פורום אוצר החכמה

בעל קורא

בהמשך לאמור כאן, ולתועלת בעלי תפילה בימים נוראים אשר רוצים ללמוד את נוסח הבסיס (ואולי בהמשך גם להעלות חידושים והצעות), אני מעלה כאן את נוסח מוסף ראש השנה שהוקלט על ידי הרב השוחט אשר יש לו נעימה מיוחדת ומוזיקליות נדירה, לתועלת הרבים.
התפילה מחולקת לקטעים לנוחות מירבית.

בעל קורא

אמת מה נהדר. ראיתי אשכול שכותרתו "ניגונים לימים נוראים" וכבעל תפילה מיד נמשכתי אליו, אולי יתחדש לי איזה ניגון לשלבו בתפילות הימים הנוראים, מה שראיתי בו זה שוחט שמעלה שירים שונים שרובם - על פי שמותיהם - לא רלוונטיים לתפילות הימים הנוראים, כמעט ועזבתיו אלא שאחד מהשירים משך את תשומת ליבי והאז...

בעל קורא

יש להעיר, שתיבת "תתקבל" היא ודאי בארמית, ואותה לכו"ע יש לנקד בפתח, ורבים טועים בזה. כפשוטו אתה צדוק. אבל קשה אצלי שהיעב"ץ בסידורו (דפוס ראשון) מנקד אותו בצירי וכן ר"ע ור"א מוילנא שינתה מפתח (סידור דרך שיח השדה מהדורא ראשונה ושניה) לצירי (סידור דרך שיח השדה מהדורא שלישי...

בעל קורא

משרתו של האזלא הוא קדמא. ואם המלה מלעיל (או בת הברה אחת) ולפניה מפסיק, ישרת מונח במקום הקדמא. ההגדרה הנכונה והמדויקת היא "ואם המילה מוטעמת בראשה". פעמים רבות המילה מלעיל אך לא מוטעמת בראשה, ואז לא יבוא מונח אלא קדמא (כשיש למשל ג' הברות, כגון: וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם (בראשית א' כ"ח)). והגדר...

בעל קורא

ביסודו ת"ק הוא מפסיק משא"כ הקדמא ביסודו משרת. רק במקום שאין תיבה הראוי למשרת בין מקום הראוי לתלישא ומקומו של האזלא אז התלישא נסו"א והקדמא בוא במקומו. אבל באופן רגילה התלישא מפסיק והקדמא משרת. וכמש"כ הגר"א שהבאתי לעיל. האזלא לא בא לפני פקיד אלא אם כן יש משרת ביניהם. במקרה שא...

בעל קורא

גם אם נכון כדבריך, לא מן הנמנע שאלו מסורות שונות. מה שכתבו שלא סומן כי זה מסופק זו השערה טובה אך רק השערה בהחלט ייתכן שלא סומן כי זה מלרע. לאור דברי המסורה והקדמונים וכתבי היד המדויקים ביותר, כשלעומתם עומדים רק כתבי יד בודדים בלתי מדויקים (ובפרט כאשר מדובר על הוספת מתג בלבד שזה דבר שהסופרים ודאי הר...

בעל קורא

עכ"פ הם מעידים נאמנה שרוב כתבי היד לא סימנו אם מלעיל או מלרע אך יש להעיר שכשהביאו שיש שני כתבי יד שסימנו מלעיל זה ראיה שזה מלעיל אך כשיש שני כתבי יד שסימנו מתג שזה ראיה שזה מלרע וכדברי רוו"ה הם טוענים שזה לא ראיה כי ברוב כתבי היד לא מצוין מתג. גם אני רואה שלא הזכירו מהספר דרכי הנסיגה וכדא...

בעל קורא

בעל קורא

ברור שיש טעות בדברי קהילות, והכוונה "אבל וביום השבת בניגון שבת".
והענין מוכיח, ראשית שכותב ניגון יו"ט, ואחרי זה כותב "אבל" ואם זה גם בניגון יו"ט לא מתאים לומר אבל, ושנית, שאחרי זה כותב שוב ומשם בניגון יו"ט, ואם גם קודם בניגון יו"ט אז זה לא משם.

בעל קורא

כמעיין המתגבר כתב:הרב דרורי כותב שהספרדים אומרים קדיש אחרי כל קריאה, ואין זה נכון, על קריאת פרשת שבוע, לא אומרים קדיש, כי זה רק ששה עולים.

זה תלוי.
אם העלו שבעה בפרשת השבוע, אומרים קדיש, ואם העלו רק ששה, לא אומרים.

בעל קורא

ב"מעוז צור" אמרינן: רוב בניו וכו' על העץ תלית. וצע"ג, הלא לא נתלו אלא עשרה, ובנים היו לו הרבה יותר. לחד מ"ד אפילו 208 בנים. וי"ל דאיתא בתרגום שבני המן נתלו חתוכי ראש. א"כ מהעשרה הנתלים נתלה רק רוב בניו ולא כל בניו. עוד י"ל בדוחק דלשון "רוב בניו" ע"פ...

בעל קורא

לפני קרוב ל-20 שנה שלחתי מכתב למרן הגרח"ק ובו שאלה מדוע נוהגים אצלו לעטר בכוסות ריקים והרי זה היפוך עיטור כמו שכתב בתפארת שמואל, וענה לי (אני כותב מהזכרון) "כך נהגו אצלנו ומשקים מכוסות אלו המסובים". לפי מה שביררתי אז, הנוסח "כך נהגו אצלנו" בדרך כלל כוונתו שכך נוהג אחר אביו א...

בעל קורא

מדברי הביאור הלכה בסימן תרפ"ד ד"ה ואם טעה מוכח שיש לקרוא כפי הסדר, ותדיר קודם גובר על אין מעבירין (יש שם דעות שאפילו אם התחיל לקרוא בקריאה האחרונה מפסיק ומתקן, אבל אם לא התחיל ודאי שקורא כסדר).

בעל קורא

יש ארבעה זמנים בהם יכול לצאת שיקראו בשלושה ספרי תורה: בשמחת תורה לעולם קוראים בג' ספרים, ספר א' - וזאת הברכה, ספר ב' - בראשית, ספר ג' - מפטיר בקרבנות היום. בראש חודש טבת שחל להיות בשבת, ספר א' - פרשת השבוע, ספר ב' - ראש חודש, ספר ג' - מפטיר בחנוכה. בראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת, ספר א' - ...

בעל קורא

כ"כ מוזר שמנהג קדמון כזה לוטה כ"כ בערפל. עדיין לא הובא כאן ולו בדל ביאור לזה, למה תיקנו כן. ככל שנקדים את התופעה בהיסטוריה, טרם ביארו כן בשום מקום. מענין שהרב שריה לא היה לו ביאור בזה. עיין בדברי ר' שבתי סופר שהובאו לעיל. בסידור ר' שבתי סופר כתב (בהקדמה הכללית לסידורו): הלא יראו בעיניהם ש...

בעל קורא

עובדה מעניינת היא, שגם במקומות שקוראים את שאר המגילות בקלף ומברכים את הברכות בניגון טעמי אותה מגילה, אבל - את ברכות מגילת אסתר (וכן איכה) אינם מברכים במנגינת הטעמים של מגילת אסתר! סביר להניח, שמגילת אסתר (וכן איכה) שהיה נפוץ קריאתה ממגילת קלף, נותרה הברכה כבמקור - ללא טעמים. אבל שאר המגילות, שקריאת...

בעל קורא

Eli Halevi כתב:יש כאן מצאצאי גאון עולם בעל מחבר קצור שולחן ערוך?
ר' שלמה בן יוסף גאנצפריד זיע"א

אני הקטן מצאצאיו.

בעל קורא

ואף בשני וחמישי לדעתי אינו מנהג שהתפשט כ"כ להוסיף וידוי וי"ג מידות. בכל בתי הכנסת שהייתי גם במתפללי נוסח אשכנז כולל ביהמ"ד דפרושים עם הרה"ג מרדכי צוקרמן זצ"ל תמיד אמרו וידוי וי"ג מידות בשני ובחמישי והפעם הראשונה ששמעתי חזן שלא אמר היתה בישיבה כשאחד הבחורים נגש ואמר שהו...

בעל קורא

כדכד כתב:אבל גם בדוגמאות האלה אין שינוי משמעות

המפיק שם בא במקום תיבה נוספת, וממילא ודאי שזה שינוי משמעות שהרי זה כהשמטת תיבה.

בעל קורא

אין הנדון דומה לראיה. שכשאמר 'אינו שנוי משמעות', על מה אמר? על תיבת 'לה'! שמתוך שמצאנו בכמה מקומות שויתר הכתוב על ההא ניתן ללמוד, כי גם בהעדר ההא נותרה משמעות המלה על כנה (והקורא 'לָה' תחת 'לָהּ' – הרי הוא כקורא 'תשמעו' תחת 'תשמעון') ; אבל על שאר תיבות, וביחוד על תיבות שבהעדר ההא משתנה משמעותן למשמ...

בעל קורא

ביקורת תהיה כתב:
בעל קורא כתב:באשל אברהם בוטשאטש סימן קמ"ב הסתפק בזה מטעם זה.
לא מצאתי.

: בוטשאטש מפיק.jpg (38.55 KiB) נצפה 16698 פעמים

בעל קורא

בענין "אררהּ" - מי שקרא בלא מפיק ה"א, שינה המשמעות ויחזור? א. מפיק הא היא באת־כח של תיבה (המלה 'אררהּ', לדוגמה, היא הֶלְחֵם של 'אֵרַר אוֹתָהּ') , ולפיכך משקלה כמשקל תיבה שלמה, ולא כמשקל אות גרידא. ב. הקורא 'אררה יי' בלא מפיק הא, הופך את המשמעות איומות: את המושא הוא הופך לַנושא (=את ה...

בעל קורא

המילה 'ממנו' יש לה שתי משמעויות: א) 'מֵאִתּוֹ'. ב) 'מֵאִתָּנוּ'. וכתב האב"ע, שלפי המסורת הבבלית ('אנשי מזרח') יש הבדל בניקוד שתי המשמעויות; המשמעות הראשונה היא בנו"ן דגושה, ואילו המשמעות השניה היא בנו"ן רפויה. יש סיבה למסוּבּב. לשיטת אנשי המזרח יש הבדל בניקוד המם השניה של 'ממנו': לנס...

בעל קורא

בעניין תיבת "ממנו", ציין מעט דבש לדברי האבן עזרא בראשית ג', כ"ב. ועיין גם בדברי האבן עזרא שמות א', ט' ד"ה ממנו, שהרחיב שם יותר. אציין כי באמת בכל מקום שכתוב "ממנו" היה מקפיד הגרש"ד זצ"ל על הגיית הדגש החזק, אבל מכיוון שרוב הקוראים אינם מקפידים על הדגשים, דווקא...

בעל קורא

איש_ספר כתב:במיוחד לאור זאת שדעתו של הס"ק היה שיש ללכת אחרי הניקוד שבכתר בכ"מ.

האם דעתו זו מתועדת במקום כלשהוא בספריו?

בעל קורא

ז, ז - אין ' מיוחס לאר"צ ', יש 'מיוחס לבן אשר', והוא כתר ארם צובה המיוחס לו. אבל כאן הכתר חסר (הערה זו היא גם על להלן י, י). ואולי כוונתו לכת"י לניגרד שיש שסברו בטעות שהוא כת"י בן אשר. ח, יג - נח - בפשטא אחת, והוא מלרע - זו שיטת המהרי"ץ, אבל בתימן עצמה הרבה נהגו שלא כדבריו (ראה ...

בעל קורא

זאת תהיה (מצורע) עט

בעל קורא

לענ"ד פשוט כדברי הגאון רב טקסט שליט"א, ואין הכוונה לקריאה מחוברת ממש כמו אות הדגושה בדגש חזק.

בעל קורא

בחזרה לשאלת פותח האשכול.
יש שתי נעימות שונות בקדושת מוסף, יש חזנים המנגנים באחת ויש המנגנים בחברתה, שתיהן מוכרות וידועות מאד, קשה לי להאמין שאינך מכיר את שתיהן.
האחת דומה לניגון קדושת שחרית והאחת שונה ממנה.
כעת חידשת לי שהאחת נכונה ומקורית יותר מחברתה.

בעל קורא

וגם הקושיה על אין נביא וכו', הא איכא בלעם רק הערה קטנה, לפי דבריו הנהירין של המהרי"ל דיסקין המובאים במלואם באבי עזרי הלכות יסודי התורה, הרי שהמרחק בין נבואת משה לנבואת בלעם הוא כרחוק מזרח ממערב, ובלעם לא היה יותר משאר נביאים כלל, ורק בזמן ההוא שרצה לקלל את ישראל קיבל את הנבואה בצורה ישירה כמשה...

בעל קורא

לא הצלחתי להבין את הקושיה מדברי הרמב"ם, ברור שהרמב"ם רק מביא את הנוסח שבו רגילים היו לפתוח בזמנו ובמקומו, אך זה לא עושה את הנוסח הזה לחלק ממטבע הברכה שאסור לשנותו, אלא הוא רק היכי תמצא לפתוח את הקדושה שמתחילה ב'קדוש קדוש', וצריכה נוסח כלשהו לפתוח ולקשר לפני שתחילים לומר 'קדוש', ואם אומרים ...

בעל קורא

אבא יודן כתב:
אישצפת כתב:יש גם בספר מחברת התיג'אן המבוארת מעמוד 289 ואילך.
אחד מעיר כתב:יש ספר החילופים מהדורת ליפשיץ שכמדומה ניתנת להורדה (לא בהיברו בוקס)
ויש חילופין ונציה ברשימות המסורה בסוף המקרא

ישר כחכם, אני רואה כאן שלא נענה.
למי מכם יש בידו להורידו אלינו?

זה ספר שנמכר בכסף מלא ואינו מצוי ברשת.

בעל קורא

מגליון תורת הקורא פרשת בהעלותך: קמץ בז''ק.jpg כמדומני שגם כאן הגדרה זו תענה על השאלה. בפסוק 'טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו' אין הפסק ענין כלל, וכולו מורכב רק ממשפט אחד פשוט, ולכן המפסיק הגדול ביותר אינו מקבל את דין האתנחתא, אך בפסוק 'להטות משפט גבר נגד פני עליון' יש משפט מורכב, ולכן המפסיק הגדול מקבל ...

בעל קורא

האם יש כשרות למפעל שעובד בשבת ויו"ט?

בעל קורא

כאן כתב כת"ר כך והא לגבי מה שכתבת שהמדוייקים זה המסורה והאחרים טעות, אכן יש פעמים רבות שיש חילוף נוסחאות ואחת ההטעמות מקורה מטעות ושיבוש, אך כאן נראה שהיו שתי מסורות חלוקות בהטעמת התיבות הללו, ומסורה אחת יותר מדוייקת ומקורה בגדולי המסרנים, ומסורה אחת מקורה בבעלי מסורה חשובים פחות ולכן פחות מדו...

בעל קורא

א. וסת יכול לשמש גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, כמו מילים נוספות ('נר' למשל).
ב. הסיומות 'ים' ו'ות' לרבים ממש לא מעידות באופן גורף על לשון זכר או נקבה, למשל: אבות, מקומות, נשים, אבנים.

בעל קורא

אז מה הנכון בדברי הגר"א? עד היום כל מי ששמעתי שנוהג מנהגי הגר"א אמר כן בגמרא שהבאתי לעיל כתוב שאי אפשר לעולם בלא רוחות, ולכן אם הזכיר רוחות בימות החמה אין מחזירין אותו. דהיינו שהרוחות מצויות תמיד, אף שעיקר זמנם הוא בימות הגשמים. בביאור הגר"א לספר יצירה כותב שאומרים טל בימות החמה כי ט...

בעל קורא

פסחים ק ע"ב רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא אייתו תכא קמיה פרס מפה וקידש, תניא נמי הכי ושוין שאין מביאין את השולחן אלא אם כן קידש ואם הביא פורס מפה ומקדש... את העיקר לא הבאת. תוס' שם ד"ה שאין מביאין את השלחן אא''כ קידש: והא דאמר בכל כתבי (שבת דף קיט:) מצא שלחן ערוך מלאך טוב אומר כו' לא...

בעל קורא

קו ירוק כתב:תנובה ללא חותמת מהדרין איננה מהדרין ושום דבר לא השתנה.
אותם מוצרים יש כשרות 'למהדרין' (חומרי הגלום, ובעיות טרפות), ויש כשרות לא מהדרין.

תודה.
זה בדיוק מה שחיפשתי, מידע ודאי ומבוסס, ולא ניחושים והשערות.

בעל קורא

יש שנוהגים כן, אך מדברי הגמרא (תענית ג' ע"ב) מוכח להדיא שלכתחילה אין לומר כן וזו רק אמירה של דיעבד. וז"ל הגמרא שם: אלא הכי קאמר כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כך א''א לעולם בלא ישראל, א''ר חנינא הלכך בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו, אמר מוריד הגשם מחזירין אותו. ובתוס' שם ד"ה ב...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 298 תוצאות