לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
הגיעו לידו של אדם תותים, שיש לו ספק אם נגועים הם בתולעים, ואין לו מומחיות מקצועית לבדקם כדבעי. למה לא נתיר לו לאכלם, כי אינו מתכוון לאכול את התולעים? דקי"ל כר"ש ד"אינו מתכוון" מותר, בכל מקום שאינו פסיק רישא. ובמקום הספק אין זה כ"פסיק רישא". ואת"ל, שהוא "פסיק ...
מתעסק אינו יודע מה הוא עושה. כשיכור. אחרי שכבר דנו בו אחרונים אין לי לחדש בו, אבל פרט זה שלך איני מבין. ומה המתעסק (ואינו מתכוון) חייב, היודע שהוא אוכל לא כ"ש? למאי נפק"מ אם תחייבהו משום מתעסק או משום שא"צ כוונה? ראיה לדברי מר, ש"נהנה" הינה סיבה לחייב גם ב"אינו מתכוון&...
השאלה היא מה כוונת האיסור ב"לא תקרבו"? אם הכוונה שאדם ישמור עצמו מלעשות מעשים שעלולים להביא אותו לידי ביאת ערווה, א"כ אפשר אולי לומר שגם אדם ש"התקרב" (לדוג': חיבוק ונישוק) לאישה שהוא חשב שהיא ערווה ולא היה אכפת לו, אז אפילו אם אליבא דאמת איננה ערווה לו, וגם אם יבוא עליה ממש ...
במסתרים כתב:מתעסק בחלבים חייב. אלא שיש לעיין כי אין כאן "שכן נהנה."
מתעסק אינו יודע מה הוא עושה. כשיכור. אך כאן יודע בוודאי שהוא אוכל ויתכן גם תולעים, אך לא מתכוון לזה. בקיצור: יש חילוק בין אינו מתכוון למתעסק. ושאלתי היא מצד אינו מתכוון.
הגיעו לידו של אדם תותים, שיש לו ספק אם נגועים הם בתולעים, ואין לו מומחיות מקצועית לבדקם כדבעי. למה לא נתיר לו לאכלם, כי אינו מתכוון לאכול את התולעים? דקי"ל כר"ש ד"אינו מתכוון" מותר, בכל מקום שאינו פסיק רישא. ובמקום הספק אין זה כ"פסיק רישא". ואת"ל, שהוא "פסיק ...
חינוך מצוה קנ"ג – לבדוק סימני בהמה וחיה שנצטוינו לבדוק סימני בהמה וחיה כשנרצה לאכול מהם... ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ואם עבר עליה ולא בדק אלא שראה בה הסימן האחד וסמך עליו ואכל ממנה, אף על פי שמצא אחר כן שהתר אכל, בטל עשה זה של בדיקת הסימנין. חינוך מצוה קפ"ח – לא להתקרב לעריו...
בזכרוני שכתבו האחרונים שגם להט"ז הוא דוקא באיסורי שבת ומשום מלאכת מחשבת, אבל בשאר איסורי תורה פס"ר לשעבר אסור. עיין בזה רמ"א ביו"ד בסימן פ"ז בשם הג' מרדכי לאסור לחתות תחת קדירה שספק אם בישל בה הגוי בשר בחלב. אף דאינו מתכוון אלא לחתות ולא לבשל מה שבקדירה. ועיי"ש ברעק&qu...
הגיעו לידו של אדם תותים, שיש לו ספק אם נגועים הם בתולעים, ואין לו מומחיות מקצועית לבדקם כדבעי. למה לא נתיר לו לאכלם, כי אינו מתכוון לאכול את התולעים? דקי"ל כר"ש ד"אינו מתכוון" מותר, בכל מקום שאינו פסיק רישא. ובמקום הספק אין זה כ"פסיק רישא". ואת"ל, שהוא "פסיק ר...
הדוגמא הראשונה שעלתה בליבי: "לא תקרבו" בעריות וז'ל החינוך מצוה קפ'ח: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה (ויקרא י'ח) ופרשו כאילו אמר: לא תעשה שום קריבה שהיא הגורמת והמביאה האדם לגלות ערוה." . מעניין מה יהיה הדין אם עבר על הגזירה דאוריתא וקרב אל מה שהוא חשב שהיא ערוה לו, ...
אגב, רציתי לשאול, ונתעוררה לי שאילה זו בהאי שבתא בחלום בשנת הצהריים מה הדין אם יש לפנינו 10 ארגזים, באחד מהם יש אדם (יהודי), ובכל התשעה יש כרים וכסתות, ואינו ידוע היכן נמצא האדם. האם נימא ביטול ברוב, ויהיה מותר להשליך את כל הארגזים למים? כוונתי לשאול לפי האחרו' שנקטו דמדאו' אדם בטל ברוב, ורק מדרבנן...
לדעת האחרונים, כרש"א בגליונו יו"ד סי' פ"ז סעיף ו, שהוכיח מדברי הרמ"א/הגהות מרדכי שיש בישול אחר בישול בבשר בחלב, למרות שבשבת אין בישול אחר בישול - מה באמת הטעם לחלק ביניהם? ואם תימצי לבאר ולומר, שבשבת נאסרה תוצאת היצירה החדשה של מאכל מבושל, ולכן כל שבישלו כבר אין בבישולו הנוסף כל ...
תוס' פסחים ק"ח בפני רבו אין צריך הסיבה. נראה דאביו והוא רבו נמי אין צריך דלא גרע מרבו אחר. מיהו סתם אב מלמד לבנו תורה כדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף לא.) שהבן ירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה, ואפי' הכי קאמר בפני אביו צריך הסיבה:
בתשובת רעק"א לאחיו הג"ר בונים אייגר זצ"ל במכתב ב' בסוף ספר דרוש וחידוש מחדש בענין מי שעבר ותרם מן הרעה על היפה, שמוטל עליו להישאל על הפרשתו כדי לתקן למפרע את האיסור שעשה. וכאן הבן שואל - עד כמה? א.) אם אחד הפריש תרומ"ע ולא ברך לפני ההפרשה, האם יחויב להשאל על הפרשתו כדי לתקן למפרע...
יומא ע'ד. "גופא חצי שיעור רבי יוחנן אמר אסור מן התורה... כיון דחזי לאיצטרופי איסורא קא אכיל" ויש מן האחרונים שביארו את הטעם לאיסור חצי שיעור שמא יגרר ויעבור על איסור שלם כשיעור.
איסור לא תיטור רמב'ם פרק ז' מהל' דעות הל' ח': וכן כל הנוטר לאחד מישראל עובר בלא תעשה שנאמר ולא תטור את בני עמיך. כיצד היא הנטירה... העושה כזה עובר בלא תטור, אלא ימחה הדבר מלבו ולא יטרנו, שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכרו שמא יבא לנקום , לפיכך הקפידה תורה על הנטירה עד שימחה העון מלבו ולא יזכרנו כלל&q...
מקובלת לכאורה ההבחנה העקרונית בין מהות איסורי התורה שבכתב לבין מהות גזירות חז"ל. שגזירות חז"ל הטילו איסור על פעולות מותרות בעצם (שאין להן טעם עצמי לאוסרן מחמת עצמן), במטרה להרחיק את האדם מפעולות אסורות מן התורה, כאשר יש חשש שמא יידרדר מהמותר בעצם לנהוג היתר גם באסור בעצם (שיש טעם עצמי לאסר...
ומענין לענין: מדברי הגר"ח זצ"ל למדנו, בעת שההפרשה מן הרעה על היפה חלה (תרומתו תרומה), הרי אז נתבטלה האפשרות שלו לחזור ולהפריש מן היפה, ואז עובר על האיסור. לפי זה, מי שהגיע זמן קריאת שמע ועדיין לא קראה, והלך לישון בתוך הזמן, והמשיך לישון עד שעבר הזמן - מתי עובר על ביטול עשה דקריאת שמע? באות...
בחידושי הגר"ח על הש"ס – קידושין מ"ו: "ואמר בזה הגר"ח זצ"ל.... דהאיסור הוא מה שאינו תורם מן היפה , ולו יצויר שאחר ההפרשה מן הרע היה יכול לתרום עד הפעם מן היפה, לא היה בזה איסור כלל." ובתוס' ד"ה אם אינו – קידושין מ'ו: ויש לומר... כיון דבקרא כתיב בהרימכם את חלבו...
בחידושי הגר"ח על הש"ס – קידושין מ"ו: "ואמר בזה הגר"ח זצ"ל דהתורם מן הרעה על היפה, אין האיסור מעשה ההפרשה מן הרע, אלא דהאיסור הוא מה שאינו תורם מן היפה , ולו יצויר שאחר ההפרשה מן הרע היה יכול לתרום עד הפעם מן היפה, לא היה בזה איסור כלל." ובתוס' ד"ה אם אינו – קי...
לא שייך לשון עבר אמימרא דרחמנא אמניעת מצוה, מצוין. וזה בדיוק מה שאומר הגר'ח. אלא שבתוס' מפורש לכאורה להפך. ומר רק מבאר את הקושיא, ולא מיישב את שיטת התוס'. מאי שנא מתפילין וכדלעייל. ומה שעוד ציין מר אינו מתיישב עם דברי הגר'ח. כי אם יש איסור הבא מכלל עשה להפריש מן הרעה, אז אין מקום לדברי הגר'ח ולהכרח...
עי' לשון הגמ' בתמורה ה ע"א חלבו אין גירועין לו ובלשון רש"י שם דהוי כלאו הבא מכלל עשה, ועיין בשכחת העשין להרמב"ן מחשבו כעשה, ועיין בחידושי מהרד"ם מצוה קכ"ט, מ"מ בכל אופן החטא בלי החלות אי לא הוי כתיב לשון נשיאות חטא, שייך בזה לדעת התוס' חטא מחמת דעבר אמימרא דרחמנא והיינ...
רמב"ם פ"ה מתלמוד תורה "כשם שאדם מצווה בכבוד אביו ויראתו, כך הוא חייב בכבוד רבו ויראתו..." האם זה אומר, ששניהם שווים לגמרי באופן קיומם? לדוגמא: להאכיל ולהשקות? התלמיד מצווה להשקות ולהאכיל את רבו בדיוק כמו אביו? ולדוגמא: לפי המסופר בירושלמי, שהובא בתוס' קידושין לא:, ר' ישמעאל צווה...
בכמה מקומות בש"ס מובאת ההלכה של התורם (תרומ"ע) מן הרעה על היפה – תרומתו תרומה. ומבארת הגמרא מנין? כי בתורה כתוב שיש בזה "נשיאות חטא", ואם הפרשת התרומה מן הרעה לא חלה, לא יתכן להחשיב את התורם מן הרעה כנושא בחטא. אלא על כרחך שתרומתו תרומה. והקשו בתוס' (קידושין מ"ו:) ד"ה א...
כתב הרמב"ן (שמות יט, יג): 'במשוך היובל המה יעלו בהר'. הוא שופר של איל, ושופר אילו של יצחק היה (פדר''א לה), לשון רש''י. ולא הבינותי זה, כי אילו של יצחק עולה הקריב אותו, והקרנים והטלפים הכל נשרף בעולות (זבחים פה:), אולי גבל הקב''ה עפר קרנו והחזירו למה שהיה, ע"כ. ולכאורה יש להעיר מהא דתנן בר...
שמות ט"ז י"ט "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר" מי שבישל מן בכליו, האם התחייב בהגעלת או מירוק כליו בחמין, כדי שלא יעבור על איסור נותר? כפי שמחוייב בקרבנות, בפרט לשיטת הרמב"ם שמחויב בזה "עקב אכילה" לפני שעובר על איסור נותר? ויש מי ש...
שמות ט"ז י"ט "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר" מי שבישל מן בכליו, האם התחייב בהגעלת או מירוק כליו בחמין, כדי שלא יעבור על איסור נותר? כפי שמחוייב בקרבנות, בפרט לשיטת הרמב"ם שמחויב בזה "עקב אכילה" לפני שעובר על איסור נותר? אפשר אול...
כדי לומר ’זה’ על אלקים צריך להיות במדרגה מסוימת, כמו ישראל על הים שאמרו ’זה קלי’ או כלעתיד לבא שיאמרו ’זה ה’ קוינו לו’ זה לא תלוי במשמעות שמכוונים באמירת 'זה'? 'לראות' ולהצביע באצבע לכיוון ה-'זה' ולומר 'זה' א-לי ואנווהו - צריכים באמת להיות בעלי דרגה, אבל לומר 'כי זה אלקים אלקינו וגו' שמשמעותו לכאור...
בקדשים נאמר במפורש שאסור לאכול את הנותר. במן אין איסור לאכול את הנותר! אינני יודע מה המקור להתיר המן באכילה לאחר זמנו? ועוד, שאין בזה לכאורה נפק"מ לשאלה הפותחת. כי גם אם מותר באכילה לאחר זמנו, אבל מ"מ יגעיל/ימרק על מנת לא לעבור על איסור "לא יותר" שנימא דהוא גם לגבי בליעות או לכה...
ולפי זה, האם מדין כבוד רבו המובהק, צריך גם לכבד את בניו של הרב, כי זה כבודו של הרב שיכבדו את בניו? עיין גיטין ס. 'ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור'. וב'גליוני הש"ס' שם כתב: נ"ב. משמע אפילו אין הבנים עוסקים בתורה. אע"ג דגרועים משאר אדם דאי בר אבהן ולאו בר אוריין אש...
בפשטות האיסור להותיר היה על המן עצמו, ולא על הבליעות שלו. וכמו בחמץ שיש איסור של בלא יראה ובל ימצא, ואין בכלל זה בליעות. האיסור הוא להותיר ממנו גופו. וזאת מנין? ומאי שנא מלהותיר בקרבנות? שכן חייבים למרק ולשטוף כדי להינצל מ"לא תותירו" שיש בטעם שנבלע בכלים, או לכל הפחות במה שנדבק לדפנות הכל...
במבט ראשון הכוונה - ללמוד זה מזה. ומקור הבנה זו לכאורה מדברי רבינו הרמב"ם בספר המצוות, שכיבוד ויראת רבו המובהק אינה מצות עשה בפני עצמה הנלמדת מפסוק מיוחד לה, אלא היא נלמדת מכבוד האבות והחכמים. ואם כך, נפשי בשאלתי: האם בגלל זה, הם שווים זה לזה באופן קיומם? דוגמא נוספת לשאלת ההשוואה: רבינו הרמב&q...
רמב"ם פ"ה מתלמוד תורה "כשם שאדם מצווה בכבוד אביו ויראתו, כך הוא חייב בכבוד רבו ויראתו..." האם זה אומר, ששניהם שווים לגמרי באופן קיומם? לדוגמא: להאכיל ולהשקות? התלמיד מצווה להשקות ולהאכיל את רבו בדיוק כמו אביו? ולדוגמא: לפי המסופר בירושלמי, שהובא בתוס' קידושין לא:, ר' ישמעאל צווה ...
שמות ט"ז י"ט "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר"
מי שבישל מן בכליו, האם התחייב בהגעלת או מירוק כליו בחמין, כדי שלא יעבור על איסור נותר? כפי שמחוייב בקרבנות, בפרט לשיטת הרמב"ם שמחויב בזה "עקב אכילה" לפני שעובר על איסור נותר?
א. מיניה תברא, דאם כדברי מר - למה באנס ישראל לא כך? למה אינו "גזלן"? ב. למה "הנאת שכיבתה" נחשבת לדעתך כ"ממון" בידה? האם רק בגלל שיש מי שמוכן לשלם על זה כסף? ג. האם אפשר להבין שה"חפץ" עצמו בעלים ממוני על "שימושיו"? או שהאדם עצמו בעלים ממוני על עצמו ,...
א. מיניה תברא, דאם כדברי מר - למה באנס ישראל לא כך? למה אינו "גזלן"? ב. למה "הנאת שכיבתה" נחשבת לדעתך כ"ממון" בידה? האם רק בגלל שיש מי שמוכן לשלם על זה כסף? ג. האם אפשר להבין שה"חפץ" עצמו בעלים ממוני על "שימושיו"? או שהאדם עצמו בעלים ממוני על עצמו ,...
א. מיניה תברא, דאם כדברי מר - למה באנס ישראל לא כך? למה אינו "גזלן"? ב. למה "הנאת שכיבתה" נחשבת לדעתך כ"ממון" בידה? האם רק בגלל שיש מי שמוכן לשלם על זה כסף? ואם אנשים משלמים כסף תמורת עצות של יועצים/חכמים, האם בגלל זה ה"עצה" תוגדר כ"ממון"? וכל מי שלק...