פורום אוצר החכמה

כידוע הגמ' בגיטין כח אומרת שיהודי בן מאה כיון דאיפליג איפליג, והיינו שאם הלך למדינת הים, יכול השליח לתת הגט לאשתו גם אחר זמן, דלא חיישינן שמא מת, דנשאר בחזקת חיים שלו, דמגיל תשעים או מאה כיון דאיפליג - איפליג. אך נשאלת השאלה: עד אימתי נמשכת חזקה זו? האם נמשכת גם אחר עשר עשרים שנה ויותר? וא"כ ע...

בהלכות קטנות ח"ב סי' צ"ח דן בהורג ע"י שם או כישוף אי חייב דבדיבורא איתעביד מעשה דומיא דמימר וכזורק חץ להורגו כמ"ש חץ שחוט לשונם ע"ש

אבני מילואים לח כה.PDF
399.93

עזריאל ברגר כתב:ואימא הכי נמי:
אולי גם המקדש את האשה על מנת שזרקתי אבן לים - מקודשת אע"פ שלא זרק?

מ"ש מע"מ שאין בו מומים או ע"מ שאני כהן אלא אי נימא דמיירי באופן שידוע לה שאינו כן דבזה עי' אבנ"מ סי' ל"ח דבאמת מקרי א"א לקיימו

א. גם בנכרית יש כרת, אך לא מדאורייתא אלא מדברי הנביאים - יכרת ה' וגו' - כמובא ברמב"ם שם. ב. דווקא בנכרית יש דין של "קנאים פוגעים בו" משא"כ בכל העריות כולן. ג. לגבי חתונה - מי שמתחתן עם יהודיה, יש להם אפשרות בכל רגע להחליט שהם ישמרו טהרת המשפחה והכל יהיה בסדר, אבל מי שמתחתן עם גו...

אין כוונת הרמב"ם דמטעם זה איסור נכרית חמור יותר משאר עריות אלא שאל יהא קל בעיניך ולזה כתב שיש בו צד הפסד שאין בשאר עריות ואטו מהאי טעמא נימא דלגבי נידון של מאכילים הקל הקל ( לו יצוייר) נחשב נדה יותר קל?

א"כ למה משתדלים כ"כ בחילונים לישא דוקא בת ישראל כשברור שלא ישמרו הל' נדה

צh33 כתב:באחד ההקדמות למאמרי אדמור הזקן ראיתי בהקדמה כל מיני הוכחות שהרוסים הם היונים הקדומים והקשר לחכמה יונית וכו
מהגרי"ד ראיתי בשם הגר"ח שכל מי שרוצה להשמיד את זרע ישראל לגמרי (לא רוע מקומי) הוא בגדר עמלק ולכאורה זה הכי מובן.

מה הכוונה במימרא זו של הגר"ח?

כמדומני שבערוך לנר וישרש יעקב יבמות קיט. יש אריכות בזה ע"ש

עי' בישורון ט"ו קונטרס דם רעך אריכות בזה

בגמ' נדרים לב. גדולה מילה ששקולה כנגד כה"ת שנא' כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. וכ' המהרש"א בח"א וז"ל ר"ל שכל מצות התורה תלוין במילה, וכיון שעדיין לא נימול אינו בכלל מצות התורה ואדרבה "אסור ללמוד תורה ולשמור שבת" כדאמרי' פרק ד' מיתות ודו"ק. עכ"ל לכאו...

באג"מ יו"ד ח"ב קע"ד דן אי יש מצוה ליתן אבר ממתו להציל נפש. וע"ש חי' גדול דאע"ג דחייב להוציא כל ממונו להצלת נפשות מ"מ ליתן מתו נחשב יותר מכל ממונו כדחזינן מהא דהתירו להציל מתו מפני הדליקה שלא יבא לכבות ולא התירו להציל כל ממונו מה"ט אלמא בהיל יותר על מתו א"...

ירושלמי מגילה פ"ד ה"א כח מקרא משנה תלמוד ואגדה ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו ועי' קרבן העדה שם דהיינו מה שעתיד לחדש ולהורות היינו לחדש

החת"ס בפרשתינו העתיק דברי האו'ז לכאו' יש להוכיח מזה דס"ל דלא נאמרה רק לתשובת המינים

אבןטובה כתב:הוא שואל אם הודאת בעל דין הוא חזק יותר ממציאות הדבר אולי יש לדונו כשוטה שאין דבריו כלום.. חוץ אם הוא התחייבות כמהריב"ל

עי' שואל ומשיב תניינא ח"א סי' ס' ש" ברור כשמש" דלא מהני שויא אנשי' או הודאת בע"ד כנגד בא הרוג ברגליו

מי שחוטף מחבירו מצוה שאינו מצווה ועושה צריך לשלם עשרה זהובים כמו מצוה שהוא מצווה ועושה? למה ישלם אם לא חטף מצווה ממצווה? ומי שמזיק את המצוה ולא שעשאו בעצמו יש לו ג"כ לשלם עשרה זהובים כיון שלא עשה המצוה לא חייב או כיון שהפקיע את חבירו מן המצוה יש לו לשלם? זו אכן שאלה טובה, יתכן שכיון ולא החשיב ...

ישנו כתב:

אבןטובה כתב:ג. האם יש מי שיאמר שאין אדם צריך לקנות ד' מינים או לבנות סוכה ולקנות מצה וכו' וכו' קודם החג? והרי בחג אין לו ואנוס.

בלי ליכנס לגוף הנידון עי' חוט השני הל' שבת פ"ח דבר מחודש דנ"ל מקרא ויקרא יח את משפטי תעשו וכו' דחייב לדאוג שלא יהי' אנוס על קיום המצוה

עי' פרישה חו"מ סי' שפ"ב ס"ק ד' וסמ"ע ס"ק ה' שו"ט אי חייב י' זהובים על חטיפת מצוות שחיטה ומסיק שם דאינו חייב כיון שאינו מצווה בה דאם אינו רוצה לאכול אינו חייב לשחוט

עי' יש"ש יבמות פ"ב סי"ח דהאשה עצמה אינה אסורה לבעלה אפילו אם זינתה כ"ז דליכא קו"ס או עדים ועי' חת"ס חי' כתובות ט. ושו"ת אה"ע ח"ב סי' צ"ח

עי' שעה"צ תרנ"ה ס"ק ה וכמד' שהאריך בזה בכנסת אברהם מועדים

עי' חוו"ד קכ"ז ס"ק ו'