רשעים שטו ולקטו, כיצד ידעו למי שייך המן אם לא ירד על פתח הבית? שאלה יפה. אני מניח שהמן [שלא ירד בפתח הבית] לא היה "מנות שמורות" לכל יחיד ויחיד. לא היית צריך למצוא את המן "שלך". אלא כל מי שלא יר...

צופה_ומביט

עיין עוד כאן כמ"ש הרב מש"נ. גם רד"ק בספר השרשים ערך רגז כתב "ענין הרעדה והתנועה מן הפחד או מן הכעס". וראה אונקלוס עה"פ "היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך" (דברים ב, כה) וז"ל "יוֹמָא הָדֵין אֲשָׁרֵ...

צופה_ומביט

מה שנכון נכון כתב:רוגז הוא המצב הנפשי (חרדה, חוסר שקט) הבא בעקבות הכעס.

ראה רש"י עה"פ "לב רגז" (דברים כח, סה): ""לב רגז - לב חרד, כתרגומו דחיל, כמו שאול מתחת רגזה לך, שמעו עמים ירגזון, מוסדות השמים ירגזון".

צופה_ומביט

בבא בתרא ג, ב בסוגיית סתירת בית כנסת: "שריגי ליבני, והדרי הודרי, ומחתי כשורי, מאי?". וברש"י: הדרי הודרי - משופין ומתוקנין רהיטי הגג , קיברונ"ש. המתרגם: דאכשפאררען, משען אשר הגג נשען עליו. אוצר לעזי רש"י: קורות הגג. [יש להעיר מפירוש רש"י בשיה"ש א, יז עה"פ &quo...

צופה_ומביט

תפוס לשון אחרון.

צופה_ומביט

בפעם הבאה תסביר את עצמך יותר ברור בבקשה. חשבתי שאתה מתכוון למה שהרחבתי בו לעיל באשכול הזה, והוא ה"קונספט" שהבאתי להבנת התורה של מעשי אבות. זהו הקונספט היחיד שעסקתי בו באשכול, בהודעה ארוכה ואח"כ בשו"ט עם עוד אנשים. חשבתי שעברת על האשכול עד כאן. כעת בנידו"ד לא הבאתי שום "...

צופה_ומביט

??? איזה קשר יש בין מה שדיברנו כאן לגישה שלי ללימוד מעשי אבות במקרא? הבאת אוה"ח הק' על דיני פסח מצה ומרור, מצוה שנוהגת בכולם, שאלת לפי דבריו איך מקיימים אותה / איך זה שייך באנשים קדושים, הבאתי תשובה, התחלת להתפלפל - אמרתי שאני לא מבין באנשים קדושים ועזבתי את הדיון הזה . מה זה שייך - ולו בפסיק א...

צופה_ומביט

מה קשה? זה מה שעניתי, יתנו לך טעם ודעת ואז תרגיש ותבין והכל יהיה בסדר. אבל באמת, לעמוד כאן ולדבר ולפלפל באנשים שבאמת אין לנו צל של מושג מה הם היו בכלל, ואנחנו חמורים כפשוטו לעומתם, להיכנס להם לראש ולנפש ולהכרה ולהקשות קושיות ולדון ולהוכיח - לא נראה לי הגיוני. או נורמלי. אני בכ"א לא הולך לדון בזה.

צופה_ומביט

יש להבין בדברי האוה"ח הק' האמורים שגם כאן המצוה היא להרגיש הטעם וליהנות, שהוא הדרך חירות. אחרת אין זה אלא מעשה קוף בעלמא.

צופה_ומביט

אבל בשביל שאכילת מצווה תערב לחיכו של מישהו, צריך שיהיה אצלו מושג של טעם באוכל. אחרת, איך הוא יהנה מהאכילה, בין אם היא מצווה ובין אם היא רשות? אי משום הא לא קשיא. ראה באגה"ק בסוף ספר נועם אלימלך, ד"ה גי"ק הגיעני והנה מה שמחשב, ברמז הפסוק "ונתתי גשמיכם בעתם". [דברים עליונים ש...

צופה_ומביט

צופה_ומביט כתב:שלחתי.

הרב סמט ענה שהדברים מקובלים עליו ותודה רבה.

צופה_ומביט

בית הגנזים כתב:חידת הגר"ש אלתר לתשב"ר י"ג שבט

ב) "אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס? שיתין נשמי" (סוכה כו, ב).

צופה_ומביט

מסתבר שהקשר בין קברים לכסף עתיק משחשבנו...

צופה_ומביט

לענין כתב:כדאי לשלוח לעוז והדר.

שלחתי.

צופה_ומביט

אולי יעזור: מטבע קבר11.jpg (החפץ הטקסי החסידי, ע"ד, א, עמ' 222. ועי' שם בעמודים הקודמים). המדובר שם [כך אני מבין] הוא על "מטבעות שמירה" שקיבלו מהאדמו"ר, וממה שנשאר/השאירו בידם הניחו בקבר. בפשטות א"כ המטבע היה ונשאר מטבע רגיל או עם כיתוב מיוחד שהיה [אולי] על מטבעות שמירה. [ל...

צופה_ומביט

האם מאיר בניהו, בספרו 'מעמדות ומושבות' (סה"ז להרב יצחק ניסים), לא כתב בעניין הנחת המטבעות על עיני המת? יישר כוח על ההפניה! עשיתי בספר חיפוש זריז (+מטבע, +מטבעות). לא ראיתי בספר שום דבר לגבי הנחת מטבעות על עיני המת – אבל כן ראיתי שלאורך כל הספר כולו (ראה מיד בתחילת ההקדמה "מעשה הספר" ...

צופה_ומביט

אחרי חיפוש מצאתי עכשיו דבר שיכול להסביר גם את המתכת וגם את האות ג המתנוססת במרכז, ובזה יובן הכל (עכ"פ כהשערה כמובן). מתוך מנהגי שבע הקפות למת כמנהג בני בוכארה: הקפות בוכארה.jpeg והטעם הוא "חלק ירושת אותם טיפות, וכל זאת לתועלת הנפש של המת", כ"כ הרב רפאל אוחנא בספרו יסוד מערבי (ירו...

צופה_ומביט

לולא דמסתפינא הו"א שצודקים הכותבים לעיל שהר"ת הוא "בר מינן" ו"לא כהתה עינו ולא נס ליחו", ומדובר במטבע שנהגו (אולי באיזה מקום) לכסות בו את עיני הנפטר. יש"כ. בעבר היה מנהג שכזה במקומות מסוימים. דבר דומה (אבל שונה) כתב הפרישה בסימן שסב אות ח (הובא שם בש"ך סק&quo...

צופה_ומביט

לולא דמסתפינא הו"א שצודקים הכותבים לעיל שהר"ת הוא "בר מינן" ו"לא כהתה עינו ולא נס ליחו", ומדובר במטבע שנהגו (אולי באיזה מקום) לכסות בו את עיני הנפטר. אוסיף (מה שהיה נראה לי מיותר לעיל לציין, אבל בכ"ז אכתבנו עתה) שכמובן יובן בזה מאד הכיתוב "לא כהתה עינו" ...

צופה_ומביט

וראה במהדורה שע"פ נר למאור ברוך שכיוונתי. בנוגע למילה "להני" אפשר היה לומר שזו ט"ס מ"לפָנַי" ויש להכניסה לעיל מינה במילים "אמר הקב"ה תקעו [לפני] בשופר של איל" כלשון הגמרא. אבל לא רציתי להרבות בתיקונים יותר ממה שמוכרחים, והתיקון "לשני" גם מסתדר ...

צופה_ומביט

לענין כתב:פלאי פלאות.
כדאי לשלוח לעוז והדר.

איך עושים את זה (בדרך היעילה ביותר)?

צופה_ומביט

לולא דמסתפינא הו"א שצודקים הכותבים לעיל שהר"ת הוא "בר מינן" ו"לא כהתה עינו ולא נס ליחו", ומדובר במטבע שנהגו (אולי באיזה מקום) לכסות בו את עיני הנפטר.

צופה_ומביט

יל"ע אם זו ראיה או ראיה לסתור אבל יעוין במדרש ויקרא רבה כז, ו: "א"ר שמואל בר נחמן, בג' מקומות בא הקב"ה להתווכח עם ישראל ושמחו אומות העולם ואמרו, כלום אינוּן יכולין להתווכח עם בוראן? עכשיו הוא מכלן מן העולם וכו' כיון שראה הקדוש ברוך הוא ששמחו אומות העולם הפכה להם לטובה וכו' באותה ...

צופה_ומביט

בביאור דברי הגמרא (טז, א) "אמר רבי אבהו, למה תוקעין בשופר של איל, אמר הקדוש ברוך הוא , תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני". דמשמע מזה ששופר של איל (דוקא) הוא מדאורייתא ולא רק מנהג/מצוה לכתחילה. כתב הרמב"ן במלחמות בשלהי המסכ...

צופה_ומביט

זו בכלל חותמת?

[אם חותמת הכתב על החותם אמור להיות הפוך].

צופה_ומביט

יש בנותן טעם להביא בנושא זה גם את המדרש ויקרא רבה ג, ז "יש בו באדם תורה - יהיה נזהר שלא יבא לידי עוון וחטא. [ואם נזהר] אמר לו הקב"ה: ברוך אתה, ותהיה לך קורת רוח, וייטמנו דברי תורה בפיך לעולם. אשרי אדם שיש בו דברי תורה ושמורים בידו ויודע להשיב בהן תשובה שלימה במקומה".

צופה_ומביט

הופיע ויצא לאור פי' רבינו אברהם בן הרמב"ם לספר שמות רבנו אברהם בן הרמב''ם ספר שמות_דוגמא.pdf יישר כוחכם וחילכם לאורייתא. עברתי מקופיא. לגבי הערה יג במבוא מהו "חכם" ו"חסיד" אצל הרמב"ם, יש להעיר מהלכות דעות (א, ד-ה) "כל אדם שדעותיו דעות בינוניות ממוצעות נקרא חכם. ומ...

צופה_ומביט

יש להעיר גם מדברי המדרש תנחומא פ' צו יד: "שאע"פ שחרב בית המקדש ואין קרבן נוהג, אילולי התינוקות שקורין בסדר הקרבנות - לא היה העולם עומד". והיינו, שאף שכל אחד שעוסק בקרבנות "מעלה עליו הכתוב" כאילו הקריב הקרבן בפועל, כידוע וכמבואר שם להדיא באותו מדרש, מיד אחרי המשפט שציטטת ממנ...

צופה_ומביט

לגופה של שאלה, אין לי תשובה ברורה אבל זה בהחלט נותן את הרושם שהרבה מחכמינו התיחסו לתורה, שמדובר במשהו שהוא הרבה מעבר לידע, כלומר יש כאן איזו מין פיזיקה אלוקית נעלמת שבא לידי ביטוי בלימוד התורה באופן מופלא, שאינו מובן על ידינו עד הסוף. (בשונה מאד מהיחס המצוי אצל הרבה מאד מרבותינו הראשונים שהתורה היא...

צופה_ומביט

צופה_ומביט

בית הגנזים כתב:חידת הגר"ש אלתר שליט"א לתשב"ר יב שבט

יב שבט.PNG

מושיבין תרנגולין (משנה פסחים ד, ז ובבא מציעא ה, ד)

מעסיקין את הכהן הגדול (משנה יומא א, ז)

צופה_ומביט

יתכן שזו פשוט המילה "כחות" (כוחות), וכלומר "ור"ז אורות הנשארים מי"ש הם כחות [אשר] להיותם [כולם כוחות] חסד ורחמים [על כן] כוללם או"ר יתר אחד" וכו'. והכוונה כי ר"ז = אור, ומבאר שי"ש אורות התבונה נחלקים לר"ז אורות/כוחות חסד ורחמים וק"ג אורות/כוחות ...

צופה_ומביט

יפה מאד וקולע. ייש"כ.

נשאר רק להבין מה הכוונה "מכתיב/כותב עליו" ומה היחס בין האישים (ומעשיהם) לפרשיות הכתובות עליהם (ומעשיהם) בתורה (שקדמה להם).

כפי שכבר כתבתי לעיל על כיו"ב: השאלה - שאלה, והרוצה לענות - יענה.

צופה_ומביט

מחולת המחנים כתב:לפעמים ניתן לשמוע מאנשים פשוטים סיפורים חסרי משמעות על אנשי גדולים, כי זה מה שהם ראו בעיניהם הגשמיות, ולא ידעו להבין ולהעריך את האדם הגדול שחי ביניהם.

: גנב מהחפץ חיים.jpeg (231.28 KiB) נצפה 5734 פעמים

הכותבת היא בתו של המגיד ממינסק, הרבנית רחל חדש (אשת הגאון רבי דוד זצ"ל).

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 4637 תוצאות