לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
זה לא מדויק לומר שהם "שכחו". הנושא כאן הוא לא עניני חלות וקדושין ודעת וכו', אלא השאלה כיצד יתכן קדושין שיחולו בשווה עם גדלות. ועל כך משיבים הראשונים שהכסף ניתן בקטנות והחלות בפועל ברגע הגדלות (הגמרא עצמה "שכחה" אפילו את זה...). האם היה צורך לפרט את כל הפרטים הנוספים שהציור הזה מכ...
הרה"ג מק"מ - לא דקת. כל הפואנטה של החזו"א זה להגיד שלא רק חסר חלות אלא חסר מעשה קידושין של גדול. ולכן דייק וכתב שלגבי הבחור שתיקתו מהווה כאילו אמר לה עכשיו הרי את מקודשת לי ורק על שתיקתה כתב שהוא ריצוי. ולכאורה שתיקתה צריכה להיות אחרי מעשה הקידושין שלו דהינו רק אחרי שעבר זמן שתיקתו א...
החזו"א מבין שהרצוי חל כהרף עין, שהרי הוא מרוצה ועומד לפנינו כל אותו זמן, ולא חסר אלא חלות. ורק אם היה מוחה באותו כהרף עין, היתה מועילה מחאתו. ואף שלא שייך למחות כהרף עין, הרי עכ"פ שייך להתחיל למחות. ואמנם אי אפשר לצמצם, אבל אין עלינו דאגה מזה, שהרי גם אחרי שעבר זמן מספיק למחאה ראינו שלא הת...
הלימוד זכות היחיד הוא שכנראה כמו הרבה בעלי כשרון חריג היה בו גם אחוז שיגעון מסויים. מעניין כלומר אדם יכול להיות גם צדיק וגם משוגע? "וישב עצמו והלך לאותו היער שגזלו אותו שם. כשבא לשם, בחר לו אילן גבוה שהוא סמוך להדרך שיוצאים שם הגזלנים לגזל, ולקח הפול של צדיקים והפול של משגעים וערבם יחד ופזר או...
לפו"ר אין מה לדון כאן על אמינות עצמו וכו', כי אנן סהדי שהוא גוי. הרי התברר שמו הקודם. ובימינו איש אינו בא מהאופל, אלא יש רישום של כל המדינות וכו' ויש רשת עניפה של אסמכתאות ודברים ניכרים שכמעט ואינם ניתנים לזיוף (אם לא במזימות יוצאות דופן של מרגלי מדינות, שגם זה מתברר כשמתעורר חשד ונעשית חקירה, ...
אבל מה נעשה עם הסופר הידוע, זה שאחראי במידה רבה על מהפכה אדירה, כזו שהמגמה שלה לשים את הילד ועולמו במרכז, להקשיב לילד, להביט על הילד, אותו אחד מתוך עשרה, ולראות את צרכיו שלו המיוחדים לו ואת עולמו הפנימי. את המגמה הזו הוא ביטא בספריו, בטיפולו ובכל מקום. וכאן הבן בוכה למשפחותיו. איך יתכן שאדם בעל הבנ...
הוא לא אמר שהתורה לא יכולה להגיד לו איך לדבר ולחשוב. הוא אמר ש"אתה" לא יכול להגיד לו איך לדבר ואיך לחשוב. לא שאני מזדהה עם החשיבה והדיבור שלו, אבל דעות הרבה בבני האדם. וזוהי הדעה שלו.
באופן אישי, יותר ממה שמעניין אותי כיצד המלמדים פירשו, נפשי יוצאת לדעת מה סוד הזכרון המופלא של כמה מהכותבים כאן, שמן הסתם חלפו כמה שנים מאז שהקרה הריש דוכנא את המקרא לאוזניהם, והרי הם זוכרים בדיוק אות באות תיבה בתיבה. מבהיל על הרעיון. ואנכי הצב"י לא זוכר מי היה המלמד שלי בכיתה א. אני הק' כתבתי ...
לא משנה כמה גדולים הם היו (והגר"ח כשלעצמו שקול כששים ריבוא), משנה מה שעבר מאז, ומה ששמענו מסיפוריו של שר ההיסטוריה. ומשנה גם העובדה שעל כל פנים לטעמי, התפיסה הליטאית בת ימינו איננה "ואלוז'ין" או "שקלוב" טהורה, אלא סינתזה שכוללת עוד כמה סממנים, קצת חתם סופר, ועוד קצת מפה ומשם...
סתם שאלה מן הצד. האם באמת מוסכם על כל החברים (הליטאים) הנחת הרב חברא שאין אחר הסכמת הגר"ח מואלוז'ין לביאור ולא כלום, או שרק מטעמי נוחות לא מנסים (או מעיזים) לדון בכך? האם לא עברו מאז מעט מים (עכורים) בירדן ובירקון?
מכאן ואילך מגיע שלב ההשערות והספקולציות, מה מטרת הצבת פירוש שלם ורצוף לצד פירוש רש"י כשהוא מעוצב מונגש ומיועד לקהל הכי רחב שניתן ?! המטרה?! היא מקסום המכירות כמובן, השאלה היא מהו התפקיד (על משקל משפט יפה ששמעתי פעם: "העיתונות היא כלי שמטרתו היא עשיית רווחים, ותפקידו לבקר את הממשל ולשמור ע...
משתף בחוויה אישית אם מותר: שנה שעברה שמעתי על דרשה שנאמרה היכן שנאמרה, מפי ת"ח מופלג, ותו"ד שיצחק 'אהב את החיים', וזהו 'סוד' חיבורו לעשיו. הוא תמך את הרעיון מכ"מ, בין היתר, מן הכתוב, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', יצחק אהב פריחה וטבע. עכ"ל. כאשר א' מן הקהל, צעק לעברו הרי רבות...
יצחק 'אהב את החיים', וזהו 'סוד' חיבורו לעשיו. הוא תמך את הרעיון מכ"מ, בין היתר, מן הכתוב, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', יצחק אהב פריחה וטבע. עכ"ל. כאשר א' מן הקהל, צעק לעברו הרי רבותינו שהובאו ברש"י הזכירו גם ריח של גן עדן. לעג הדרשן ואמר, וכי מנין לו ליצחק ריח של גן עדן?! ה' ישמ...
אציע דרך מעט חדשנית, אם כי היא בהחלט יכולה להיות נכונה מאחר והירח מתרחק מעט מהארץ הרי שאורך החודש מתארך ובנוסף, אורך היממה משתנה, בד"כ מתארך - וזו סיבה שהזמן ממולד למולד יכיל פחות יממות כך או כך - הזמן המיוחס להיות ממוצע, כט יב תשצג, איננו באמת ממוצע תמיד, אלא הוא היה זמן ממוצע בימי חז"ל ...
לגבי טענת ר' עזריאל שהירח יכול להיראות שש שעות אחרי המולד האמצעי, לא הבנתי איזה קשר יכול להיות בין מועד המולד האמצעי ובין ראייתו בפועל. מציע ללמוד את פרקים יא-יז בהלכות קידוש החודש לרמב"ם, ואז ההבנה תהיה יותר טובה. ואני הייתי מציע (או ליתר דיוק מבקש, באם אינו קשה בעיני כת"ר) שתצטט קודם את...
עוד לא ראיתי את הקישור שציינת אליו, אבל עצם הטיעון שהמולד הראשון חייב להיות אמיתי תלוי לכאורה האם באמת החישוב מתחיל על פי מסורת שזה היה המולד הראשון, או שהוא חישוב רטרואקטיבי, ראה באריכות כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=34074&hilit=%D7%92%D7%95%D7%97&start=160#p454658 לגבי...
איך זה יכול להיות תרגום אם נפסק להלכה שאפילו עטרות ודיבון?! וכל שכן רש"י שמדלג לחלוטין על אלפי פסוקים. לשון המשנה ברורה בסימן רפ"ה (ה) חשוב כמו תרגום - וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י [ו] ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י יקרא אותן ג"פ. [ז] מי שאינו בר ...
אני מצטט את דבריי מהעבר: אני סבור שהראשונים חולקים מה זה בכלל 'פשוטו של מקרא'. לדעת הרשב"ם פשוטו של מקרא הוא לקרוא אותו כמו ספר. אבל לדעת רש"י, פשוטו של מקרא זה מה שהוא כותב, ומי שקורא את המקרא כמו ספר, דומה לאדם שקורא את שירי גדולי המשוררים (לא ננקוב בשמם) כפי משמעותם המילולית, שזה מגוחך ...
בתוספות ר"ה ח. אלא זהו הטעם לפי שהמונה מבריאת העולם לא מונה ר"ה עד יום ששי שנברא אדם הראשון ובשעה תשיעית נצטווה כדאמר פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין ד' לח:) ומסתמא אז קדש החדש ומשקדש החדש ע"כ היה המולד ו' שעות קודם דשית שעי מכסי סיהרא ונמצא המולד בתחילת שעה ט"ו דהיא שעה שלישית של י...
תוס' יבמות מ"ז. ד"ה במוחזק לך, איתא: "אומר רבינו תם דדוקא בדידעינן דהוה עובד כוכבים מעיקרא, דאי לא הוה ידעינן - מהימן, מגו דאי בעי אמר ישראל אני דמהימן, כדמשמע בריש מסכת פסחים (דף ג: ושם) גבי ההוא עובד כוכבים דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים. ואין לומר שאני התם דהוו סמכי ארובא דהוו ישר...
הוא כותב: ודרשו שהראה באצבע כלפי מעלה. מי הם הדרשנים? הדרשן הוא רבי יוחנן בגמרא בבבא בתרא שדבריו צוטטו בגוף הספר למעלה. ובהערה הוא מסביר מניין שיצא לו ש"למה זה לי בכורה" רומז על כופר בעיקר, ומבאר שרבי יוחנן דרש 'זה' כמראה באצבע, וכיון שלא יתכן להראות באצבע על הבכורה, לכן דרש שהראה באצבע כ...
מה כל כך לא מובן בתכנת שבת? עי' במפרשים על צוית פירושה עם סידורי נסכיה, למשל, ותמצא איך שזה מפרש בכה וזה בכה, וללמד יצא שמשמעות הדברים הפשוטה סתומה. . הכרתי את זה, אבל משום כמה מילים קשות צריך למחוק הכל, בבחינת אוי... ואוי לשכינו? אגב, דווקא המילים האלו מתרצות קצת קושיא, מדוע מתעלמים מבזיכים ולא מז...
שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ז (בבר אילן): וכמו כן נראה במי שעכו"ם אומר לו קטול אספסתא ואי לאו קטילנא לך דאם יכול להציל עצמו בממון שלו דשפיר חייב לבזבז כל ממונו על כך, ולא אמרינן דכיון שפקו"נ דוחה שבת הרי זה חשיב כאילו אין העכו"ם מכריח אותו לעשות עבירה אלא דבר המותר [ומ"ש בגמ' ...
איך עושים את זה? איך "לא מאמינים" למה ששמעתי וזה משהו סביר, ומישהו שאינו בחזקת שקרן סיפר לי את זה? לאדם יש נטייה טבעית להאמין בגנות על חבירו. וזאת מפני הקנאה והתחרות שביסוד טבע האדם (וכמאמר החכם מכל האדם, וראיתי את כל העמל וכשרון המעשה כי הוא קנאת איש מרעהו), ולכן רצוי לו לחשוב שכולם פחות...
מ"מ לכאורה מסתברא כתיקון ר"י קאפח, שצ"ל "לחמשה אנשים עשרים זוז.. ולתשעה אנשים לכל אחד אחד עשר ותשיעית" (כך צ"ל לפי תיקונו, אף שלא כתב בפירוש), מאה לכל קבוצה. יש בזה הגיון. מאידך יתכן שעשרים כפול חמש הוא תרגיל קל מידי, ולכן רס"ג הוסיף כאן והפחית מאחרים לסבך את החשב...
באמונות והדעות עם פירושי הרב הנזיר הגירסא בנתינה לשמונת האנשים היא: "לשמונה אנשים לכל אחד שנים עשר זוז ושלוש שמיניות". וכך היא הגירסא גם בשאר המהדורות הישנות שבאוצר החכמה. הרי ירד האחד העודף. ומה שמוזר הוא שקאפח הכיר את הגירסא הזו, אבל הוא טוען שהיא אינה נכונה "שאם כן יהיו תשעים ותשע&...
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו כל ישראל מחוייבים לעלות שלש פעמים בשנה וליראות. בפשטות משמע שהיו מגיעים למשך כל החג לירושלים, מיו"ט ראשון ועד אחרון. ראה כאן . לכאו' בימי חג הסוכות בנו להם עולי הרגל סוכות בירושלים וישבו בהם. ויש בזה קצת הערה שהתורה אומרת צא מדירת קבע וכו', ובלא"ה רוב ישראל ל...
לפו"ר צריך לקרוא אותו ככה: "ימים או עשור - חדשי חמה. לא היו אז אלא י"א חדשים בשנה".
כלומר, לנצי"ב היה קשה למה הורידו מ"ימים" ישר לעשור, ועל כן מתרץ שהיו להם רק אחד עשר חודשים בשנה, ואם כן על כרחך שמדובר בחדשי חמה, ולא בחדשי לבנה שחייב להיות מהם יותר משנים עשר בשנה.
היות והמנהלים היקרים ריכזו את ההערות על התניא למקום אחד, אוסיף לכאן הערה שכתבתי בפורום בעבר (ורוכז עם המון נושאים באשכול שאלות קצרות בשמעתתא). לשון ה קונטרס אחרון לאדה"ז וכן הוא ממש בבחי' התלבשות התלמוד בבחי' רוח דבריאה והמשנה ברוח דיצי' הם שלוחי ה' דהיינו כלים דנוק' דאצי' החיצונים בתלמוד והאמצ...