פורום אוצר החכמה

כדכד

מ' המנוקדת בשוו"א אינה מקבלת דגש כשהיא לאחר ה' הידיעה (המילדות, המבורך) ואשר על כן מכך שיש דגש במ' אין להביא ראיה שזו ה' הידיעה ואם כבר אז להיפך

כדכד

לדבריך, מחלוקת התנאים שם בהמשך בין ר' אלעזר המודעי ובין ר' יהושע היא אם הנביאים נקראים ספר?

כדכד

מצאתי מקור במגילה לחובת השכרות שכן כתוב שהמן חשב על היהודים להומם ולאבדם וותוב שהופרה מחשבתו אשר "חשב על היהודים לאבדם" ומכאן שמחשבתו לאבדם הופרה אך מחשבתו להומם לא הופרה ולכן משתכרים עד שמגיעים ל"הומם".

כדכד

עיינתי שוב במנהגי קומרנא רל"ד רל"ה ושם כתוב שנהגו להכין בכל שבת ג' מיני קוגל: א' מתוק א' רגיל וא' של תפו"א ובשבת שמוציאים ס"ת נוסף כר"ח או חנוכה היו מוסיפים עוד קוגל והיו ד' מיני קוגל ובשבת ר"ח חנוכה היו מכינים ב' מיני קוגל נוספים כך שהיו חמשה מינים. לפי זה בשבת זכור הי...

כדכד

חלקת השדה שקנה יעקב היה חוץ לעיר וכן מבואר בפסוקים הן בוישלח והן בסוף ספר יהושע בדיוק להיפך הלשון בוישלח:ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו. הלשון ביהושע כך: קברו בשכם בחלקת השדה. הרי הכל בתוך שכם. כנראה שאנו מחולקים מהו "ויחן א...

כדכד

בענין קריאת המגלה בשכם - מצאתי את המכתב של הרב שריה וראיתי לנכון להעתיקו כאן לאחר העתקת שאלתי אליו הנצ"ל: שאלתי לרב מיום יא אד"ר ה' תשנ"ז בעניין זמן הפורים בעיה"ק שכם תובב"א. נהגו לקרוא גם בט"ו. מדברי הגרי"מ טיקוצ'ינסקי הסקתי שמנהג זה מקורו בדברי ה"ר יהוסף שוו...

כדכד

א. במנהגי קומרנה כתב שנהגו להוסיף קוגל בכל שבת שהיה בה משהו מיוחד וכך לפעמים אכלו כמה מיני קוגל (הוא מונה שם באילו שבתות אכלו אילו מיני קוגל וכמה)
ב. המנהג לאכול הרבה קוגל לאקשן בשבת זכוראינו נובע מהפורים שאחרו אלא מהפסח שלאחריו ואכמ"ל

כדכד

חקרתי פעם בנדון מי שהי' לו חזקה להיות רב של פורים ואח"כ נתעטר בכתר וראה ונהי' רב גם בכל השנה - האם הרבנות של כל השנה מפקיעה את האפשרות להיות רב של פורים או דילמא מאי דהו"ל מעיקרא נשאר והרבנות הכללית היא רק תוספת ולא עוקרת

כדכד

לגבי חברון ושכם עי' שו"ת משנת יוסף ח"א סי' נד דפשטות הפסוקים משמע דחברון היתה מוק"ח בימות יהושע. (יהושע יד, יב: "וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יי' בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי עֲנָקִים שָׁם וְ עָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת אוּלַ...

כדכד

הלואי במציאות שהיית צודק...

כדכד

הגאון ר' אריאב עוזר ביאר עפ"י הרמח"ל דגם הרשעים יש להם חלק בגילוי השלם ע"י העונש שמקבלים על אפם ועל חמתם וגם הצדיק ע"י מעשיו הטובים והשכר שמקבל שניהם מגלים את כבוד שמים. ובפורים שזכו לגילוי בתוך ההסתר אז זהו הזמן לעיין בזה ולראות ש מרדכי הצדיק אינו מביא יותר כבוד שמים מאשר המן ה...

כדכד

ומכאן אתה מדייק שא"צ לחזור כי ההבדל בהטעמה אינו משנה את המשמעות?

כדכד

הגמרא אומרת שאסתר בקשה מהחכמים לקבעה לדורות ובתחילה דחוה מהאמור "הלא כתבתי לך שלשים" וכבר כתובה מלחמת עמלק בשמות דברים ובנביאים ובסוף מצאו מקרא כתוב כתוב זאת זכרון בספר. זאת בשמות ודברים זכרון בנביאים בספר במגילה. מדוע "כתב זאת זכרון בספר" הוא מקרא כתוב לקבלה? הרי כל ההבדל הוא אם...

כדכד

לפני למעלה מעשרים שנה כשעוד היה ישוב יהודי בשכם (כלומר לא גרו שם אבל היתה ישיבה שהיתה מגיעה ללמוד שם כל בוקר) שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א לגבי קריאת המגלה שם מדין עיירות המסופקות (כי כך נוקט הגרימ"ט בלוח) וענה לי במכתב שיקראו בב' הימים אם הם יהיו בעה"ש של ט"ו בשכם איני מב...

כדכד

יש תשובה בדברי יציב לאחד ששאל אותו אם אין לו מנין במוצ"ש בזמן ר"ת אם עדיף שיתפלל ביחידות בזמן ר"ת או במנין בצאת השבת שלפי הגאונים וכל יום היה נוהג השואל להתפלל במנין לפני זמן ר"ת ולקרוא ק"ש אח"כ. הדברי יציב עונה שבמוצ"ש עדיף שלא לעשות כן, אך לשיטת הדברי יציב שזמן ...

כדכד

לפני למעלה מעשרים שנה כשעוד היה ישוב יהודי בשכם (כלומר לא גרו שם אבל היתה ישיבה שהיתה מגיעה ללמוד שם כל בוקר) שאלתי את הגר"ש דבליצקי שליט"א לגבי קריאת המגלה שם מדין עיירות המסופקות (כי כך נוקט הגרימ"ט בלוח) וענה לי במכתב שיקראו בב' הימים אם הם יהיו בעה"ש של ט"ו בשכם

כדכד

יש הקוראים במגלה "להשמיד להרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם" פעמיים, פעם "להרג" עם ו ופעם בלי ו (יש ע"ז אשכול בדקדוק ומסורה) ואילו לפני כן כשהמן רצה ,להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים" אין שום ספק שקוראים בלי ו. מדוע? יש ליישב שכשהגויים רוצים להרוג יהודים אז הם נגש...

כדכד

והבדילה הפרוכת לכם - צריך לקרוא והבדילה במלרע ויתכן שהקורא במלעיל משנה את המשמעות ללשון עבר במקום ו' ההיפוך המהפך לעתיד

כדכד

עד כמה שזכור לי מובא במנהגי החת"ס שקרא פעמים

כדכד

יש תשובה בדברי יציב לאחד ששאל אותו אם אין לו מנין במוצ"ש בזמן ר"ת אם עדיף שיתפלל ביחידות בזמן ר"ת או במנין בצאת השבת שלפי הגאונים וכל יום היה נוהג השואל להתפלל במנין לפני זמן ר"ת ולקרוא ק"ש אח"כ. הדברי יציב עונה שבמוצ"ש עדיף שלא לעשות כן, אך לשיטת הדברי יציב שזמן ר...

כדכד

בקרו טלה כתב:
כדכד כתב: והרי הגזירה היתה רק ,אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש" ולא נמצא בשום מקום שהרגוה?

viewtopic.php?f=26&t=8658&p=77281#p77186

היה ידוע לי שיש דעות שונות בזה אך בפשט המגילה לא כתוב וכיון שעסקינן בפורים תורה אמרתי לתרץ באופן הנ"ל

כדכד

כתב המגיד מקוזניץ בספרו "עבודת ישראל" לפרשת זכור בתוך דבריו על המדרש: "... אכן מחמת שהיה בזמן החורבן ולא היה יכול להתגלות בפרהסיא על כן היה כל הנס בדרך הסתר ולכן לא נזכר במגלת אסתר השם במפורש כי אם בראשי תבות וסופי תבות ולא היה הנס כי אם על ידי שמות אהי"ה כי פרוש אהיה היה ויהיה ...

כדכד

מצאתי במגדולי התורה והחסידות כרך כ עמ' צט שהביא מה"תורת אבות" שהוציא האדמו"ר מסלונים זצ"ל שהס"ק מלכוביטש אמר שמי שדרך על סף הבית שלנו לא ימות בלי תשובה ושתלמידו הרה"ק מקוברין זצ"ל אמר שגם סף הבית שלו נחשב לאותו סף. הביטוי על ידית הדלת נזכר באיזה מקום אחר כנראה

כדכד

לכאורה קשה על אחשורוש ש"זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה, למה לא החזירה, והרי הגזירה היתה רק ,אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש" ולא נמצא בשום מקום שהרגוה? וי"ל שכיוון שאחשורוש השתמש בבגדי כהן גדול הרי ש"שוי אנפשיה חתיכה דאיסורא" להחזיר גרושתו

כדכד

פרוש נוסף מודפס בליקוטי חבר בן חיים על השו"ע על אתר בשם רבו החת"ס שהגימטריא של שניהם היא שב"ר ויש שב"ר בש' ימנית שהוא לשון משבר ויש שב"ר בש' שמאלית שהוא לשון תקווה כמו "שברתי לישועתך ה'" וארור המן הוא השבר בש' ימנית וברוך מרדכי הוא השבר בש' שמאלית והאדם חייב להגיע ...

כדכד

מיד אחרי שכתבתי הבנתי כוונתך, שרצית לומר שאין חילוק והגימטריא שווה.

כדכד

ראיתי פעם לבאר, דהגימטריא של ארור המן והגימטריא של ברוך מרדכי הם אותו חשבון ממש, וזהו מה שאמרו שחייב איניש לבסומי כ"כ חזק עד שלא יוכל לחשב את החילוק בגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי! (אני חושב, שראיתיו בספר 'אוצר שיחות צדיקים'-איטינגא). אם ישתכר לא יוכל לחשב את החילוק?! אדרבה, כשהוא פיכח יכול ל...

כדכד

יש אשכול אחר העוסק בלמה לא היו כלי שיר בסעכודת אחשורוש. לכאורה הענינים דומים. אני הקטן כתבתי שם ליישב שאחשורוש היה מגושם מדי בשביל מוזיקה

כדכד

שוב ראיתי במגן אברהם להרה"ק מטריסק שפירש "ידע" לשון חיבור היינו שיבין שאין שום חבור בין צדדי הקדושה לבין הצדדים האחרים (מדות דקדושה מול מדות דסט"א) אשר למרות ש"זלע"ז עשה האלקים" ובחיצוניות הסט"א מנסה להידמות לקדושה הרי שבאמת אין חבור ביניהם

כדכד

אחשורוש היה מגושם מדי בשביל מוזיקה. כל מה שענין אותו היה אוכל יופי ומשתאות

כדכד

השמועה על מי שיעלה לקברו של הרבי ר' אלימלך מוכרת. ב"סיפורי חסידים" להגרש"י זוין על התורה סיפור 319 מובא שאדם אחד לא היה יכול למות לאחר שגסס וסבל מזה מאד עד שחברו גרם לו להזכר שהיה בציונו של הרבי ר' אלימלך ואז אמר החבר: אם כן מובן. הרבי ר' אלימלך כתב בצוואתו שהעולה לציונו לא ימות בלי ת...

כדכד

חשבתי ששומע ומשמיע צודק שלא הפיוטים גרמו.
לענ"ד עצם העובדה שמוציאים ס"ת נוסף היא סיבה לחגיגיות שבגללה א"א אב הרחמים. איני יודע מקור לזה. יש מישהו שיודע?

כדכד

התוכל להביא מקור לדבריך הנ"ל בשם הרה"ק מקאמארנא? האם הוא סובר שזה הדקדוק הנכון או שהוא סובר כך בגלל שיטתו העקרונית לקרוא בצורה שנשמעת נכון במקום שקריאה לפי הדקדוק אינה נשמעת טוב כמו "חתן וכלה" שאומר לקרוא בכ' דגושה כדי שלא ישמע "חתן וחלה"?

כדכד

ע"ד החידוד לכב' ר"ח אדר חשבתי שאולי י"לשמשתה הנשואין הראשון שנערך בישראל נלמד מהכתוב "ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה".

כדכד

סעדיה כתב:א"כ במקומות שאומרים פיוטים של 'שבת הפסקה' אין לומר אז אב הרחמים.
האם כך נהגו? או שכ"מ שאומרים פיוטי הפסקה ממילא נוהגים לא לומר אב הרחמים בשבת רגילה?

או לאידך גיסא, במקומות שא"א פיוטים בד' פרשיות - יאמרו אב הרחמים?

כדכד

חפשתי בספר התודעה עם מקורות. מצאתי את זה שם ולא מצאתי מקורות. שאלתי חבר ממשפחתו של בעל הספר וענה לי שאינו יודע ואולי הוא גופא (בעל הספר) המקור

כדכד

נדמה לי ששאלתי רב והתשובה היתה שיש ליזהר מאד לכתחילה אולם בדיעבד אין כדאי להחזיר את הקורא על כל דבר כי היכי דלא ליתי לאינצויי. התשובה לא היתה לגמרי ברורה. אם יש למי תשובה אחרת אשמח לדעת

כדכד

איני כדאי לחלוק על אף אחד ובפרט לא על אדמו"ר מבעלזא, איברא שבפשט י"ל שכיון ששקל הקדש כפול היה ממילא מחצית השקל בשקל הקדשש הוא "שקל" בשקל הרגיל ושפיר שייך לומר "ושקל אשא".

כדכד

שאלתי רב ביום ששי והוא פסק דעה ממוצעת: בדרך כלל המברך שהכל על משקה בסתם אינו מתכוון לפטור מאכל ואם אוכל מאכל אחר כך גם אם ברכתו שהכל הוא צריך לברך, משא"כ אם בירך על מאכל אחד מסתמא היתה דעתו לפטור מאכל אחר אם יאכלנו. אך, אם אדם בירך שהכל על משקה בכוונה מפורשת לפטור מאכל שיאכל אח"כ אז הוא כן...

כדכד

ומה עם המנהג שיש כאלה שכותבים נ"י על עצמם? זה לא שבח אלא ברכה, וכך בתפלת הנשים אחר הדלקת נרות שבת 'והאר נרנו שלא יכבה לעולם'. וגם שליט"א ישנו [עכ"פ היה פעם] בכתיבה על עצמו. אגב לא ברור טעם המנהג לחלק בין אנשים לנשים שלאלו שליט"א ולאלו תליט"א. שמעתי שאחת הסיבות שלשוננו היא ל...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 7672 תוצאות