לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אגב, רציתי לשאול, ונתעוררה לי שאילה זו בהאי שבתא בחלום בשנת הצהריים מה הדין אם יש לפנינו 10 ארגזים, באחד מהם יש אדם (יהודי), ובכל התשעה יש כרים וכסתות, ואינו ידוע היכן נמצא האדם. האם נימא ביטול ברוב, ויהיה מותר להשליך את כל הארגזים למים? כוונתי לשאול לפי האחרו' שנקטו דמדאו' אדם בטל ברוב, ורק מדרבנן...
לדעת האחרונים, כרש"א בגליונו יו"ד סי' פ"ז סעיף ו, שהוכיח מדברי הרמ"א/הגהות מרדכי שיש בישול אחר בישול בבשר בחלב, למרות שבשבת אין בישול אחר בישול - מה באמת הטעם לחלק ביניהם? ואם תימצי לבאר ולומר, שבשבת נאסרה תוצאת היצירה החדשה של מאכל מבושל, ולכן כל שבישלו כבר אין בבישולו הנוסף כל ...
תוס' פסחים ק"ח בפני רבו אין צריך הסיבה. נראה דאביו והוא רבו נמי אין צריך דלא גרע מרבו אחר. מיהו סתם אב מלמד לבנו תורה כדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף לא.) שהבן ירא מאביו יותר מאמו מפני שמלמדו תורה, ואפי' הכי קאמר בפני אביו צריך הסיבה:
בתשובת רעק"א לאחיו הג"ר בונים אייגר זצ"ל במכתב ב' בסוף ספר דרוש וחידוש מחדש בענין מי שעבר ותרם מן הרעה על היפה, שמוטל עליו להישאל על הפרשתו כדי לתקן למפרע את האיסור שעשה. וכאן הבן שואל - עד כמה? א.) אם אחד הפריש תרומ"ע ולא ברך לפני ההפרשה, האם יחויב להשאל על הפרשתו כדי לתקן למפרע...
יומא ע'ד. "גופא חצי שיעור רבי יוחנן אמר אסור מן התורה... כיון דחזי לאיצטרופי איסורא קא אכיל" ויש מן האחרונים שביארו את הטעם לאיסור חצי שיעור שמא יגרר ויעבור על איסור שלם כשיעור.
איסור לא תיטור רמב'ם פרק ז' מהל' דעות הל' ח': וכן כל הנוטר לאחד מישראל עובר בלא תעשה שנאמר ולא תטור את בני עמיך. כיצד היא הנטירה... העושה כזה עובר בלא תטור, אלא ימחה הדבר מלבו ולא יטרנו, שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכרו שמא יבא לנקום , לפיכך הקפידה תורה על הנטירה עד שימחה העון מלבו ולא יזכרנו כלל&q...
מקובלת לכאורה ההבחנה העקרונית בין מהות איסורי התורה שבכתב לבין מהות גזירות חז"ל. שגזירות חז"ל הטילו איסור על פעולות מותרות בעצם (שאין להן טעם עצמי לאוסרן מחמת עצמן), במטרה להרחיק את האדם מפעולות אסורות מן התורה, כאשר יש חשש שמא יידרדר מהמותר בעצם לנהוג היתר גם באסור בעצם (שיש טעם עצמי לאסר...
ומענין לענין: מדברי הגר"ח זצ"ל למדנו, בעת שההפרשה מן הרעה על היפה חלה (תרומתו תרומה), הרי אז נתבטלה האפשרות שלו לחזור ולהפריש מן היפה, ואז עובר על האיסור. לפי זה, מי שהגיע זמן קריאת שמע ועדיין לא קראה, והלך לישון בתוך הזמן, והמשיך לישון עד שעבר הזמן - מתי עובר על ביטול עשה דקריאת שמע? באות...
בחידושי הגר"ח על הש"ס – קידושין מ"ו: "ואמר בזה הגר"ח זצ"ל.... דהאיסור הוא מה שאינו תורם מן היפה , ולו יצויר שאחר ההפרשה מן הרע היה יכול לתרום עד הפעם מן היפה, לא היה בזה איסור כלל." ובתוס' ד"ה אם אינו – קידושין מ'ו: ויש לומר... כיון דבקרא כתיב בהרימכם את חלבו...
בחידושי הגר"ח על הש"ס – קידושין מ"ו: "ואמר בזה הגר"ח זצ"ל דהתורם מן הרעה על היפה, אין האיסור מעשה ההפרשה מן הרע, אלא דהאיסור הוא מה שאינו תורם מן היפה , ולו יצויר שאחר ההפרשה מן הרע היה יכול לתרום עד הפעם מן היפה, לא היה בזה איסור כלל." ובתוס' ד"ה אם אינו – קי...
לא שייך לשון עבר אמימרא דרחמנא אמניעת מצוה, מצוין. וזה בדיוק מה שאומר הגר'ח. אלא שבתוס' מפורש לכאורה להפך. ומר רק מבאר את הקושיא, ולא מיישב את שיטת התוס'. מאי שנא מתפילין וכדלעייל. ומה שעוד ציין מר אינו מתיישב עם דברי הגר'ח. כי אם יש איסור הבא מכלל עשה להפריש מן הרעה, אז אין מקום לדברי הגר'ח ולהכרח...
עי' לשון הגמ' בתמורה ה ע"א חלבו אין גירועין לו ובלשון רש"י שם דהוי כלאו הבא מכלל עשה, ועיין בשכחת העשין להרמב"ן מחשבו כעשה, ועיין בחידושי מהרד"ם מצוה קכ"ט, מ"מ בכל אופן החטא בלי החלות אי לא הוי כתיב לשון נשיאות חטא, שייך בזה לדעת התוס' חטא מחמת דעבר אמימרא דרחמנא והיינ...
רמב"ם פ"ה מתלמוד תורה "כשם שאדם מצווה בכבוד אביו ויראתו, כך הוא חייב בכבוד רבו ויראתו..." האם זה אומר, ששניהם שווים לגמרי באופן קיומם? לדוגמא: להאכיל ולהשקות? התלמיד מצווה להשקות ולהאכיל את רבו בדיוק כמו אביו? ולדוגמא: לפי המסופר בירושלמי, שהובא בתוס' קידושין לא:, ר' ישמעאל צווה...
בכמה מקומות בש"ס מובאת ההלכה של התורם (תרומ"ע) מן הרעה על היפה – תרומתו תרומה. ומבארת הגמרא מנין? כי בתורה כתוב שיש בזה "נשיאות חטא", ואם הפרשת התרומה מן הרעה לא חלה, לא יתכן להחשיב את התורם מן הרעה כנושא בחטא. אלא על כרחך שתרומתו תרומה. והקשו בתוס' (קידושין מ"ו:) ד"ה א...
כתב הרמב"ן (שמות יט, יג): 'במשוך היובל המה יעלו בהר'. הוא שופר של איל, ושופר אילו של יצחק היה (פדר''א לה), לשון רש''י. ולא הבינותי זה, כי אילו של יצחק עולה הקריב אותו, והקרנים והטלפים הכל נשרף בעולות (זבחים פה:), אולי גבל הקב''ה עפר קרנו והחזירו למה שהיה, ע"כ. ולכאורה יש להעיר מהא דתנן בר...
שמות ט"ז י"ט "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר" מי שבישל מן בכליו, האם התחייב בהגעלת או מירוק כליו בחמין, כדי שלא יעבור על איסור נותר? כפי שמחוייב בקרבנות, בפרט לשיטת הרמב"ם שמחויב בזה "עקב אכילה" לפני שעובר על איסור נותר? ויש מי ש...
שמות ט"ז י"ט "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר" מי שבישל מן בכליו, האם התחייב בהגעלת או מירוק כליו בחמין, כדי שלא יעבור על איסור נותר? כפי שמחוייב בקרבנות, בפרט לשיטת הרמב"ם שמחויב בזה "עקב אכילה" לפני שעובר על איסור נותר? אפשר אול...
כדי לומר ’זה’ על אלקים צריך להיות במדרגה מסוימת, כמו ישראל על הים שאמרו ’זה קלי’ או כלעתיד לבא שיאמרו ’זה ה’ קוינו לו’ זה לא תלוי במשמעות שמכוונים באמירת 'זה'? 'לראות' ולהצביע באצבע לכיוון ה-'זה' ולומר 'זה' א-לי ואנווהו - צריכים באמת להיות בעלי דרגה, אבל לומר 'כי זה אלקים אלקינו וגו' שמשמעותו לכאור...
בקדשים נאמר במפורש שאסור לאכול את הנותר. במן אין איסור לאכול את הנותר! אינני יודע מה המקור להתיר המן באכילה לאחר זמנו? ועוד, שאין בזה לכאורה נפק"מ לשאלה הפותחת. כי גם אם מותר באכילה לאחר זמנו, אבל מ"מ יגעיל/ימרק על מנת לא לעבור על איסור "לא יותר" שנימא דהוא גם לגבי בליעות או לכה...
ולפי זה, האם מדין כבוד רבו המובהק, צריך גם לכבד את בניו של הרב, כי זה כבודו של הרב שיכבדו את בניו? עיין גיטין ס. 'ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים פרנסים על הצבור'. וב'גליוני הש"ס' שם כתב: נ"ב. משמע אפילו אין הבנים עוסקים בתורה. אע"ג דגרועים משאר אדם דאי בר אבהן ולאו בר אוריין אש...
בפשטות האיסור להותיר היה על המן עצמו, ולא על הבליעות שלו. וכמו בחמץ שיש איסור של בלא יראה ובל ימצא, ואין בכלל זה בליעות. האיסור הוא להותיר ממנו גופו. וזאת מנין? ומאי שנא מלהותיר בקרבנות? שכן חייבים למרק ולשטוף כדי להינצל מ"לא תותירו" שיש בטעם שנבלע בכלים, או לכל הפחות במה שנדבק לדפנות הכל...
במבט ראשון הכוונה - ללמוד זה מזה. ומקור הבנה זו לכאורה מדברי רבינו הרמב"ם בספר המצוות, שכיבוד ויראת רבו המובהק אינה מצות עשה בפני עצמה הנלמדת מפסוק מיוחד לה, אלא היא נלמדת מכבוד האבות והחכמים. ואם כך, נפשי בשאלתי: האם בגלל זה, הם שווים זה לזה באופן קיומם? דוגמא נוספת לשאלת ההשוואה: רבינו הרמב&q...
רמב"ם פ"ה מתלמוד תורה "כשם שאדם מצווה בכבוד אביו ויראתו, כך הוא חייב בכבוד רבו ויראתו..." האם זה אומר, ששניהם שווים לגמרי באופן קיומם? לדוגמא: להאכיל ולהשקות? התלמיד מצווה להשקות ולהאכיל את רבו בדיוק כמו אביו? ולדוגמא: לפי המסופר בירושלמי, שהובא בתוס' קידושין לא:, ר' ישמעאל צווה ...
שמות ט"ז י"ט "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֲלֵהֶם: אִישׁ, אַל-יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר"
מי שבישל מן בכליו, האם התחייב בהגעלת או מירוק כליו בחמין, כדי שלא יעבור על איסור נותר? כפי שמחוייב בקרבנות, בפרט לשיטת הרמב"ם שמחויב בזה "עקב אכילה" לפני שעובר על איסור נותר?
א. מיניה תברא, דאם כדברי מר - למה באנס ישראל לא כך? למה אינו "גזלן"? ב. למה "הנאת שכיבתה" נחשבת לדעתך כ"ממון" בידה? האם רק בגלל שיש מי שמוכן לשלם על זה כסף? ג. האם אפשר להבין שה"חפץ" עצמו בעלים ממוני על "שימושיו"? או שהאדם עצמו בעלים ממוני על עצמו ,...
א. מיניה תברא, דאם כדברי מר - למה באנס ישראל לא כך? למה אינו "גזלן"? ב. למה "הנאת שכיבתה" נחשבת לדעתך כ"ממון" בידה? האם רק בגלל שיש מי שמוכן לשלם על זה כסף? ג. האם אפשר להבין שה"חפץ" עצמו בעלים ממוני על "שימושיו"? או שהאדם עצמו בעלים ממוני על עצמו ,...
א. מיניה תברא, דאם כדברי מר - למה באנס ישראל לא כך? למה אינו "גזלן"? ב. למה "הנאת שכיבתה" נחשבת לדעתך כ"ממון" בידה? האם רק בגלל שיש מי שמוכן לשלם על זה כסף? ואם אנשים משלמים כסף תמורת עצות של יועצים/חכמים, האם בגלל זה ה"עצה" תוגדר כ"ממון"? וכל מי שלק...
על זה בדיוק כבר כתבתי לעייל, שיש לומר בבאור דברי המנח"ח כמה אפשרויות. אעתיק זאת שנית למר, לכאורה יש לומר בזה כמה אפשרויות, והבוחר הנבון יבחר: א. היחס שבין גוף האישה לעצמה, הינו כיחס הכבשה לאדוניה/בעליה. כלומר: גוף האישה - בבעלות האישה, כ"ממון" שלה. ממילא, מי שלוקח לשימושו את גוף האישה...
מענין לענין: לפי דברי המשנה למלך (פרק א' מהל' רוצח הל' ט"ו), שרוצח בשוגג יכול להרוג את גואל הדם הרודף אחריו, כיון שגואל הדם אינו מחוייב בדבר אלא רק רשות יש לו להרוג את הרוצח בשגגה, ולפיכך הרוצח הנרדף בידי גואל הדם יכול להציל עצמו בהריגת רודפו. האם לפי זה, יכול אותו זה שמייחדים אותו להריגה, שבי...
חזו"א סנהדרין סימן כ"ה גבי מסירת נפש אחת שחייבת מיתה, המסתתרת בקרב סיעת בני אדם, ובגלל כן איימו עליהם למסור אותה נפש להריגה ואם לא יעשו כן יהרגו כולם, דלכו"ע ניתן למסרו להריגה. ובאר בחזו"א שם, ש"נמצא שזה שמייחדין אותו הוא כרודף ... ואף שאין בו דין רודף מן הדין כיון שעושה לה...
זה לכאורה הביאור השני במנחת חינוך. ולפי ביאור זה גם באופן של 'פיתוי' קטנה הרי הוא גוזל את אביה. אולם החקירה שבפתיחת האשכול היא לפי הביאור הראשון במנחת חינוך, שהוא דווקא באונס, וגם בגדולה שאינה ברשות אביה.
נראה לכאורה כי הלכה מפורסמת זו לא נותרה בתחום הצר בלבד של רודף אחר חבירו להרגו או רודף אחר הערווה, אלא היא שימשה יותר כ"עקרון" הלכתי שהורחב ל"יישום" גם במקרים דומים ולא בהכרח זהים למקור ההלכה. להלן כמה מראי מקומות בענין זה: ט"ז יו"ד על סימן קנ"ז סעיף א' – בענין מסי...
ההפרש בין אונס אשה ומשתמש בגופה בלי הסכמה ובין תעמולה חיצונית שלא שוללת את הבחירה מובן מאליו. ואגב דברי הרב עו"ח שליט"א, צריך באמת לבאר יותר לעומק מה בדיוק הבאור בדברי המנח"ח ש"אונס הווי כמו גזל"? ומה בדיוק ההגדרה של "גזל" זה, הרי אין כאן נטילה באונס של חפץ כלשהו ...
ההפרש בין אונס אשה ומשתמש בגופה בלי הסכמה ובין תעמולה חיצונית שלא שוללת את הבחירה מובן מאליו. כנראה לא כל מה שמקובל לכנות אותו "שטיפת מח" אכן מוגדר מקצועית כ"שטיפת מח". ראה לדוגמא הגדרה ב-ויקי: שטיפת מוח היא מונח שמתאר שליטה על התנהגותו ופעולותיו של אדם בניגוד לרצונו, על ידי עיצ...