פורום אוצר החכמה

בשנה שעברה ראיתי ברשת איכנשהוא חוברת עם הלכות ערב פסח וליל הסדר, מהרב יהודה אריה דינר.
יש למישהו מושג היכן ניתן להורידה או לחילופין להעלותה לכאן?
תודרה רבה מראש.

מפורש בשו"ע [יו"ד סי' נ"ז סע' י"ח] יש מי שאומר בכל מקום שהוזכר שם בדיקה כגון בדרוסה נפולה ושבורה, בדורות הללו ליכא למיקם אבדיקה שפיר ולית ליה תקנתא אלא לשהויי שנים עשר חדש או בנקבה שתתעבר ותלד, וכן בעוף אם גמרה להטיל כל הביצים של טעינה ראשונה ושהתה כ"א יום ואח"כ חזרה ל...

אוצר החכמה, כמובן שלא התכוונתי להטיל באוצה"ח דופי אלא להיפך. טען כאן מישהו שזה אינטרס של האוצר, אז רק בשביל להוכיח שלא כן, ציינתי שגם את אוצה"ח עצמם תקפו באותו העיתון בזמנו (וזה גם התשובה למי ששאל את מי עוד למשל הם תקפו) איש ספר, לא היתה כוונתי להצדיק את מש"פ אף לא לרגע. כולם כאן הסכי...

מעניין נורא כל הצדדים והדיון המרתק שהתפתח מהרעיון, אך אני רוצה להתייחס לגופה של צורה ולא לתוכן בכללותו: מוזר נורא שעיתון חרדי מפרסם תחקיר חשיפה מסוג זה נגד מערכת יקרה כמו רמב"ם פרנקל. עד היום למיטב ידיעתי בעיתונים חרדים כהמודיע המבשר ויתד נאמן נמנעו תמיד באופן החלטי מלתקוף ולדבר סרה ע"ג הע...

בודאי...
תצוגה - הצג טאבים רשימות..
אם עדיין לא מופיע לך התוצאות לחץ על ה + מימין לשורת החיפוש.

תודה לכולם,
אך כל התגובות לא מתייחסות לשאלתי.
זה דבר נתון שיש בזה מח' ראשונים כמו שכתב 'שברי לוחות',
אך שאלתי לדעת הסוברים שמקור הדין הוא מ'אך את דמכם' וכו', האם יש מישהו שמבאר למה זה לא נמנה במנין המצות?

נחלקו הראשונים במקור איסור מאבד עצמו לדעת, ויש סוברים שמקורו מ'אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש. (עי' מנ"ח לד).
ויל"ע לשיטתם למה לא נמנה איסור זה ע"י אף אחד ממוני המצוות...
אודה מאד למי שיוכל למצוא לי אי מי שכתב אודות נושא זה.

שכחתי לציין מקור: ברכות סג:

לע"ע איני יודע על מקור כללי, אך זה שהארון גרם לברכה בפריה ורביה, מופיע בחז"ל במקרה ספציפי:
ויברך ה' את עבד אדם (הגתי) בעבור ארון האלקים וכו'. מאי היא ברכה שברכו? - אמר רב יהודה בר זבידא: זו חמות ושמונה כלותיה שילדו ששה ששה בכרס אחד,

תודה רבה ויש"כ.

ודאי שאלו שני ענינים שונים, וכפי שציינת. ואכן בתקופתו התייחסו לארץ כמרכז שהכל סובב סביבו.

הסתפקתי בשני הענינים, ואם יש לך מקור למה שכתבת שגם הוא התייחס לעולם ככדור, אשמח מאד.

לכאו' נראה מהל' קידוש החודש ועוד שהוא מתייחס לעולם כמישורי, וכן אני אישית לא מצאתי בשום מקום בכתביו שהוא מתייחס לענין הסיבוביות של הכדור סביב עצמו וסביב השמש וכו'.
אודה לכל מי שיכול לעזור

בשל"ה מצאתי, אך אני מחפש מחז"ל אפי' לשון דומה.

במג"א בהל' ר"ה כתב דהולך בטל כישן דמי, (ובמפרשים כתבו כמה טעמים לזה).
אך ראיתי בכמה וכמה ספרים שמביאים זאת בשם חז"ל.
האם מישהו יודע מקור לזה או כעין זה (כדוגמת יושב ובטל כישן דמי, שראיתי מישהו מצטט ולא מצאתי) בחז"ל?
או לכה"פ מקור קדום יותר...

תודה רבה