לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
האם ראוי היום ללכת עם תרבוש וגלביה? כידוע אבותינו לא היו הולכים עם מכנסיים וחולצה ברם נראה שמי שילך היום עם תרבוש וגלביה הוי מידת שגעון ליצנות וכדו'. תתפלא לשמוע אבל יש היום ב-2017 אנשים שנראים יחסית נורמטיבי שהולכים חמושים במגפיים בימות החמה, ועוד יתכן שיפתח [או כבר נפתח] עליהם כאן אשכול לברר את ה...
יבמות דף לט מצוה בגדול לייבם, לא רצה - מהלכין על כל האחין, לא רצו - חוזרין אצל גדול ואומרים לו: עליך מצוה, או חלוץ או ייבם. תלה בקטן עד שיגדיל, או בגדול עד שיבא ממדינת הים, או חרש או שוטה - אין שומעין לו, אלא אומרים לו: עליך מצוה, או חלוץ או ייבם. ובגמ' נחלקו אם ביאת קטן עדיפא או חליצת גדול עדיפא וכ...
הדיון כאן מעט משונה כמו שהעירו, כל ביכנ"ס בריכוזים החרדים יש אומדנא דמוכח שהגבאים והתורמים שמחים לתת בחפץ לב את הפרוטות הזעומות לנצרך להם. רציתי לעורר על מילה אחת בשו"ע שולחן ערוך סימן קנא: בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהם קלות ראש כגון: שחוק והתול ושיחה בטילה, ואין אוכלים ושותים בהם...
השאלה מנוסחת בקצרה כי אין מה להוסיף. אולי נמרח קצת את המילים: ברש"י כתוב [ומקורו בגמ' מו"ק] שחתן אינו חייב להראות את הנגע לכהן אלא יכול להמתין לסיום ז' ימי המשתה וזאת מפני שכתוב בתורה "וביום הראות" היינו שיש ימים שאתה רואה ויש ימים שאתה פטור מלראות, מתי הם הימים הללו? ימי הרגל וח...
וּבְי֨וֹם הֵרָא֥וֹת בּ֛וֹ בָּשָׂ֥ר חַ֖י יִטְמָֽא: רש"י: וביום - מה תלמוד לומר, ללמד יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאין אתה רואה בו, מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה לו ולכסותו ולביתו, וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל: שמעתי פעם להקשות: למה צריך פסוק למעט חתן, הרי כל מצוה שיש הפסד ממון או כ...
לדעתי הסגנון של סימני קריאה וכתיבה חרדית (מרנן ורבנן וכו') יכול לגרום סלידה לאנשים שממש מסתפקים. מה עוד שהוא לא בונה רק על דברים שבלתי ניתנים להפרכה. יש צדק מסויים בדבריך, אולם זה מחמם את הלב לקרוא מילים של אדם חם "בוער" באמונתו ובעבודתו. זה לבד עושה משהו ל"תוהה האלמוני". [המאמר...
רק כעת ראיתי את האשכול הזה. מצורף קובץ ארוך, רציני ומושקע מאד שנערך לפני 20 שנה ע"י הג"ר יעקב סגל מישיבת ברכת יוסף - קרית הרצוג המפורסם בגישתו למתמודדים בשאלות באמונה, את שם הקובץ שהודפס במהדורה מצומצמת הוא קרא "לתוהה האלמוני", הקובץ יצר בשעתו הרבה עניין בקרב העוסקים במלאכת הקודש...
אני מרשה לעצמי להגיש בקשה ותביעה למנהלי הפורום לחסום לצמיתות את לעומקו של דבר. על הגסות הלעג והתת רמה של הודעותיו. פשוט מזהם את הפורום. מקומו לא כאן. אני ירשה לעצמי לומר בישירות: כבר שמתי לב כמה פעמים שיש כאלה שמתבלבלים וחושבים שהם גולשים ב"חדרי חרדים". רוב הכותבים רחוקים מזה. אך צריך להי...
פשיטא של האחים פפר, רוב ההגדות פשוט לקחו משם את כל הבשר. במאמר המוסגר, המצב הזה נכון לגבי ספרים רבים של הגר"א ותלמידיו שהאחים פפר הפכו למקור לכולם, אלא שהם לא טרחו להוריד את הדברים לרמה של דורינו ובאו כל המלקטים וסגננו והקלילו את העניין. פני הדור...
לטעמי, ספרי הגרי"פ גולדווסר. לפורים - "ליהודים היתה אורה". ספריו כתובים בצורה נפלאה ומשובבת נפש, מצד אחד מלא עומק ומחשבה, מצד שני כולו זרימה, אקטואליה ו"למעשה". עניין של טעם, אני שואב מספריו הרבה מאד תועלת.
פנינים מהגר"ה זקס זצ"ל (מלוקט מהפורום): "ראה הקב"ה שהמשתגעים מתרבים הלך וקבצם לעיירה אחת קטנה וחמה". היה אוהב לומר שחסד גדול עשה החזו"א עם כלל ישראל, שלקח את כל הבני ברקים ושם אותם בעיירה אחת. שני פנינים אלו שמעתי דווקא בשם הג"מ שפירא. עוד על אותה עיירה קטנה, היה ...
גאון יעקב.pdf יש עלון שבועי מהגר"י זצ"ל ובו דברים ממשנתו, הרוב דברים ישנים והוא מוסיף כל שבוע כמה שורות עדכניות, לפי השמועה הוא כתב את הטור שלו ביום שלישי [וכך גם מופיע בתאריך] ואז איבד את ההכרה ופונה לביה"ח. בדברים שכתב ניכר שיש משהו מזעזע, אולם המילים מאד לא מובנות ולא יוצא מהם מסר...
לגבי הסתכלות בפנויה לשם הנאה, ישנה דעת יחיד להיתר - הרמב"ם בפיה"מ לסנהדרין פ"ז וז"ל: ואשה שאינה נשואה מותר למי שאינה ערוה עליו ליהנות בהסתכלות בצורתה, ואין איסור בכך אלא בדרך הצניעות והפרישות מן המותר כדי שלא יכשל באסור, לפי שהחסידים מתעבים את זה ואף על פי שהוא מותר, מחשש שמא תהי...
אפשר לומר בפשטות שבתחה"מ הדבר יותר קשה לקרב אל השכל, כי הדרשות ממש לא כבכל הש"ס [דוגמא: וערלתם ערלתו את פריו - "את" מלמד את הטפל לפריו היינו קליפה וזה מאד מובן, וכן אלפים], כאן הדרשה "הנך שוכב עם אבותיך וקם" שאר הדרשות בדף צריכות אמונת חכמים חזקה כדי להבין שכותב התורה ה...
אני חושב שבספרות החסידית ה"כבדה" אפשר למצוא את אוצר המילים המשעשע ביותר, שם זה משולב עם הרבה רצון לעשות את העסק משובש ובנוסף עם הרבה בורות בתחום הדקדוק, כך מאיפה שאתה לא מסתכל על זה זה יוצא מוצלח, עכ"פ במהלך כל השנים שאני מרפרף בספרות הלא ברורה הזו יצא לי שהמילה שלוקחת את הכתר של כל ה...
ומה יותר 'קל', ביאת נכרית או ביאת נידה? כבר יש ע"ז אשכול. כעת לקושיא ששמעתי לפני שנים: הכס"מ [כמדומה] מקשה איך אמרינן בהקל הקל תחילה אפשרות שהיה לפניו טבל, הרי יכול להפריש ולבטל את התרומה ברוב אותו הפרי המופרש, ואיסור אין מבטלין איסור לכתחילה הוא רק דרבנן. ותירץ [בערך] שיש ירושלמי שמוכח מ...
נכון שטעיתי אבל לא מהטעמים הגבוהים שכב' שולח אליהם אלא פשוט יותר: חוזרים לומר ויכלו, משום יום טוב שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתפלה, וגם להוציא למי שאינו יודע; [שו"ע או"ח סימן רסח סעיף ז] [בקשר למה שציינת - עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן כד ד"ה בתוס' פסחים]
דבר דומה לנושא האשכול, יש למצוא בתש' רב נטרונאי גאון המפורסמת, ז"ל - כשאמרו חכמים (ברכות ד ע"ב) כל האומר תהלה לדוד (תה' קמה) בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, לא אמרו או שתים או שלוש פעמים, ומשמע אפילו פעם אחת. אלא חכמים האחרונים התקינו לישראל שבעיירות לומר בפסוקי דזמרא ובסידרא ובמנחה, ש...
לכאורה ברור שהב"ח לא הביא זה כטעם שלא לברך בפה"ע, אלא לשלול מעיקרא שקו"ט בזה. שהרי בלאה"כ גם על דבש פירות אין מברכים בפה"ע. על דבש תמרים הביא הרא"ש את דעת הבה"ג שמברכים בפה"ע משום שעיקר מה שנשתנו יין ושמן משאר המשקים ולא אמרינן שהם זיעה בעלמא הוא מפני שמפורשי...
כהמשך לבקשת הסליחה של הרב עו"ח על הבורות, אני גם מבקש את סליחתכם, אבל ישנה קושיה שמטרידה אותי: נהוג לציין בחוזי השכירות של בתים סעיף שבו מתחייב השוכר להשיב את הנכס במצב שקיבלו, הדבר כולל סיוד כל הבית ותשלום על רהיטים שהתקלקלו וכד', להבנתי בגמ' שהלוואת כסף חלוקה מהשכרת חפצים בכך שיש בלאי בחפצים...
מה הדין באדם ששכח ספר בביהמ"ד אשר יש בו שלט גדול: "המניח כאן כל ספר וחפץ הוא ע"ד שאחרי ל' יום יעשו בו הגבאים כרצונם". הבחור מגיע לביהכנ"ס אחרי תקופה ומזהה את ספרו עם שמו המפורש מוצע למכירה, מותר לו לקחתו ללא תשלום או לא?
איך אפשר בלי להזכיר את המניין המרכזי בישיבת שער השמים בהשתתפות מקובלים ואנשי מעשה, שהשיא הוא החיתום ביום ה' לסדר משפטים עם שופרות וכו', כמדומני שגם הגר"ד סגל נמצא ביום זה
מי שמסתבך למצוא בקול הלשון את תיקיית ההספדים על רבינו זצ"ל, זה במספר 32. וביתר דיוק, לפי הסדר הבא: 1-7-5-32. יש שם דברים מיוחדים ונדירים שלא שומעים כל יום. בהחלט שווה שמיעה.
פורסם היום ביתד על הספד מרכזי במוצ"ש בביכנ"ס הגדול - חברון, אולם במודעה לא הופיע שמו של הגאון ר' יעקב פרידמן ר"י תפרח. לפי הידוע לי הוא אמור לדבר. במהלך השבוע סח לי א' מחשובי תלמידיו [ראש ישיבה בפנ"ע] שהוא התבקש לשכנע את הגר"י לבוא להספיד, לקח זמן רב עד שהסכים אחרי לחץ גדול,...
כהמשך לבקשת הסליחה של הרב עו"ח על הבורות, אני גם מבקש את סליחתכם, אבל ישנה קושיה שמטרידה אותי: נהוג לציין בחוזי השכירות של בתים סעיף שבו מתחייב השוכר להשיב את הנכס במצב שקיבלו, הדבר כולל סיוד כל הבית ותשלום על רהיטים שהתקלקלו וכד', להבנתי בגמ' שהלוואת כסף חלוקה מהשכרת חפצים בכך שיש בלאי בחפצים ...
א. אני מניח ש"הגרש"א" הכוונה לר' שמואל אליעזר שטרן, אז נא לציין זאת. ב. הגר"א חולק באופן יסודי על שאר הפוסקים כמובא במע"ר ולד' כל תקנות חז"ל יש לקיים כפשוטם אפ' אם בטל הטעם, הדוגמא לגילוי היא אחת מיני רבות, ידוע המעשה שאמר לבחורים לאכול שום בער"ש ולפליאת תלמידיו א...
עדיאל ברויאר כתב:לכאורה ה'צ"ע' תלוי בשאלה מתי אומרים בתקנות חז"ל "זיל בתר טעמא" ומתי אומרים "לא פלוג".
באמת צ"ע למשל שאסרו לרכב על בהמה בשבת או כלי שיר וכו' מדוע לא יועיל לזה שומר כמו בנר. כנראה שיש גזירות חמורות יותר ויש פחות והיכן שחז"ל לא הקילו אין לנו אלא מה שלפנינו.