פורום אוצר החכמה

כדכד

הרב אבןטובה, כלך לך מדרך זו דברי חכמים בנחת נשמעים למה? דווקא הוא צודק. הוא הביא ראייה שלדעתו היא ראייה טובה. ופלגינן במקום להתווכח עם הראייה לעג לה. לעצם העניין הראייה לא כ"כ מובנת כי בא"י בגדי לבן היו בגדי שבת ויו"ט. הרב אבן טובה יידע להביא את המקור. לענ"ד כוונת הרב בברכה המשו...

כדכד

. הג"ר יעקב זי"ע ויבל"ח אחיו מרן הגר"ג היו מששת התלמידים הראשונים של ישיבת פוניבז'. מי היו השלושה הנוספים? (כמדומני שאחד מהם היה גיסו של הגר"י, הג"ר שלמה נח קרול זצ"ל). אחד מהם היה הגאון הרב אורי קלרמן ב"ר שמואל חיים הלוי זצ"ל. איני יודע מי השנים האחרים,...

כדכד

ל"איש גלילי" דיוקך מרש"י בישעיה היה ידוע לי ולכן כתבתי שרש"י מפרש זאת בכמה מקומות במקרא. בישעיה משמע כמוך, אך, מאותן מקומות בזכריה וכן מעוד מקומות משמע אחרת. לכן כתבתי שאם אין אנו רוצים לומר שיש סתירות בדברי רש"י ממקום למקום צריך לומר כמו שכתבתי

כדכד

ל"הרואה" משאלותיך באמת אין נפקא מינה ולכן חבל ששאלת אותן אבל מהרעיון שיתכן שיש קשר ביו העיתוי של קריאת הפרשיות ובין סגנון רש"י בפרושו עליהן יכול בהחלט להיות קשר ואין שום סיבה ללגלג על מעלה העיון

כדכד

בתרגום שלפנינו ברוב החומשים מתורגם: "ותתמנע מלמשבק ליה", אולם רש"י בסוף פרושו לפסוק כותב: "מלמשקל ליה - מליטול משאו ממנו" ומדוע נקט רש"י לשון ארמית בתחילה? בתאג' ובחומשים שהעתיקו משם התרגום הוא: "ותתמנע מלמשקל ליה" ובהמשך "עזוב תעזוב עמו" מתורגם כלפנ...

כדכד

בענין שכשברך על המשקה לא התכוון לפטור המאכל מסתבר שאין פוטר (וזאת גם אם שניהם מאכלים או שניהם משקים).
אני חושב שהשאלה היתה באופן שכשברך על המשקה התכוון גם לאכול מהמאכל שברכתו שהכל ואעפ"כ לשיטה זו אינוו פוטר

כדכד

חפשתי בתקופה האחרונה חומר על הרב צבי ברונשטיין. במדור משפחות סופרים הפנו אותי לספר שכתב על תןלדות חייו בשם "אל תדום" נמצא באוצר החכמה. כשחפשתי את הספר ע"פ שם מחבר לא מצאתי ובסוף כשמצאתי ראיתי שכתוב בטעות "ברונטשיין" במקום "ברונשטיין" ולכאורה כדאי לתקן

כדכד

תודה רבה
ענית על שאלתי השלישית. עיקר מה שהטריד אותי היו השתים הראשונות על מחשבת המן למלא בה"הין ואיך זה היה מזיק וגם בתשובתך על מרדכי ואסתר לא ביארת איך הועיל המילוי באל"פין לבטל מחשבתו

כדכד

לפותח האשכול: לקח לי זמן להבין שערבבת כמה שמות של אגודות ייעוץ רפואי אבל יצא אבסורד כי כתבת "מגן למרפא" ו"אסיא דאגן במגן מגן שויא" והשם המקורי הוא "מגן לחולה". לגופו של ענין איני חושב שהמפנים באגודות הנ"ל מפנים דווקא לרופא הטוב יותר. הם מפנים לאלו שבדקו וניסו והכיר...

כדכד

בישעיהו ה פסוק ח על הכתוב: "הוי מגיעי בית בבית" אומר רש"י ש"הוי" לשון צעקה על פורענות העתידה לבוא. יתכן לפרש שכוונתו להסביר את הפסוק שם, אך יתכן להבינו גם באופן כללי יותר והוא כדבריך שהצעקה היא על דבר מתמשך. מה שהתכוונתי לכתוב בעבר הוא שרש"י מפרש בהקשרים שונים את המלה &...

כדכד

ראו שו"ת גינת ורדים כלל א סימן ד שהביא שיש שרצו לומר כן, וע"ע שם סימן ה. וע"ע מגן אברהם סימן רו ס"ק ז שכתב בהדיא שהמברך על שכר פוטר דגים. תודה רבה. לא הספקתי לעיין בפנים, אך יש ממקום לומר שברכת השכר פוטרת הדגים מדין עיקר וטפל, היינו שרצונו לשתות את השכר ואכילת הדגים נועדה רק כדי...

כדכד

כתב המגיד מקוזניץ בספרו "עבודת ישראל" לפרשת זכור בתוך דבריו על המדרש: "... אכן מחמת שהיה בזמן החורבן ולא היה יכול להתגלות בפרהסיא על כן היה כל הנס בדרך הסתר ולכן לא נזכר במגלת אסתר השם במפורש כי אם בראשי תבות וסופי תבות ולא היה הנס כי אם על ידי שמות אהי"ה כי פרוש אהיה היה ויהיה כ...

כדכד

לא מצאתי כהכרת הטוב על זה. מצאתי משהו דומה אבל שונה בספר ימי הפורים שהביא מספר שיח שרפי קודש בשם האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה שהרי הגמרא במגילה אומרת שנגזרה גזרה משום שהשתחוו לצלם אך הגזרה לא בוצעה כי הם לא עשו אלא לפנים. הוא אומר שכשנגזרה הגזרה ידע כל אדם בעצמו שהוא לא עשה אלא לפנים אבל ל...

כדכד

עיינתי ברוב המפרשים שכת"ר ציטט וראיתי שזה אכן כתוב, אך גם הראב"ע שם ממשיך: "ועיקר הוא לשון קריאה" כלומר הוא דוחה את היש מפרשים הנ"ל ומפרש שתמיד "הוי" הוא לשון קריאה. המצודות מפרש "הוי לשון קריאה". רש"י על אותו פסוק בישעיהו מפרש ש"הוי" הוא ב...

כדכד

עושה חדשות כתב:יש ע"ז סיפור עם הרבי מגור שליט"א שהוא שלף ע"ז את הגמ' "כרוב עדיף דזיין", אבל אינני זוכר פרטים.

איך זה קשור? האם הסברה שהגמרא אומרת שם לגבי כרוב נכונה על מאכל לעומת משקה? ומה אם המקה מזין יותר?

כדכד

יעקב1 כתב:כנראה הדברים נאמרו על בסתמא שהיה המאכל מונח לפניו עי' רמ"א בסו"ס ריא שאין אתרוג מוציא זית כי אינו בדין שהפחות חשוב יוציא את החשוב אא"כ כיון עליו מפורש

עיינתי ברמ"א בסי' ריא ולא מצאתי

כדכד

כמדומ' גם ציטט בשם אחד מאחרונים הספרדים שכחתי כעת השם, וכדרכו לחוש לכל שיטה היה נוהג לברך שהכל על אוכל ולא על שתייה. אבל לא שמעתי שאינו פוטר רק שיש להקדים, וגם זיכרוני בכזיב, יעידו היודעים. תודה רבה. מי הוא שכת"ר מספר עליו שיטט ושדרכו לחוש לכל שיטה? אגב, הגדול ששמעתי בשמו את מה שכתבתי למעלה בה...

כדכד

ראו שו"ת גינת ורדים כלל א סימן ד שהביא שיש שרצו לומר כן, וע"ע שם סימן ה. וע"ע מגן אברהם סימן רו ס"ק ז שכתב בהדיא שהמברך על שכר פוטר דגים. תודה רבה. לא הספקתי לעיין בפנים, אך יש ממקום לומר שברכת השכר פוטרת הדגים מדין עיקר וטפל, היינו שרצונו לשתות את השכר ואכילת הדגים נועדה רק כדי...

כדכד

המושג של עביד איניש דינא לנפשיה הוא במה שידוע שהוא לנפשיה ומותר לו להגן על רכושו וגם במקלות אבל זה לא מתיר לו לתפוס במה שאיננו יודע שהוא שלו. לכן ל"תקפו כהן" שהוא עצמו מסופק אין שום שייכות, אם יש שייכות לתפיסה זה בשנים אוחזין והאחד יודע שהוא שלו בודאי אז יש מקום לומר ש"עביד איניש דינא...

כדכד

עביד איניש דינא לנפשיה הוא לניזק עצמו שמותר לו להתגונן ואילו הדיון בתקפה הוא לאחר שתקף האם התקיפה מוכיחה בעלות/ מוחזקות.
מללבד זאת בתקפו כהן הספק הוא גם לכהן וודאי שע"ז לא נאמר עביד איניש דינא לנפשיה

כדכד

בחכמת מנוח (שנדפס בסוף המסכתות מש"ס וילנא) על מסכת מגילה ז. שם קבץ כמה פרושים נאים למימרא זו. אחד מהם הוא שיתכן שאדם שונא לחברו בגלל רעה שעשה לו ובלבבו קורא לו "המן" ויש אדם שמקנא בחברו על שום היו מוצלח בעושר ונכסים וכבוד וכמו שהיה מרדכי רצוי לרוב אחיו כי מקצתם קנאו בו. אומר התנא: חיי...

כדכד

מן הסתם אם החזו"א נהג כך אז לפחות לשיטתו זה לכתחלה

כדכד

שמעתי בשם אחד מגדולי הפוזסקים זצ"ל שאמר: אוכל פוטר משקה אך משקה אינו פוטר אוכל.
לא מצאתי מקור לדברים אלו וברצוני לברר אם יש מי שיודע משהו בענין לכאן או לכאן

כדכד

אינני יודע למה קראת לזה חידוש כי לא מצאתי לזה בינתיים מקור מפורש (אם כי נסיתי לדייק כך ברש"י כנ"ל), ומנגד מצאתי בכמה מקומות שכתבו בפירוש ש'אוי' ו'הוי' משמעותם שוה, ומדובר בחילופי אותיות א-ה. באלו מקורות מצאת שמשמעותם שווה? חפשתי אחרי שכתבתי את ההודעה הקודמת ונראה בכל המקומות שמצאתי כדבריך...

כדכד

מתוך ש...

כדכד

יש לו תרוץ למה לא זרע ג"ש רצופות אבל המערער לא צריך למחות אם רואה שבאותה שנה לא זרע ורק אחרי שיזרע ג"ש לפי המנהג אז יש לו חזקה כי השתמש ג"ש המערער לא צריך למחות אלא פעם אחת בג' שנים, למה לא מחה בשנים שכן זרע? תשאל את זה בכל חזקת ג"ש מדוע המערער מחה רק בשנה השניה ולא בראשונה. מה ...

כדכד

פרושך יאה ונאה לכה"פ בכל במקורות שנזכרתי בהם, אוי הוא קריאת כאב או התפעלות כמו ,אוי מי יחיה משמו אל" ו"ה וי" הוא אנחה על דבר מתמשך כמו "הוי גוי חוטא" "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע". אינני יודע למה קראת לזה חידוש

כדכד

יש לו תרוץ למה לא זרע ג"ש רצופות אבל המערער לא צריך למחות אם רואה שבאותה שנה לא זרע ורק אחרי שיזרע ג"ש לפי המנהג אז יש לו חזקה כי השתמש ג"ש

כדכד

מחסן הוא בית האוצר וחייב, אבל לכאו' מכיון שחדר השימוש העיקרי הוא המטבח, צריכה המזוזה להיות לימין הנכנס למטבח [הפוך מהכניסה למחסן] מנין שהשמוש העיקרי הוא המטבח? כשנכנסים למטבח בדר,כ נכנסים או מבחוץ או מחדר האוכל. מהמחסן נכנסים רק כאשר מביאים מהמחסן משהו למטבח או לחדר האוכל ובאותו פעם כנראה נכנסו למח...

כדכד

מטבח זה נפתח גם לחדר המשמש כמחסן לאוכל יבש ואותו חדר פתוח למחסן נוסף - האם המחסנים האלו בכלל חייבים במזוזה? אם כן - האם המזוזה צריכה להיות מימין הנכנס למטבח או מימין הנכנס למחסן? הסברה שכתבתי ללכת בתר היכר ציר היתה על הפתח שבין המחסנים לפי איזה כוון נקבע את הנכנס למחסן הפנימי או החיצוני, הפנימי פתו...

כדכד

יתכן שצריך ללכת בכה"ג בתר היכר ציר היכר ציר לא נאמר על חדר פנימי אלא רק היכן שיש לשני החדרים יציאה גם לרה"ר או לחצר. לגבי הטענה שהמטבח שימושו יותר עיקרי אי"ז טענה מכרעת ולפחות מחלוקת הפוסקים. [הט"ז הביא את תשו' מהרי"ל שמבואר בהדיא לא כך. והש"ך הביא את המרדכי שנראה מדבר...

כדכד

כל עוד אתה משלב את מנגינתך האישית בטעמים המקובלים אין בזה שום איסור ואדרבה מועל לגרום לצבור להקשיב לקריאה. כל האיסורים שאסר עליך אותו תלמיד חכם איני יודע מהיכן לקחם ויותר משאסור להמציא מנגינות חדשות אסור להמציא איסורים חדשים

כדכד

אולי כדי שלא ישמע פועל מלשון בינה כמו "מי חכם ויבן אלה".

כדכד

טוב, השאלה טובה. יש למישהו תשבה עליה?

כדכד

אשמח אם יש למישהו תמונות של הרב צבי ברונשטיין אם יוכל להעלותן גם כן.

כדכד

כוונת השאלה היא שלכאורה מי שקורא ,רצפת" אינו מתכוון לכך שהמשתה נערך מעל גחלת מבהט ושש אלא על קרקע מרוצפת בהט ושש ואם כן כוונתו לפרוש הנכון, אולם באופן שבו הוציא את המלה מפיו יש שינוי משמעות ומשמעותו גחלת. אם כן השאלה מה הדין כשהמשמעות משתנה אך ברור שהקורא התכוון למשמעות הנכונה

כדכד

מידע ביוגרפי: נולד בשנת 1911 בוישקאוו שבפולין ובנעוריו התקשר מאוד לאדמו״ר מאמשינוב (ר׳ מאירל׳) קשר שנמשך עד סוף ימיו, בבחרותו למד בישיבת נובהרדוק בפינסק שם הוסמך לרבנות, ובתחילת שנות השלושים היגר לארה״ב לניו יורק שם התחתן עם מרת צביה רחל למשפ׳ פרידמן ונולדו להם ארבע בנות, כיהן ברבנות בקוויבק בקנדה ...

כדכד

למשל רש"י ישעיהו טו, כא ורש"י בסוף ספר נחום על המלה "נפשו" שמפרש לשון חילוף צ' בש' ולא כהרד"ק שם שמרש לשון נופש

כדכד

התבוננתי בהערה וראיתי שצדק הרב במסתרים שכפועל מהשורש ר' ו' מ' מופיע בצורת פועל בהיפוך מעתיד לעבר אז תמיד הר' בקמץ קטן וכן בכל הפעלים שהאות האמצעית שלהם היא ו' (ויקם, וישב, וירץ) לפיכך אם היתה לשון הרמה היה צ"ל וירם בקמץ קטן ולפיכך אם קרא "וירם" בקובוץ ובמלרע אולי אינו משנה את המשמעות ...

כדכד

עוד בעניין ה״מגן״: אקדים ואומר שאיני מכיר את הנושא לעומק, ממה שאני כן מכיר: הגרי״א הרצוג הגרמ״פ הגרש״ז והציץ אליעזר (אאל״ט) התנגדו לזה מפני שלא יוצא דם וכמובן שזה תלוי ומשתנה ממקרה למקרה על פי מידת ההידוק של הקלאמפ בשעת המילה (ובפרט לשי׳ שסוברים שאם יצא דם לפני -כשמפרידים העור מהעטרה במחט- זה גם טו...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 7672 תוצאות