פורום אוצר החכמה

הלחן הנ"ל כמדומה מקורו מהציבור החרד"לי. הלחן הנ"ל הולחן ע"י הרב דוד כוכב לפני כארבעים שנה בישיבת "מרכז הרב" ומאז מוכר מאד בציבור החד"לי, וידוע בביצע של עקיבא מרגליות (נמצא ביוטיוב). שני הבתים הללו ("באו זרים", ו"יאתיו") ידועים בשני שינויים בבית...

הלחן הנ"ל כמדומה מקורו מהציבור החרד"לי. אך ידוע לי שבקרב חלק מצאצאי מהר"ם א"ש השתמר הניגון לכל הזמר, והם מזמרים זאת מידי שנה בחנוכה. הניגון לא מוכר לציבור הרחב, ואולי חבל שכך. אולי כדאי לפרסמו בדרך כלשהי. אני יודע שבקרב משפחת הגרא"צ ווייס זצוק"ל גאב"ד נוה אחיעזר, ...

מו"נ ח"ג פ"נ: וטעם ספרו ה"מלכים אשר מלכו בארץ אדום" כי מכלל ה'מצוות' - "לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא"; ואלו המלכים אשר זכר אין אחד מהם מאדום - הלא תראה שהוא מיחס אותם ומיחס ארצותם פלוני ממקום פלוני ופלוני מפלוני. והקרוב אצלי - שהיו מנהגיהם ועניניהם מפו...

ב'תחומין' האחרון הרב עזריה אריאל דן בשאלות ההלכתיות שעלו בעניין גידול הפרה. לענ"ד ישנה בעיה גדולה במה שכתב שם, שהדרך כיום בגידול בקר שנותנים מגנט בקיבת הפרה בשביל שיתקבצו אצלו גרוטאות ומתכות שאוכלת, ולא יפגעו במעיה ובאבריה הפנימיים. הבעיה היא שהמגנט קשה שלא יהיה טמא (מסתמא בא מארץ העמים) ומטמא ...

כעת מצאתי בסידור אשכנזי, כתב-יד מהמאה הארבע-עשרה או החמש-עשרה, שלצד 'אין כאלהינו' נכתבה ההערה הבאה (פתחתי קיצורים וראשי תיבות): ראשי תיבות 'אמן' ברוך אתה. הכי פירושו: להשלים ביה ק' ברכות. ויטרי. ו המיימון כתב: 'מי' 'מי', ואחריו 'אין' 'אין' . ואיני יודע היכן כתב זאת 'המיימון', ולוואי שמישהו יצליח לא...

המשותף לכל העירובין, שמצוותן לעשותם מערב שבת (או עיו"ט), וכיון שחשיכה שוב אין לו תקנה, ונראה שזה פירוש מילת" עירוב", מלשון 'ערב' לא מלשון תערובת.

גם בעלי קריין אינן בכלל הזבין כדעת הר"מ דבע"ק אינו כזב לעניין שילוח מחנות - קשה עד מאוד לסמוך על דברי הרמב"ם הללו למעשה מכמה וכמה סיבות: א. כידוע מכל הראשונים שדיברו בעניין מבואר שלא כדבריו, ובפרט שהרי כן מפורש בגמ' והוא תמוה מאוד לפסוק כפשטות המשנה נגד גמרות מפורשות. ב. כיוון שאין מ...

מדוייק ברמב"ם שרק זבין זכרים במניין ולא נקיבות והביאור הוא שהטעם שהזבין בכלל הוא כי ראויים לפ"ש ונשים אינם חייבות בפ"ש - אכן חידוש יפה מאוד אך יש לדון עד כמה יש לדקדק בהשמטת הר"מ בזה, וכן הטעם שביאר קצת צ"ע שהרי באופן שהציבור הקריב בטומאה גם הזבין פטורין מפסח שני. לענ"...

על דברי שכניה בן יחיאל, לענ"ד אין לחשוד חלילה רוב ישראל כבועלי נידות, חדא דהתורה העידה בנו אפילו כסוגה של שושנים וכו', ואכן שמעתי ממי שעוסק בעניין (הרב מנחם בורשטיין) שרבים שלא היינו מעלים כלל על דעתנו שאכפת להם מהעניין מקפידים על טהרה בזה. ב. מי רואה שום עניין בדת, הריהו בכלל מומר ו"כל בן...

וגם אם לא תקבל דבריי אלה, ותנקוט שבעל קרי אסור לאכול בפסח הבא בטומאה, עדיין מסתבר, שאינו בכלל 'רובן זבים' וכמו שיתבאר. הגע עצמך, שרוב הציבור טהורים לחלוטין מטומאה היוצאה מן הגוף ואינם טמאים אלא בטומאת המת בלבד, אלא שמסיבה כזו או אחרת הרוב מתעצלין מלקיים המצוה ואין באים להקריב אלא מיעוט מהטמאין לנפש ...

לא נשארה אלא בעיית בעלי קריין שהזכרת, אך גם כאן המעיין בדברי הרמב"ם יראה שאינו מונה בשום מקום בע"ק בכלל מי שטומאה יוצאת עליו מגופו, וכפשט המשנה שלא מנתה אלא זבים שאינם אוכלים בפסח הבא בטומאה, ולכן גם לא פסק את דברי רבי יוחנן האומר שבע"ק משתלח חוץ למחנה לויה, כיון שפשט המשנה שרק זבים מ...

אך גם בשיטת רב יש לחקור מתי נכנסים להגדרה זו של 'רובן זבים', וזה תלוי בשתי שאלות: א. מהו הקהל, שצריך שלא יהיו רובו זבים. ב. מי נכלל כ'זבים'. לגבי חקירה א' הרמב"ם מגדיר את הקהל כהנכנסין לעזרה להקריב, אך מלבד מה שהקשו עליו, אין לפרש הגדרה זאת גם לגבי דין 'רובן זבים' שכן זבין אינן נכנסים להקריב בכ...

יישר כח כל העוסקים בסוגיה להלכה, וקב"ה יזכם גם למעשה! הנה אכן מבואר בגמ' שדחיית הטומאה בציבור אינה בעל מחיר, אלא ישנו מצב הנקרא בגמ' "רובן זבין" אז אומר רב שאין הטומאה נדחית. תחילה יש להזכיר שזו אמנם דעת רב, אך בירושלמי כאן מוזכר שאין סופרים את הזבים כלל, לא כטמאים ולא כטהורים, ויתכן ...