לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בהרבה מקומות בעולם השלישי לא משתמשים בתרופות מודרניות ולא מרעילים את הציבור חלילה וחיים רק ע"פ רפואה אלטרנטיבית למיניהם כמו כישוף ותרופת סבתא ותוחלת החיים בסביבות גיל 50. שכחת שיש שם גם תת תזונה וחוסר הגיינה. החוסר שם בדשנים והדברה כימיים נחשב לאחד הגורמים ליבול ירוד. וכן המים ללא כלור לאחד ממ...
בסוף ספר שמירת הלשון (חתימת הספר פרק ו') שיצא לאור בשנת תרנ''ה - שבע שנים לאחר גילויו של הרדז'ינר שהיה בתרמ''ח. כתב הח''ח 'אם היה בזמננו תכלת'. מסתבר מאוד שידע מהתכלת של הראז'דינר. ועם זאת כתב כן, הלא כן? על פי רב בא אסור מחלקת ולשון הרע ורכילות על ידי דבר קטן שנדמה לו ברעיוניו שפלוני נגע לו בזה וה...
למשל, מה הדין במי שבדק את כל הבית ועשה בדיקה כדין וכדת, ובכל זאת מצא חמץ, האם חמצו אסור בהנאה? לכאורה נראה שחמצו מותר דאין סיבה לקונסו. ואף אם תמצא מי שאוסר בכה"ג עדיין יש לחלק ועוד חזל"מ בל"נ משנה ברורה תמח סקכ"ה ודע דכמה אחרונים כתבו דאפילו בדק ג"כ כמנהגנו ונמצא חמץ לאחר ...
האם העדכונים האלו נועדו למי שסומך על המכירה או למי שאינו סומך? היש תשובה? נועד עבור אלו שנוהגים כדברי המעשה רב סי קפא אחר הפסח אין ליקח מן השוק מה שאופין מקמח של ישראל ומשמרים ויי"ש ושכר של ישראל כי המכירה גרוע ע"כ לא יקנה רק שיהא משל א"י או הקמח של ישראל אם אינו לתות ויי"ש ושכר...
1. כבר היה לעולמים אפילו במכירה בתקופת הגר"א כדברי המעשה רב סימן קפ"א אחר הפסח אין ליקח מן השוק מה שאופין מקמח של ישראל ומשמרים ויי"ש ושכר של ישראל כי המכירה גרוע ע"כ לא יקנה רק שיהא משל א"י או הקמח של ישראל אם אינו לתות ויי"ש ושכר של ישראל לא ישתה עד שיעשה מחדש. 2. וכ&...
סברות הטוענות כי המכירה בדורינו חמורה יותר אינן עניין לספיקא דדינא אלא יעשה בזה כל אחד לפי דעתו או הוראת רבו. כמו שמחלוקת הגריש"א והגרש"ז בהלכות שבת לא הופכת ל'ספק חסרון ידיעה'. מי שאין לו חשש זה לא שייך אליו דובר על מי שחושש שהמכירה בימינו שונה וחושש שבימינו מבורר שהכוונה להערמה ואין הגו...
למשל, מה הדין במי שבדק את כל הבית ועשה בדיקה כדין וכדת, ובכל זאת מצא חמץ, האם חמצו אסור בהנאה? לכאורה נראה שחמצו מותר דאין סיבה לקונסו. ואף אם תמצא מי שאוסר בכה"ג עדיין יש לחלק ועוד חזל"מ בל"נ משנה ברורה תמח סקכ"ה ודע דכמה אחרונים כתבו דאפילו בדק ג"כ כמנהגנו ונמצא חמץ לאחר ...
1. פמ"ג יו"ד ק"ד ד. 2. ושאר בירור קל? זה היה מכוון אלי? 1. מה אתה רואה בפמ"ג? 2. אתה שואל מה הדין בס"ס באיכא לברורי בקל באופן שאין חזקת איסור? לא יודע. צריך לעיין. המקורות למטה 1. הפמ"ג שם מביא את הש"ך שמסתפק אם ספק איבעיא שבש"ס נחשב ספק, ומביא הפמ"ג את ...
כאילו יש צד שיש איסור הלכתי?! 1. הרדב"ז הידוע, הברכי יוסף סימן תקסא וכן בשע"ת בסימן זה, גם הכף החיים שחי לא מזמן בירושלים כתב בסימן תקס"א אורח חיים, מביא ופוסק את דברי הרדב"ז שמותר להיכנס להר הבית ללא שום הסתייגות. וכי כל אלו אינם גדולי הדור? 2. הגר"ח אלפאנדרי בספרו דרך הקו...
במאבד עצמו לדעת אם נחשב חייב מיתה בידי אדם יש לו קלב"מ, ואם נחשב רק כחיב מיתה ביד"ש אין לו קלב"מ כדכתב במנ"ח ואם אין לו קלב"מ יש לדון בחצי עבד וחצי בן חורין שאבד עצמו לדעת אם נשתעבדו נכסיו שהזיק החצי עבד שבו. ואם יש לו קלב"מ, , וקפץ מראש הגג וקבלו אחר בסייף שייך הדיון כ...
התרשימים והחישובים מובאים ביחס לשני נקודות 1. ביחס לתיאוריה שהציע כאן הרב אשר177 למה שרצה לפרש ברפ"ב במידות ובהנחה שהרמה הבנוייה כיום מסמנת בקירוב את גבול החיל,התרשימים מראים שצודק הרב קו ירוק וזה לא מסתדר. אוסיף אגב שלכאורה עצם הפשט מוקשה מדברי חז"ל דושנה של יריחו חמש מאות אמה על חמש מאות...
ידיד שבחול המועד האחרון היה בכותל המערבי ולפני הכניסה הוא ראה את נוער הפעילים והפעילות של תנועת מורא מקדש, שהפיצו בשם הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג שליט"א דברים חריפים מאוד נגד העליה להר הבית... ומאידך אחר טען שהוא תומך בעליה להר הבית. אחרי כמה דקות הוא ניפגש עם חתנו של הרב זלמן נחמיה גולדברג ושא...
כאילו יש צד שיש איסור הלכתי?! 1. הרדב"ז הידוע, הברכי יוסף סימן תקסא וכן בשע"ת בסימן זה, גם הכף החיים שחי לא מזמן בירושלים כתב בסימן תקס"א אורח חיים, מביא ופוסק את דברי הרדב"ז שמותר להיכנס להר הבית ללא שום הסתייגות. וכי כל אלו אינם גדולי הדור? 2. הגר"ח אלפאנדרי בספרו דרך הקוד...
האם ס"ס בדרבנן מותר לכתחילה שבלכתחילה ללא צרוך להחמיר? אני יסביר מדוע אני שואל כאן: אם יש לי מוצר שאני לא יודע אם יוצר אחרי פסח או שנמכר לגוי, האם נתיר מחמת ס"ס: ספק נעשה אחר הפסח ואם לא, שמא המכירה מועילה? והשאלה האם ס"ס זה מועיל גם למי שמחמיר ומקפיד על ייצור אחר הפסח. א. אם לאחד מה...
וע"ע מ"ב תמח סק"ט בענין ספק חמץ שעבר עליו הפסח ובשעה"צ סקי"ג גבי ס"ס. ובביה"ל שם ובעצם בסימן שאח"ז . אבל כ"ז בספק ואילו בס"ס קיל טפי וכמש"כ במ"ב סק"ט הנ"ל בשם ב"מ ובשעה"צ. משנה ברורה או"ח תמט סק"ה חמץ שנמצא אח...
אם זכרוני אינו מטעני יש בזה הבדל בין חסרון ידיעה לאיכא לברורי. חסרון ידיעה אינו נחשב ספק אבל איכא לברורי נחשב ספק רק שחייב לברר, ונפק"מ בס"ס. גם לשיטה שיש חילוק, וספק שניתן לברר נחשב ספק, הנפק"מ הזו צ"ע. א. אם לאחד מהספיקות אין דין ספק בגלל דעת שוטים, איך הוא יצטרף לספק ספיקא? ב...
האם ס"ס בדרבנן מותר לכתחילה שבלכתחילה ללא צרוך להחמיר? אני יסביר מדוע אני שואל כאן: אם יש לי מוצר שאני לא יודע אם יוצר אחרי פסח או שנמכר לגוי, האם נתיר מחמת ס"ס: ספק נעשה אחר הפסח ואם לא, שמא המכירה מועילה? והשאלה האם ס"ס זה מועיל גם למי שמחמיר ומקפיד על ייצור אחר הפסח. יתכן שלא נחשב...
כמובן שאם יש סבירות שהמעשה המדובר יחזור ע"ע, ודאי ראוי לגזור משום מעשה שהיה וכדי שלא יהיה עוד. אבל כגון ההוא דמו"ק דגזרו על ההספד קודם המועד, צ"ע למה זה היה חשש מצוי, ולמה לא יגזרו א"כ על כל הוצאה כלכלית חריגה. במאירי שם מ"מ לענין לא יספידנו נאמר בגמרא טעם אחר משום מעות הרג...
איש גלילי וקאצ'קלה! בפסחים סד: מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל שנתמעך בו זקן אחד והיו קוראין אותו פסח מעוכין ומ"מ כ' שם הרבינו חננאל דנועלין דלתות העזרה דלא לירמסו אהדדי רבינו חננאל מסכת פסחים דף סד עמוד ב יש מי ששונה ננעלו [דלתות העזרה] מעצמם בנס מן השמים ויש מי ששונה נועל...
אני חושב שראוי להסתכל על זה מנקודת מבט הפוכה. בכל דברי חז"ל גזירותיהם וטעמיהם יש עומק לפנים מעומק וטעמים לאין מספר כדברי הגר"א. רק שמתקנים על מעשה שהיה. השאלה היא למה מעשה שהיה הוא אכן סיבה לתקן, ואמנם היה מקום לומר שה'מעשה שהיה' הוא הדגמה קיצונית למכשולות שעלולות לקרות, למשל, שאין מעבירי...
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ה עמוד ב יורה יורה אי גמיר רשותא למה לי למישקל משום מעשה שהיה דתניא פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם בטומאה אמר להם מפני מה אתם מגבלין עיסותיכם בטומאה אמרו לו תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו מי בצעים אין מכשירין והוא מי ביצים דרש להו ואינהו סבור מי בצעי...
מעבר לדברי עזריאל ברגר הברורים ופשוטים הם דברי הספר חסידים סימן תרצ"ג " ור' יוחנן העניש רב כהנא ובקש רחמים עליו והעמידו מקברו וחי, ועל רשב"ל ש העניש ר' יוחנן לא ביקש רחמים לפי שרב כהנא על חנם העניש שהיה סבר ששחק עליו ולא שחק (כדאיתא בפ' הגוזל בתרא)." קשה להבין את השאלה המוזרה הז...
הגאון ר' שילה רפאל ז"ל למד בחברון והסתובב אצל הבית ישראל, מסופר שפעם א' הזהיר אותו הגר"מ חדש שאם הוא ילך להבית ישראל בשעת מסירת הועד הוא יזרק מהישיבה, שאלו ר' שילה הרי המשגיח יודע כמה בחורים לא משתתפים בועד ומסתובבים אז ברחובות קריה -בלי לפרט מעשיהם-, אותם משאירים ואותי יזרקו? ענה לו ר' מ...
בויואל משה מבואר שאין הצלה ע"י ההליכה לבחירות, משום שהם כ"כ מעטים עד שאין להם ננציגות אמיתית להציל משהו, וא"כ אין בבחירות אלא השתתפות עמהם, ואם היו נשארים בחוץ היתה נשמעת קול המחאה של יראי ה׳ נגד המדינה. היכן הם דבריו? ניתי ספר וניחזי מה כתב לפני שדנים בדבריו לכאן ולכאן http://www.da...
ואגב, איירי דעסקינן בהאי ענינא, שמעתי מג"א שליט"א שביאר למה לא התפללו על ר' יוחנן שיתרפא, וביאר כי לא היה מועיל כי שוב היה נזכר בצערו ומשתטה שוב. הביאור הנ"ל הוא מס' חסידים לא מצאתי אולי כוונתך לזה מופיע בסימן תרצ"ג את ר"ל - הוא המית מן הדין, וכפי שראינו שאחותו התחננה בפניו...
גם אם לא הלכו ביושר בכל הדרך או בחלקה, והכי מסתברא, אבל לא הלכו באלכסון, וממילא שיעור המיל דיומא הוא של אלפיים, גם אם מגדילים אותו כשיש אלכסון. כשאנחנו מדברים על הפוסקים, דבריהם ברור מיללו שמיל הוא אלפיים אמה. ומכאן מחשבים מה שצריך לאלכסון. ברור שרק לפי ר"ת ההתאמה היא מרווחת אבל גם ללא זה זה ל...
כשמהלכים מנקודה לנקודה (ישרה לרוחות העולם, או אלכסונית), פיתולי דרך לא מפחיתים מהמרחק אותו מותר ללכת בתחום שבת. זה פשוט. אבל להניח שחז"ל נתנו במשנה שיעור מדויק מירושלים לצוק, במילים רומיים (2800 אמות) וע"כ משום שהילוכו של איש עיתי היה באלכסונים מדויקים או קרוב למדויקים, זה לא מסתבר. מכאן ...
אכן אין שום סברא שהלכו ביושר ממש (וכטבע הארץ), אבל גם לא באלכסונים של הריבוע. א"כ צ"ל ש מדדו 2000 אמה מסוכה לסוכה, ואם היה מעט אלכסון, גם זה בכלל ה-2000 אמה, ולזה המשנה קוראת 'מיל'. אבל כדי להגיע למיל רומי נצטרך אלכסון של ריבוע ממש, ורחוק הדבר. המרחק האווירי המותר בהליכה בשבת מחוץ לעיר הו...
צודקים הרב בתבונה ויושב ירושלים, שגם בירו' גבי יונים רק כתוב שיעור מידת הריס ביחס למיל, אבל לא נכתב (בחז"ל) מהי מידת מיל, וממילא לא מהו שיעור ריס. ולא יותר מאשר מה שנכתב בגמ' ביומא. אבל הצעת ההסבר למיל גדול ביחס לגמ' ביומא לא מסתברת בגלל כמה הנחות: 1. א"א לבאר את המיל של חז"ל רק ע&qu...
אני מאד מודה על ההתייחסות מחשבה לאכילה אינה מועילה רק בדבר שעיקרו לאכילה, וכמו עור עגל הרך וכד', שעצם הבהמה מיקריא אוכל, והעור חשיב קליפה חיצונית. ולכך מהניא מחשבה, לומר שגם העור דינו כבשר. וכן הוא גם בגרעיני האוכלים ועצמות הקדשים וכל כיו"ב. לא מצאתי שום ראיה לכך שאם יחשבו לאכול אבנים ועפר, שי...
נו, למה מטריחני (אף שאפשר לשפר ניסוח דברי דלעיל) . יבוא זה וילמד מזה, ויבוא זה וילמד מזה: 1. ביונים כתוב בירושלמי ש-30 ריס הם ארבעת מילין. כלומר שבעה ומחצה ריס לכל מיל. 2. ריס של יונים בהכרח אינו באלכסון, כאמור לעיל (שזה מידת מעופת יונים). 3. ביומא שוב אמרו ששבעה ומחצה ריס הם מיל. ממילא ע"כ הו...
אחרי שנקבע בגמ' ביומא שאלפיים אמה הם שבעה ומחצה ריס, אז ידענו שגם ריס לגבי יונים הוא אותו גודל של ריס (ריס זו מידה של חז"ל ולא מידה בינלאומית), וביונים שיעור ריס אינו באלכסון. לא כתוב בשום מקום שאלפיים אמה הם שבעה ומחצה ריס, כתוב שמיל הוא שבעה ומחצה ריס, שמיל הוא 7.5 ריס כתוב גם בפיוט של הקליר...