ויאמר השם אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו (ח-כא). ולפני המבול נאמר, וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום וגו'. ויאמר השם אמחה את האדם (ו' ה', ז'). רואים שמשתמשים כמעט באותו לשון בדיוק לומר את הדבר ההפוך, על אמחה את האדם. והוא תמוה. יש בזה מהלך ע"פ היסוד שהיו שלבי...