אכן כדבריך, השאלה היא במקרה שהאירוח מצד עצמו אין בו מצוה. וכמו בדוגמא השניה, ששולח לקרוביו ממטעמי השבת, וכפי הנוהג המצוי.
אם קונה תפילין לחבירו העשיר, הוא אכן לא קיים מצוה, אבל העשיר כן מקיים בכך מצוה, שמניח תפילין מהודרות, ולדברי הריטב"א הוא לכאורה מעין הנידון שלנו, הלוא כן?