פורום אוצר החכמה

בארחות רבנו - בקטעים שמדבר על הלויית אשת הסטייפלר זצ"ל.
מה הכוונה היות וכל חייה שמרה ע"ז?

ראוי לפרסם לציבור: אחד הווארטים הטובים שראיתי בספרו 'דרשות בית ישי'. מדוע הכתב שלנו נקרא 'כתב אשורי'? שהרי ידוע שעד דור הפלגה הייתה כל הארץ 'שפה אחת ודברים אחדים' דהיינו לשון הקודש. 'ומן הארץ ההיא יצא אשור' כתב רש"י: שיצא מעצת דור הפלגה, וממילא כשנפלגה הארץ לשבעים לשון, לא היה אשור בכלל גזירה ז...

מלכים א פרק א (ה'-ו') "וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו: וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם" האם יש מי ש...

ב להלן גם צילום מתוך אחת הנוסחאות של 'מגילת תענית בתרא': ("בארבעה בשבט נהרג יאיר בן מנשה ושלשים וששה זקנים בעי" - ולכאורה יש כאן סתירה, שהרי נחלקו ר"י ור' נחמיה, אם מת רק יאיר בן מנשה, או רק שלשים וששה איש, וכאן המג"ת תופסת את החבל משתי קצותיו) כתי וטיקן רוסיאנה 437 עמ' 225V.jpg...

א. לגבי הקושיא שלך, נכון שאפשר לדרוש בגז"ש ובא הכהן ושב הכהן, אבל אולי בתירוץ זו תוס' סברו שאין אינו ממש אותה התיבה אין לדרוש. והרי אדרבא, אי חשיב שכתיב ביה לעשות, עוד יותר יש לרבות קרבנות, וכתבו כן לרווחא דמילתא, דבפרה לא נאמר עשייה, ואף אי חשיב שבקרבנות לא נאמר, שהרי לעשות לא נאמר, ותוכל לדח...

א.ומה תענה על פסוק זה: [לגבי קרבנות זבה] וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ (ויקרא ט"ו ל'). (וודאי שאין כונת התוס' למילה 'לעשות' גרידא אלא לשורש 'עשה' גבי קרבנות כפי שמוכח להדיא מלשון התוס' לעיל מיניה (שורה שניה מהרח...

יומא ב: בתוד"ה ואימא צוה (בעניין הפסוק האמור במילואים "ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וכו' כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם" שלומדים ממנו פרישת שבעה ימים בפרה וביו"כ). כתבו התוס': "ואי לא כתב אלא לעשות לכפר, ה''א לכפר זה יוה''כ, לעשות זה קרבנות, דפרישתו לקדושה, אב...

הכותב שם מספר שבתי אוגרין נבנו על מקום התילים.

בזכרוני שבאחד הכרכים של קובץ 'אור ישראל' (מאנסי) - ישנו באוצר.

יש הנדון הנ"ל האם תוכי הוא עוף טהור.

רמב"ם הלכות תמידין ומוספין סוף פרק ב'. [בעניין הדשן] "ואף על פי שאין הוצאתו לחוץ עבודה, אין בעלי מומין מוציאין אותו, וכשמוציאין אותו לחוץ לעיר מניחין אותו במקום שאין הרוחות מנשבות בו בחזקה, ולא חזירים גורפים אותו, ולא יפזרנו שם שנאמר ושמו, שיניחנו בנחת, ואסור ליהנות בו ". השגת הראב&qu...

ייש"כ

איש_ספר כתב:כמדומה שאין גדר ברור היכן אומרים מקצת היום ככולו והיכן לא. והיכא דאתמר אתמר והיכא דלא וכו'. וכבר האריך בזה בתשו' ג"ו הספרדי.

מי????

כתלמיד הדן בקרקע לא הבנתי את השאלה. בכל התורה כולה אמרינן מקצת היום ככולו, וה"ה נמי לגבי זבה הגם שכתוב בה "וספרה שבעת ימים ואחר תטהר". ולכן היה הדין צריך להיות כן גם בנדה, והסיבה שנדה אינה יכולה לטבול ביום הוא מפני שאצלה מצינו פסוק מיוחד "תהיה בנדתה" ומינה ילפינן "תהא ...

...

אם מישהו כבר עומד בביהכ"נ ואומר קדיש, האם אדם העומד בעזר"נ יכול לומר איתו ויחשב לקדיש, או לא?
לפו"ר לא ראיתי מי שדיבר מזה.

רש"י עה"ת לפסוק זה פירש שמנעליך היינו לשון מנעול ובריח וכן הוא ברש"י יבמות קב.
אמנם מבעל הטורים שם נראה שלמד דהיינו נעליים.
ברצוני לשאול מחברי הפורום שיחיו האם יש עוד מי מהראשונים שלמד שזה לשון נעליים?

ייש"כ להרב פלתי
למעשה השפ"א נשאר בקושיא
האם יש מי שמיישב קו' זו?

שאלה שנתקשתי בה: ביומא ו' פליגי אמוראי אי בועל נדה כנדה שטבילתו בלילה, או אינו כנדה וטובל ביום, ומסקינן התם שטובל ביום. וקשה: איך שייך שיטבול ביום הא קרא כתיב: וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא: (וי...