פורום אוצר החכמה

נתקלתי בויקיפידיה בערכו בשורה כזה: "בדור האחרון יצאו רבנים ומחנכים בציבור החרדי נגד הקריאה בספריו, בטענה שהם אינם מתאימים לקו החינוכי החרדי העכשווי משום שהם כוללים תוכן לא מקובל על יחסי אהבה בין המינים והשכלה כללית. בעקבות כך הוצאו הספרים בעיבוד מחודש של הסופרת ר. פרידמן, המותאם לסטנדרטים החרדי...

ראיתי באיזה ספר מגדול בימינו - אולי קובץ הלכות עפ"י פסקי הגר"ש קמנצקי שי' - שאין לשנות הלשון בכ"ז ומסביר שם ש'שחר קמתי' קאי לפי המקום והזמן ואם הוא קם מוקדם מעט מסדרו הרגיל גם אם הוא לאחר העלות וכו' אי"ז כדובר שקרים וכו' , אשתדל להעלות הדברים בדויוקם

להרב משנ"נ כשמך כן תהלתך ודבריך נראים נכונים, אך קצת צ"ע שהרי כל עבודת היום אין לך בו פעם שיצטרך ליטול ידיו כדינה בכלי וכח גברא וכו' זולת בעת האכילה שהרי לתפילה ולברכה וכ"ש לתורה די בנקיון בעלמא וא"כ בבוקר שהוא - לדבריכם רק התחלה חדשה וכו' למה יתחייב נטילה לכל פרטיהן ודקדוקיהן? (...

ידועים דברי הרשב"א בטעם נטילת ידיים שחרית שהוא משום דהאדם נעשה בריה חדשה כשקם בבוקר ולפיכך צריך לקדש ידיו ככהן המתקדש לקראת העבודה במקדש ע"כ תוכן דבריו, ואני בער ולא אבין למה כשנעשה בריה חדשה צריך ליטול ידיו? תודתי נתונה למי שיאיר עיני בביאור עומק דבריו

לתולדות הרדב"ז? ספר או לכה"פ מאמר מקיף

הראני ידיד מקור לזה בארבנאל פרשת צו והא לכם מקורו (צהבתי תורף הדברים)

כמנהג הקדום שמי שמושיטים לו אצבע מבקש כל היד: האם אפשר להעלות גם ב' גליונות הקודמים?

מתוך רפרוף במקורות שנזכרים ב'כתר שם טוב' שצויין לעיל נראה לפום ריהטא כי מקור המנהג היתה לקרוא לרך הנימול בשם מנחם או נחמיה דווקא שזה שמו של משיח ואח"כ נשתלשל מזה לקרוא לילד בשם של נחמה ומתוך כך גם לילדה שנולדה בשעה באב בשם נחמה
האם יש בידי מישהו להאיר ענים בנידון?

מהו המקור למה שאומרים שקורין לילד הנימול בת"ב בשם מנחם או נחמיה?? והאם הוא הדין לנחמן או נחום??

חבר טוב שאלני איזהו דרך הישרה שיוכל להתקבל לפורום?

לחכם באשי - כוונתך רצויה ותודה רבה על זה, בקשתי היתה לפירוש המשנה בריש פרק חלק במס' סנהדרין בה יבוארו יסודות דתינו - הי"ג עיקרים.

פירוש המשניות להרמב"ם - מכון המאור ההקדמה לפרק 'חלק' (בעיקר יסודות הי"ג עיקרים).

ידועים חילוקי הגירסאות בירושלמי "הני נשי דנהיגי דלא למשתי חמרא / עמרא מן ר"ח אב מנהגא", ולדעת אלו הגורסים עמרא במקום חמרא סברתם פשוט ביותר שהרי מה לשתיית יין ולנשים? משא"כ כשגורסים עמרא מובן יותר שהרי עיקר חכמתן בפלך ושייך המנהג להם, מה יענו הראשונים דגרסי חמרא על זה? ועוד רצו&qu...

האם מצוי בידינו כיום דברי רב נסים גאון - שהביא הרמב"ן ריש פ' בהעלותך? נא לציין איפה. בתודה

כפי הבנתי דעת הרשב"א הוא על תוכן הברכה שלא נתקנה מילים מדוייקות, אבל על פתיחה / וחתימה של ברכות בוודאי שנתקנה גם לדעתו מילים מכוונות בדקדוק [עכ"פ קווים לתוכן שיש חיוב לאומרם בלי התיבות]. שאלתי היתה לפני שתיקנו נוסחה זו האם יש אפשרות לתפילה בציבור רק בזאת שהרבה אנשים מתקבצים יחד תחת קורת גג...

תודה רבה ביותר על הזריזות!

אין קץ לשמחתי במ"מ שציינת, זה עידן ועדנים שאני מחפש מי שמזכיר חצי דבר בזה ואתה שולף מהשרוול... אולי מישהו יגמור בעדי להעלות מה שציין ל-היבי"א ח"ו או"ח סימן י אמצע אות ה, כי קשה לי להשיגו. תודה.

אבקש משניכם להיות יותר ספציפי ולציין מראה מקום מדוייק כי יגעתי ולא מצאתי.

על דבר זה לא מצאתי מענה הולם לעת עתה, האם יתכן תפילה בציבור בלי מטבע ונוסח אחיד, כלומר האם לפני שתיקנו אנכנה"ג סדר לתפילה היה קיים ענין כתפילה בציבור? ואם כן האיך? כי לדעתי אי אפשר לצייר תפילה בציבור אם כל אחד מתפלל על צרכיו שלו ובשפתו, אבקש אם אפשר לציין מי שדן בדבר זה ואודה במאוד מאוד

ל'אוהב אוצר': משחק מילים ע"ש קורא = קורי עכביש הנקרא בלשונם web אבהיר כוונת שאלתי, דומני שמצאתי שתקנת התפילה היתה כדי למלא את החסר בעבודת ביהמ"ק וקרבנות, בהיות ישראל בגולה, והיא באה לכתחילה בציבור כעין קרבן ציבור, ובית הכנסת הוא כבית המקדש מעט וכו' וכו' ומתאים מאוד עם הגמ' ברכות כנגד תמידי...

הרמב"ם מבאר שתקנת התפילה היתה כדי שיוכלו להתפלל על צחות לשון הקודש, האם יש במקורות עוד טעם לתיקון אנשי כנה"ג את מטבע התפילה וקביעותן ג"פ ביום?

הנה כדברי שהעליתי אתמול מסברא מצאתי היום כתוב בספר 'ימין יוסף' אך תמוה מאוד סתימת המפרשים בזה, ואבקש עוד הפעם שמי שיוכל להבהיר עיני בזה נא ונא שלא ימנע טוב מבעליו.

אקוה כי שאלתי הוא במקומה הנכון, הנה כפי המתבאר מסוגיא דסוטה פ' אלו נאמרין משמע דלשיטה שלומדים הזכרת שם המפורש בביהמ"ק מ'כל מקום אשר אזכיר את שמי וכו'' אין הדין תלויה בברכת כהנים דווקא רק תלוי במקדש, לפי"ז אבקש לדעת האם הוא הדין בכל יהודי שבא לבית המקדש להביא ביכורים או להתוודות על מעשרותיו...

אשמח אם יועיל אחד בטובו להודיעני איה מקום כבודו של פירוש הרס"ג המובא בזה. בתודה.

אולי מישהו יכול להעלות אזהרות לרס"ג הנדפס בספר המצות לרס"ג (ע"פ הגרי"פ פערלא) - הוצאת מכון המאור, חלק ו' קרוב לסופו. תודה

תודה רבה!!

הקב"ה שם את האותיות "חק" בשארו של אברהם, שקרא לבנו של אברהם בשם יצ"חק", ומה שאמר שהקב"ה קראו לפני שנולד זה בא אגב עיקר ראית התוספות שהקב"ה הוא זה שקרא לו שם זה. מה שנראה מדבריך הוא שהשם יצחק הוא כעין רמז למילת "חק" ואכתי מאי ענין זה ומעליותו לענין מילה? ...

נתקשיתי בדברי התוס' במס' מנחות נג: ד"ה בן ידיד ואין פותר אותו לי על נכונה, אבקש בזה חברי הפורום לבוא לעזרתי, וז"ל התוס' בא"ד "חוק בשארו שם זה יצחק שקראו הקב"ה עד שלא נולד.." עכ"ל הנצרך לנו, ואיני מבין מה ענין קריאת שמו יצחק קודם שנלד ל'חוק בשארו שם'? והיה מי שרצה ל...

אלפא ביתא קדמיתא עמ' 81 ואילך (בענין העברת זכיות ממספר לשוה"ר למי שדיברו עליו)

אשמח אם מישהו ייטיב עמי להמציא עבורי עמ' 233-237 מספר 'המראה כמראה : טכניקת הדמיון במיסטיקה היהודית במאה העשרים' חיבר בידי דניאל ריזר, לוס אנג'לס תשע"ד.