לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
באחד מהקבצים התורניים שיו"ל ע"י קהילת פרושים [כמדומני ששמו אוצרות ירושלים], הביאו מכתב מר' זונדל סלנט ששלח מירושלים [הם משערים שם שנשלח לר' ישראל סלנטר], שביקשו שילך לרצ"ה קלישר ויאמר לו שיחזור בו מרעיונותיו על החשת הגאולה ע"י איתערותא דלתתא ושלא הבין את דברי הרמב"ן וכו'. הר...
ביאור הגר"א סי' תקנ"א ס"ק ס"א [וע"ע בדבריו בסק"ג]. לא מבואר בדבריו שמקיל לגמרי בערב שבת, רק שלצורך מצוה הקילו, אך אין שם רמז להיתר גורף דוגמת המשמרת שלום שמתיר לגמרי. אם לצורך מצוה אי"ז רחיצה של תענוג, א"כ למה לאסור? זה ודאי שרחיצה של מצוה אין בזה היתר גורף ש...
יש לומר פשוט מסברא היות שרק כלי נטמא היינו שהטומאה נתפסת מחמת היותו כלי, אז מה ההגיון לומר שרק חלקו שאין לו שם כלי בפני עצמו יטמא. ויש להוכיח עוד מכלי חרס שנטמא מאוירו, וברור שכל הכלי נטמא ולא אוירו...[מיהו זה יש לדחות ולחלק בין כלי חרס לשאר כלים ואכמ"ל].
על מסכת סנהדרין מתחילתה ועד סופה, יש ספר בשם נעימות נצח של ת"ח גדול בשם הרב דישון מחסידי קרלין. הוא כותב על כל סוגיה וסוגיה, עם המון ידע [וכמובן נופך משלו].
זכורני שבחיי"א כתב שאדם שבא מאוחר לבהכנ"ס מוטב שיאמר את ברכות השחר לפני התפילה וידלג על פסודי דזמרה מאשר לעכב את הברכות לאחר התפילה ולא יצטרך לדלג, והגרשז"א בהליכות שלמה הביא את החיי"א ולא הסכים עימו אלא מוטב להמתין עם הברכות ולא ידלג על פסוד"ז. [ושמא אני מחליף את השיטות]. ו...
האם יש מקור נאמן למה שמצאתי שכל ביאת גוי נקרא זנות וזימה ואפילו עם אשתו? כפשוטו מה שכתבת מנוגד להלכה שהרי גם בהם נא' ודבק באשתו וכו' ומינה ילפינן איסור עריות בהו. מה שכן - בתור עם הדומה לחמור כל מעשיהם מעשה בהמה. אבל זנות לא. [ואם כך היה היו מתחייבים עלי' מיתה] צדקו דבריו, ויש להוסיף שהרי נאסר להם ...
נראה שאם התחיל הנתינה אין כאן הפסק כלל, ויש כאן חוב כלפי כהן זה ואפי' היה נותן לו אחר הרבה שנים, כך שפסק זה נראה על פניו תמוה עד מאד! מה השייכות? הרי הוא התכוון בברכה רק לנתינה שנותן בשעת מעשה, אז נכון שהכל המשך אחד אבל הברכה לא חלה רק על מה שהתכוון, מלבד שכבר הסיח דעתו מקיוםן המצוה, אז איך הברכה ת...
עכ"פ, אם באת להביא ראייה לדבריך שהאשה נעשית אמם של הוולדות רק משילדה אותם, אינך צריך להביא ממרחק לחמך - להישען על דברי רש"י בחולין ובמגילה - אשר מאן לימא לן דקי"ל כוותיה הלכה למעשה, אלא תוכל להביא לדבריך ראייה מהגמ' עצמה ומההלכה עצמה, כגון מהא דקי"ל - ברמב"ם ובש"ע - ע&...
'אברך', אתה מדבר איסור דאורייתא על דרבנן, והרב השואל שאל דרבנן על דרבנן. ולגופו של שאלה, האחרונים מחפשים נ"מ במה שלא חל האיסור השני, כגון מלקות. בדרבנן זה לא שייך.
כל מה שבטל לבקבוק שם כלי הוא בגלל שהפקק סגור עם הטבעת ויש צורך לשבור את המכסה בשביל לפתוח. אבל אם הורידו את הטבעת לפני שבת אין הפקק הסגור מבטל שם כלי מהבקבוק. [וכמו אחרי שפתח לגמרי וחזר וסגר את הפקק].
אי"צ שחיוב המיתה יחול באותה שעה של חיוב הממון, וכל מה שצריך שהמחייב של המיתה יחול בשעה אחת עם המחייב של הממון. שהרי קנס אין חייבים עד שעת העמדה בדין ובכ"ז יש ע"ז קלב"מ [מלבד לשיטת רבה כתובות לד' ומטעם אחר].
כבר האריך בזה מרנא החזו"א באמונה וביטחון שבלי לימוד ההלכות יכול לצאת מכשולות, ונתן שם דוגמה לכך [ממלמד שבא לעיר ודוחק רגלי המלמד הוותיק יעוי"ש]. ותחושות הבטן הנזכרות כאן מהוות דוגמה נוספת מוחשית לכך. אם על פי הלכה היה חייב לומר וזה לא מסתדר עם תחושות של מאן דהו זה סך הכל סימן שאין לו את הה...
גימפעל, להעמיד דברים על דיוקם. אף אחד לא אמר שבטלה, ואף אחד לא אמר שאין צורך ליטול ידים בבוקר. הדבר היחיד שנאמר שהוחלשה, והנפ"מ לדברים שאין להם מקור בנגלה שבזה אמרו שיש להקל
רוב בני אדם אינם אוכלים אלא מעירוי מכלי שני שאין היד סולדת בו, ואם הם אוכלים מכאן ראיה שאין היד סולדת בו. ומ"מ גם למיעט המצוי הולכים אחר רוב תשמישן. ועוד שע"פ המהרש"ם בחלק א' סימן קצ"ז ע"פ החמודי דניאל דאם אין האיסור שוהה כלל אינו נבלע. ועיין באורך בחזון עובדיה פסח עמ' קמ&q...
שמעתי פעם מאחד המשגיחים שנשא על נושא זה ממש שיחה. לטענתו את היסודות הפשוטים אפשר לקבל בספרים כעין שם עולם של הסטייפלער, ורוב הבחורים שרוצים להתעסק יותר בעמקות אי"ז נובע מתוך כוונות טהורות. [צא ולמד שהרבה מהבחורים שמתעסקים בנושא זה בישיבות, מתעסקים בנוסף בשאר מיני חכמות חיצוניות, וכבר הוזכר פה ה...
מה הכונה שלא נהנה מהמעשה? וכי אם שוכר את חבירו שימחא כפים במשך שעה, ואין לשוכר שום הנאה מזה, האם לא חייב לשלם לו? ודאי שחייב! לכאורה פשוט שגדר חיוב שכירות הוא מפני שנחשב שבעה"ב קיבל הנאה מהפועל, וגם באופן שכתבת עצם מה שנעשה רצונו זה הנאתו. וראיה לדבר שאינו חייב על עצם מה שעושה את שחבירו ביקש, ...
נכון שזהו המחייב של המיתה, אבל יש איסור של לבוא על נכרית, ולא מחמת החילול ה' שבזה, שהרי יש איסור אף בצינעא על אף שאין חיוב מיתה. ומחמת האיסור ההוא יש איסור על כל הנאה כמו כל ביאת איסור.
הרב 'עושה חדשות' אני לא יודע היכן ראית פירוש זה, אבל בגליון שחולק לילדות בבית יעקב על ענין זהירות בדרכים, כותב\ת הגליון הציע מעצמו פירוש זה בגמ' כדי לחנך את הילדות כמה חשוב לשמור על עצמו שזה מה שעשה ר"ל מיד אחרי חזרתו בתשובה. בעיני זה היה נראה סילוף משכילי קלאסי.
הרב 'מעט דבש' לכל אורך האשכול אתה חוזר ושונה, שיש רבנים שמתירים נוטה לאדום מכח מסורת. וזאת טעות. אף אחד לא מתיר נוטה לאדום אלא לדעתם אי"ז נחשב נוטה לאדום. ולזה דוקא כן צריך מסורת -ולא מומחיות, כי בלי מסורת יתכן להגדיר גם צהוב גמור שהתירו כל הפוסקים שהוא נוטה לאדום, וגם אם צהוב ממש לא, אז קצת כת...
התוס' נקטו את 'כלם' שהוא ההיפוך של 'מלך' שמופיע בברכות [ויהי בישורון מלך] ובזה חזינן שנהפכה הקללה לברכה, ולכך לא נקט 'חסלם' וכה"ג. ולכך לא נקטו התוס' ר"ת. אבל באמת יל"ע קללה בר"ת שנהפכת לברכה איך בדיוק יהפך, כל המילה או רק הר"ת...וצ"ע.
אמנם השאלה הית על ספק דרבנן, אבח היו שהכניסו לכאן את הנידון של קבוע. אז אני לא מביו הרי כתבו התוס' שאין דין קבוע בתערובת משום שאין האיסור ניכר [ובלא זה לא היה שייך לדון כלל דין ביטול ברוב], א"כ נהי שאינו בטל ברוב אכתי נימא כל דפריש, ואפילו במפרישו בידים שהרי כל הבעהי במפרישו בידים הוא משום שנחש...
מזה עצמו שאף אחד מהפוסקים לא דן בזה, בע"כ שכיון שקיי"ל להמתין אחר אכילת עוף כאחר אכילת בשר בהמה, היה פשוט לפוסקים שה"ה בזה. ומזה עצמו שלא דנו בזה צירופי קולות ע"כ שאין לצרף.
אני משתומם על טענתך שלא ידע הרב עו"ח. הלא הוא הביא את דברי המ"ר ודן בהם. והרב חשבונות רבים הציע ביאור מוסבר בזה. לא אמרתי שהרב עו"ח לא ידע מהירושלמי, וכל דברי אינם אלא על הרב סעדיה, שלטענתו שמספיק שהאחרונים התבררו על ידי הראשונים, ע"ז השבתי שא"כ אין כלל מקום לטענת הירושלמי....
אם לא היה ברור: מה פרח באוויר? לאחר שהכתב הינו חריטה והעדר שמעתי מח"א לבאר ע"פ משארז"ל שכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה הקיף את כל מחנה ישראל וחזר לימינו של הקב"ה ונתנן בלוחות והה"ד מימינו אש דת למו. וא"כ י"ל שהדיבור מילא את החריטה והוא פרח. [ואל תיקשי איך דיב...
הסיכויים משתנים גם אם לא יודעים אותם (ולכן בתחילת ההגרלה הכל שווה). מה היו הסיכויים של אחד הזקנים להוציא פתק לבן, אחרי שאלדד ומידד הוציאו את שני הפתקים הלבנים היחידים שהיו? במקרה הנ"ל, גם אם הפתקים היו נחשפים רק לאחר שכולם הגרילו את פתקיהם, לזקן שלקח פתק אחרי אלדד ומידד היה אפס אחוז סיכוי שיקב...
בהחלט דברים מעניינים. נראה שיש כאן סוג של הרגשה פנימית של הגאון הנ"ל, אשר נודע כבר בשער בת רבים שהשודא דדיינא אצלו מאוד חזק, ומסופקני אם שאר גדולי תורה שותפים להרגשה זו. ז"א ברור שבמכלול השיקולים עמד גם הטיעון של חדש אסור מן התורה, אבל לומר שזה ורק זה הטעם, ובגלל זה עקרו דבר מן התורה?, במ...
לכאורה פשוט בסברא דאדם הבא לזכות בדבר מן ההפקר אינו יכול לומר שרוצה לזכות רק בקנין פירות וטעמו של דבר או משום דגם כלפי הבעלים ליכא כלל חלוקה שיש לו בעלות על גוף ובעלות על פירות אלא יש לו בעלות ורק כלפי אחר יכול ליצור הוא חלוקה כזאת ,ובהפקר אינו יכול ליצור חלוקה זו כיון שאינו עסק עם השני [וכן שמעתי ...