פורום אוצר החכמה

אִיךְ-מֶיְין

הרע במיעוטו כתב:מצות תאכלו פירושו הטעמת העניין הנרצה, סוג האוכל שלכם הוא מצות
תאכלו מצות הוא הציווי ההלכתי

ולכן?

אִיךְ-מֶיְין

"שבעת ימים מצות תאכלו" - לכאורה אינו חובה (וידועה שיטת הגר"א).

"בערב תאכלו מצות" - חובה.

האם זה קשור לשינוי הלשון, שכאן כתיב תאכלו קודם וכאן אחרי?
אודה מאד למי שיחכימני בזה.

אִיךְ-מֶיְין

אולי יש להביא ראיה מפרשת נסכים (שלח)? הרי היין אינו מוקטר, אלא הולך לשיתין, ובכ"ז כתיב ביה ריח ניחוח! פרשת שלח. ראה רש"י שם: 111.jpg ובאמת בזבחים ס"ל לשמואל דשמן הבא בנדבה מזלפו על גבי האישים. אבל הרמב"ם פסק דלעולם בשיתין. ייש"כ למו"ה פלתי שליט"א. אמנם מדוע רש&quo...

אִיךְ-מֶיְין

קראקובער כתב:בהנחה שיש דבר כזה ירושלמי מפורש אפשר לגלות איפה בדיוק?

בזכרוני היה שיש כזה ירושלמי. אך כעת מצאתי בנט"ג שזה ס"ה דיוק (שאינו מוכח) בירושלמי (יעויין בשו"ת ברוך השם המובא שם).

: נט''ג.jpg (49.21 KiB) נצפה 10799 פעמים

אִיךְ-מֶיְין

אש משמים כתב:
אבןטובה כתב:מקור למה שנהגו יראי ה' שלא למסור חפץ ליד אשה?

אין מקור בהלכה לזה כלל (אם לא שנהנה)

ירושלמי מפורש.

אִיךְ-מֶיְין

מה שנכון נכון כתב:ר"נ אב הישיבה מצטט שם את ספר המצוות לרב חפץ בן יצליח.

נו, ושם זה כתוב? (ספר והזהיר ??).

אִיךְ-מֶיְין

אולי יש להביא ראיה מפרשת נסכים (שלח)?
הרי היין אינו מוקטר, אלא הולך לשיתין, ובכ"ז כתיב ביה ריח ניחוח!

: פרשת שלח.jpg (68.04 KiB) נצפה 2492 פעמים

אִיךְ-מֶיְין

מנחות דף נז: "איתמר המעלה מכולם על גבי הכבש רבי יוחנן אמר חייב, ר' אלעזר אמר פטור, רבי יוחנן אמר חייב דתניא: המזבח אין לי אלא מזבח כבש מנין תלמוד לומר ואל המזבח לא יעלו". וכתב רבנו גרשום: רבנו גרשום מנחות נז ע''ב.jpg וקשה הא בקרא כתיב בהמשך: "ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח " ולכאור...

אִיךְ-מֶיְין

שש ושמח כתב:מכאן viewtopic.php?f=48&t=34412#p373872
סבתו, דובב שפתי ישנים (150 שנה למקצנ)_עמוד_3.jpg

ברוך אתה לה' שהשבת לי אבדתי.

אִיךְ-מֶיְין

נשאלתי במקרה שהילדים זרעו עגבניות בעציץ והוסיפו כמה גרעיני חיטה (שהשרישו וצמחו), האם יש כאן איסור כלאיים? ומה דין העגבניות?
אין לי מושג בהלכות אלו, אודה למי שיענה.

אִיךְ-מֶיְין

לגבי השאלה הראשונה, מצאתי בבכור שאול:

: בכור שאול.jpg (267.93 KiB) נצפה 11327 פעמים

אִיךְ-מֶיְין

אבןטובה כתב:מנחות סט. מי סברת בכורים לפירא קא אמרינן למזבח קא אמרינן

יפה.
ייש"כ.

אִיךְ-מֶיְין

אבקש את עזרת הת"ח, בשאלה היאך מביאים ביכורים מחיטים.
וכי כיצד יודעים מה ביכר ראשון שיסמנו אותו להבאת הביכורים?

ועוד שאלה: האם יש דעה שהביכורים בחיטים הם רק שתי הלחם ואי אפשר להביא כלל ביכורים מחיטים חוץ משתה"ל? (זכור לי משהו במעורפל).

אִיךְ-מֶיְין

ג מילים - בפרק ר"א דמילה: מנין למילה שדוחה שבת - גז"ש אות ברית ודורות (לפי אחת הדעות). וראה בסוגיית הגמרא הוריות ח, ב (בין המשנה הראשונה למשנה השניה), עיי"ש תודה לכל המשיבים, החכמתוני. לסיכום: בשבת קלב. יש גזרה שוה בת ג' מילים. מ'אות ברית ודורות' דכתיב גבי שבת, ל'אות ברית ודורות' דכת...

אִיךְ-מֶיְין

מה שידוע הוא שיש גזרה שוה כמו: קיחה קיחה וכדו', שנאמרה מ'קיחה' הכתובה בפסוק זה, ל'קיחה' הנאמר בפס' אחר. וראיתי במס' מנחות שיש (לכאורה) ג"ש בת ב' מילים דהיינו מ- אצבע וכהונה שנאמר כאן, לאצבע וכהונה הנאמר בפס' אחר. מסכת מנחות דף י. "אמר רבה בר בר חנה אמר ר' שמעון בן לקיש: כל מקום שנאמרה אצבע...

אִיךְ-מֶיְין

ספרי דורנו העוסקים בענייני המנורה הם די שטחיים, (חוץ ממלאכת המשכן וכליו שעשה עבודה יפה - אבל זה רק על דיני תבנית המנורה).
אני זקוק לטבלה (ואו לחילופין ספר יסודי) העוסק גם בדיני ההדלקה לפרטי פרטים.
האם קיים דבר כזה? (או אי מי מחברי הפורום שיחי' שכתב בזה?).

אִיךְ-מֶיְין

אפשר כתב:ומה עם דברי המכילתא משפטים נזיקין פ"ט וז"ל, חמשה בקר ישלם, ארבעה והוא. וארבע צאן, שלשה והוא.

המגיה לחידושי הר"ן שם (מה"ק - הערה 16) כבר העיר ממכילתא זו ע"ד הר"ן.

אִיךְ-מֶיְין

באשכול שנמחק כתבתי בשם "חמרא וחיי" (לבעל הכנסת הגדולה) למסכת סנהדרין, דף ח.
שדברי חד מקמאי (!!!) הלא הוא הר"ן בחידושיו ריש סנהדרין (ב. ד"ה מתניתין) נוטים לדברי מהרש"א.

ומכאן תביעה למוחק האלמוני (שכולנו מודים לו - על סידור האשכולות) להקדיש קצת מחשבה לפני מחיקה טוטאלית...

אִיךְ-מֶיְין

ראיתי שהגרח"ק כתב שהמקור 'כמדומה מחז"ל'
האם ידוע למי מהחכמים דפה?

אִיךְ-מֶיְין

חד ברנש כתב:לא. בפרהסיא. בלי מורא!

נכון. זהו ה'נמשל' אבל מה המשל?

אִיךְ-מֶיְין

ובני ישראל יוצאים ביד רמה ת' אונקלוס:
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְפָקוּ בְּרֵישׁ גְלִי
וכן בתרגום בשירת דבורה עה"פ בפרוע פרעות וכו'.

: בריש גלי.jpg (47.91 KiB) נצפה 2459 פעמים

מה משמעות הדברים, שישבו בביהכ"נ בראש מגולה?

אִיךְ-מֶיְין

מחפש מקור שהמַן שהיה במדבר, לא היה אפשר לנגוע בו מי שאינו שייך לו.

אִיךְ-מֶיְין

הרוצה לשאוב במהירות מקורות רבים לנושא זה יעיין בהערותיו המחכימות של רב"ש המבורגר בתחילת ח"ב של הספר 'מנהגים דק"ק וורמייזא' שבהוצאת מכון ירושלים. ייש"כ, עיינתי שם. אך מה שכתב שם בשם הפנ"י קונטרס אחרון לכתובות שראוי לינשא ברביעי הוא טעות. הגרבש''ה.jpg שהרי כונת הפנ"י היא...

אִיךְ-מֶיְין

קראקובער כתב:
חיים הלוי וליפשא סאלאווייציק.jpg

ייש"כ.
ואולי זה הידור של הדור השלישי דבריסק?

אִיךְ-מֶיְין

האידנא שהקידושין סמוכים לנישואין וליכא טענת בתולים, (וגם שקדו אין - דטריח ליה) לכאורה אין סיבה שתנשא ברביעי בשבת. ישנה שמועה המסתובבת בעולם הישיבות שבבריסק מקפידים ע"כ, מהי הסיבה? (אם זה נכון בכלל). דברי הפת"ש באה"ע ס"ד ו' ידועים לי. ואינם עניין לכאן (הוא מדבר על נישואין בחמישי.....

אִיךְ-מֶיְין

ראיתי בעלון 'כאיל תערוג' שעומד לצאת לאור 'איילת השחר' למסכת מנחות, האם ישנו כבר בחנויות הספרים?

אִיךְ-מֶיְין

פעם מכרו לציבור כזה שמן, האם אפשר עוד להשיג???

אִיךְ-מֶיְין

א) בעבר שאלו את מרן הגריש"א זצ"ל על תמונה זו, וענה שבתמונה שעל כריכת ספר לא מיחזי כמשתחוה. ב) היה נסיון באמת להוציא מהדורה אחת ללא התמונה, והתוצאה היתה שהספרים חזרו מהחנויות למוכר; הציבור פשוט אוהב יותר את ההוצאה עם התמונה. תודה רבה. א) בשו"ע ופוסקים כתוב שאסור, ואתה מספר לי איזה מעש...

אִיךְ-מֶיְין

עוד עניין: קפיצת הדרך במובנה הפשוט אינה כמו שמסבירים בגן שהאדם קפץ.
אלא שהדרך קפצה, דהיינו לשון קפיצת יד, שהדרך התקפלה תחתיו.
(היה כבר באחד האשכולות על זה, ומישהו מצא שיש מי שמפרש שקאי על קפיצת האדם, אבל כאמור הפשט הוא כמו שכתבתי).

אִיךְ-מֶיְין

למען ה'! מוטב שבהוצאה החדשה תופסק החרפה ולא תהיה תמונת הח"ח על הכריכה, דבר המכשיל המוני בית ישראל בתפילה מול ציור... (כמבואר בשו"ע סימן צ' סעיף כ"ג ומשנ"ב ס"ק ע'. ובציור אדם חמיר טפי, יעוי' בדעת נוטה עמ' רע"ז).

אִיךְ-מֶיְין

הרוצה להחכים-יצפין...

אִיךְ-מֶיְין

בתוספת של 'המודיע' לסוכות האחרון היתה כתבה מרתקת עליו וכתבו שם שהרבה טועים שהוא 'ראשון', ואינו אלא 'אחרון'.

אִיךְ-מֶיְין

קשה: דלכאורה מדוע לא היה מעקה לגג המזבח (אמנם בזבחים סב איתא שהיה שם חריץ להילוך רגלי הכהנים "כי היכי דלא נישתרקו" (שלא יחליקו) אבל לא היה שם מעקה כדינו י' טפחים כמבואר ברמב"ם פי"א מרוצח הל' ג' "גובה המעקה אין פחות מי' טפחים"). ואולי י' טפחים זה דרבנן ומדאורייתא סגי בכל...

אִיךְ-מֶיְין

בן הרב כתב:כאן לא מבואר כדברי השואל

עברתי על רוב הדברים ולא מצאתי שדיבר בזה, אולי תוכל לפרט כונתך?

אגב: קונטרס זה מצויין גם מבחינת המציאות,וגם מבחינה ההלכתית, עבודה מקיפה וראויה לציון.

אִיךְ-מֶיְין

הרמב"ם פ"ז מהלכות מלכים הלכה י' -י"א כתב: שחתן בשנה הראשונה "לא נותן לפסי העיר" דהיינו מיסים וארנוניות (למיטב זכרוני מה הם בדיוק 'פסי העיר' זה סוגיא בתחילת בבא בתרא). ומקורו בתוספתא סוטה ז' כ"ד. ולפי"ז לכאורה גם לדעת המצדדים שיש דינא דמלכותא, במלכות הכפויה עלינו בא...

אִיךְ-מֶיְין

לא הבנתי מה שכתבו כאן הכותבים הנכבדים. הרי דין גילוי של יין, אינו קשור לדיני גילוי שחיישנן לנחשים וכו', ואפי' האידנא דלא חישינן לנחשים, בכ"ז לדיני קידוש היין פסול משום שהיה מגולה, ולפחה (למושל) לא היית מגיש כזה יין. (יעויין פרטי הדינים בזה בסימן רע"ב) וכן הביא הטור שם בשם הרי"ץ גיאות....

אִיךְ-מֶיְין

שמעתי שברוב היקבים, היין (או המיץ ענבים), יורד לבור לאחר הסחיטה, ונשאר כך מגולה כמה שעות, עד שעובר לחביות ולמיכלים.
ולכאורה: נפסל כבר בשעה פורתא שהיה מגולה - לקידוש, כמבואר בשו"ע!!!.

אִיךְ-מֶיְין

יודע אני שכל סוג של עץ הנעבד נקרא 'אשרה'.
אך שאלתי- האם היה סוג של עץ מסויים ששמו אשרה, ועל שמו נקראו כל העצים הנעבדים 'אשרות', או שאשרה הוא שם העבודה זרה?

אִיךְ-מֶיְין

בתבונה כתב:זה משתמע כאילו הקפידה על טבילת עזרא

גם אני חשבתי כך... (וכידוע היה לסטייפלר מקוה בביתו)
וכבר דובר כאן באחד האשכולות בעבר, אם יש עניין לנשים להקפיד בט"ע.

[ומי יודע, אולי מפני כך זכתה לבנה שמאיר עיני ישראל בתורתו]...

אִיךְ-מֶיְין

הרי הפסוק לא מדבר על תוכחה ספציפית על משהו מסויים שעשה, אלא 'ולא עצבו אביו מימיו'.
וא"כ מהו ההמשך 'מדוע ככה עשית' אם לא ללמדנו לשון תוכחה, באיזו לשון להוכיח.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 298 תוצאות