פורום אוצר החכמה

אולי 'ידך וימינך' הם 'הנדיאדיס', ולכן יכולים להופיע ב'למה תשיב' ביחד, ובמליצות הם מתפצלים לשנים?

- בעניין הדיון שהוזכר, אם ללמד את מקורותיו הנסתרים של הראי"ה, ראוי לציין לדברי הרב צבי יהודה במאמרו 'קווים לחוג הראי"ה' (הובא בספר לנתיבות ישראל חלק ב), וזו הגישה אם אינני טועה שרווחת בקרב תלמידיו. (הוא שם מתנגד לזה). - לרב הנזיר היתה מן הסתם הבנה במקורותיו הנסתרים של הראי"ה, וגם הוא ...

רק להעיר שהחלוקה שהציע הרב ח"ב בין האצבעות אינה המקובלת, המקובל הוא באלכסונים כמו ו-ח-צ, ר-כ-ה וכו'.

עפ"י הספר סדר אליהו - תולדות האדר"ת נראה שספר מעשי למלך נכתב על ידו בהיותו בן 15 או 17.

למד אותו לדוג:

http://toratemetfreeware.com/online/f_0 ... Num0002_L2

אפשר לדמות את זה לשנים המנסים להגיע אל אותו מקום, כל אחד מכיוון אחר. אם לא יצליחו, הרי כל אחד נמצא במקום ע"פ הכיוון שבו היה בהתחלה. אם יצליחו, כבר לא תהיה מחלוקת.
ולגבי פסיקת הלכה - ודאי שהתורה ניתנה ע"מ שנפסוק בה עד כמה שקוצר דעתנו משיגה, לא בשמים היא.

האם כבר צויין לספר הזה?
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?198760&
בעמ' 282

ייש"כ.

יש ספר בשם 'איזהו מקומן' (קיים באוצר).

תוספות סובר שישו של ר"י בן פרחיה וישו של נגמר הדין אינם אותו ישו. אינני יודע לאיזה תוס' בדיוק אתה מתכון, אולם מכל מה שאני מכיר, התוס' אומרים ש'בן סטדא' (שמוזכר בפרק ארבע מיתות) אינו ישו של ר"י בן פרחיה. ויש גם חידוש, לומר שישו של הגמ' אינו ישו של הנוצרים (וע"ז יש לדון כדברי הרב הרוצה...

גם עניין חוקי חמורבי וכו' ראוי לבירור - יש כאן שאלה וצריך לענות עליה. כמובן שאסור לנו להפקיר את השטח הזה לאנשים שאינם יראי שמים. ודאי שאם נחקור את הנושא בישרות, לא נגיע לסתירה עם האמונה. "ואם היתה הכפירה שבדורנו בעלת אמת, היתה תמיד טוענת טענת ספק, והיו מבררים לה בנקל ספקותיה. אבל היא משקרת בזדו...

יש תוכנה בשם recuva, אולי היא תעזור.

www.piriform.com/recuva

אם אינני טועה המרוקאים נוהגים לקרוא שם ה' ברביע.

אבל היום מפסטרים את החלב, וההרכב הכימי שלו משתנה.

לא הכל שחור לבן, כמו שגנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי,
כמו שחילונים באים להתפלל ביום כיפור
ואני מניח שיש מהסיקריקון שחושבים עצמם ליראי שמים.

לגבי ב. עיין במלבי"ם. זה הסגנון שלו.

מה שפירשת בשורה השלישית נוטריקון א'כילה ש'תיה ל'ויה לא ידעתי מניין לך, וכן איך קשור הפירוש לנוטריקון שכתוב בצד כל שורה. ועליך המליץ המשורר "אשר נמת" - הל' מיועדת ל לינה "ולמה קחתני" - ל לוייה . הרמן וכו' - אולי מתכוון לרשות שניתנה להכות (לכפות) על הלוויה, כי א ין ש יעור ל ל וויה ...

אצל הקוצ'ינים היא בעזרת הנשים (?!)

מה דעתכם,
היש בקובץ הזה חדר"ג?

והל' יסוה"ת פ"ח.

בכוזרי וראב"ע (על הפסוק בעבור ישמע העם בדברי עמך, ועי' רמב"ן שם) - כאמונה בנבואה לאחר שכבר התאמת שהקב"ה מסכים עם משה במעשיו ביצי"מ (אבל הנקודה של הנסים בפני ששים רבוא נשארת).

ברור שההגדה נתחברה אחרי המשנה זאת מנין לך? מהמשנה (פסחים פ"י מ"ד) "מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי עד שהוא גומר כל הפרשה", לכאורה משמע שעיקר סדר ההגדה היה לפניהם. אדרבה, מזה משמע שלא היה נוסח קבוע להגדה, אלא רק הנחיות כלליות מה לומר. כמו שבסדר הפרשת תרו"מ לא ה...

זכור לי שראיתי פעם אפליקציה שבה שני עמודים מילאו ממש את כל המסך (גם בלי רקע שחור בצדדים, או מסגרת שמקיפה את הדף), עם דפדפוף ע"י האצבע ימינה ושמאלה, (והנפשה של דף מתהפך, לא באמת חשוב ) מה שנתן ממש תחושה של קריאה מספר ממשי. לגבי כפתור ה - X במסכים שאינם מסכי מגע - אפשר שיהיה כפתור שיישלף כשמקרבים...

היום ר' צבי טאו פרש משם מפני שלומדים ביקורת המקרא (עכ"פ לטעמו) אבל בזה ודאי איני מבין לכן יבואו המבינים ויאמרו אנחנו באמת מוכרחים לעבור על הגשר הצר של המחלוקת הזו ולהסכן בליפול לכל כך הרבה רפש שמסתובב שם ליד? תוכל לראות את הרב טאו לעניין זה כממשיך של מרכז אם תרצה. עכ"פ אין קשר בין לאומיות...

עיין בספר השרשים לרד"ק.

שמעתי שהיה דגם שנבנה בהדרכת הראי"ה.

אולי כוונתו לתוכנית החלוקה, שכידוע גם הרצי"ה לא הגיב אליה בשמחה יתירה.