לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
לפעמים צריך מישהו שיבוא מבודאפעסט ויבהיר את מה שלא ברור מאליו. א. אחדות זה מושג של היפים. הרב חיימשה אלמלי לא כתבו הליטוואק מבודפסט הייתי מבינו בפשטות מדבריך כגון ממה שכתבת כמו''כ הלחן המרטיט של '' אני מאמין בביאת המשיח'' שכבש את הישיבות הליטאיות זה שבעים שנה, יכול היה להיווצר רק בלב חסידי . או למש...
כנראה שאני הבעייתי. לכאורה אני סובל מאלרגיה קשה לבזיון תלמידי חכמים, גם שזה באחוזים קטנים מאד - מתחילה אצלי הפריחה. אני מתפלא עליך הרב אוהב אוצר, איך לא פרח בך מיד כששמעת את אותו ראש ישיבה שחושב שכל מרנן ראשי הישיבות הולכים להיתבע בעוה"ב ע"י רשב"י. בה בשעה שכולם אמרו שר"ש רוצה ש...
יישר כח גדול לרב אריך שדבריו מבטאים לב יהודי טהור ופשוט, בלי הרבה התפלספויות והתחכמויות שבדרך כלל אין מקורם טהור. ואגב, כאחד שאינו ליטאי... לא אמנע מלהעיר על עצם הדיון בנושא, שנראה לי קצת מיותר לדון בדבר שבעצם כבר הוכרע אצל כלל ישראל לחיוב (מזכיר קצת את מי שרוצה לחדש בארץ ישראל את הנחת תפילין בחול ...
איני מבין ב"הלכות" חלקה, אבל מבחינה לשונית, חלקה אינה מלה עברית, ומקורה עד כמה שידוע לי מן הערבית, ומשמעותה גילוח מוחלט! אם כן מי שלא עושה אפס אפס, לא עושה חלקה. נקודה. הוא יכול לעשות משהו במקום חלקה. מי שמכיר ערבית יודע ש"חלאקה" הכוונה לכל תספורת כולל מה שמסתפרים רק בקצות השערו...
נתבאר בגמרא (שבת מג.) שקורות תקרת הבית נחשבים כ'דבר שאינו ניטל' בשבת, ולכן לדעת ר' יצחק הסובר שאין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל אסור ליטול קערה לכסות הנר שעלול לשרוף את קורת התקרה, והיינו מפני שאינם מוכנים לטלטול כיון שקבועים בבית, ובפשטות הכוונה היא שכל דבר שאינו מוכן לטלטול מוקצה גמור הוא. והנה י...
עצם הכותרת "וירץ אחרי אליהו" סותר את דרכו ושיטתו של הגר"א שיטת הגר"א הוא החתירה לאמת ללא משוא פנים וזה עשה המחבר הגר"א בענין זה לא נמנע מלחלוק על רוב הראשונים שגם המנהג כמותם ולסתור דבריהם בביאורו בלי בקשת מחילה וגם לעשות מעשה, וזה בהחלט דוגמא לשיטת הגר"א ומי שקורא בספר...
בכל קהילות אשכנז הוותיקים אמרו תחנון בפסח שני והטעם פשוט לפי שפסח שני הוא מהימים טובים המוזכרים במגילת תענית, ואנו נוקטים שבטלה מגילת תענית מפני שאבל הוא להם, נמצא שהוא אדרבה יום אבל וצער על חיסרון הקרבן (אלא שבפסח ראשון א"א להתאבל מחמת שהוא ערב יו"ט דאורייתא)
יש ויטמינים לכל הבעיות האלה יש חברה של תוספי תזונה בארה"ב ששייך ליהודים חרדים שנקראת Zahler's אפשר להתקשר אליהם 1-877-275-9245 (המתקשר מא"י צריך לעשות 013)
בירושלמי הידוע לי מבואר שאפשר לרץ להגיע ביום אחד עד צור במשנה תענית מבואר שעולי הרגלים הגיעו לנהר פרת בז' מרחשון ונמצא שאם יצאו בכ"ג תשרי נמצא שלוקח בדיוק ב' שבועות לאחרון עולי הרגלים להגיע הביתה
קידוש נתקן באמת לאמרו בלשון ברכה וספירה לא נתקנה בלשון ברכה אלא שמאחר שמצווה לברך ולספור א"כ עדיף לעשותו ביחד. ואין לי באמת ראיה ממקום אחר שכך צריכין לעשות, וכמו"כ אין לי ראיה ממקום אחר שיש אמירה קצרה שלא הוכנסה לתוך הברכה. אני אומר מסברא בעלמא שחז"ל רצו להכניס את הנוסח בתוך הברכה אם ...
קידוש היא מצוה גם ללא הברכה (אלא שמדרבנן צריכין לומר ברכה) א"כ מדאורייתא יצא באמת גם ללא הברכה. וכן הבדלה יתכן שיצא את עיקר התקנה אלא שצריך לעשותו כתיקונו דהיינו במטבע הברכה ועל הכוס. לא מצינו באמת שמברכים ברכה על המצוה ומקיימים את המצוה בתוך הברכה עצמה אבל יש את נוסח הכרזת החודש כפי שנהגו בא&q...
אלו שהתחילו מיוזמתם להניח תפילין בחוה"מ או ללבוש תכלת וכיו"ב, אצלם יש סיכוי שהיו מתגיירים אם היו נחשפים לדת היהדות אבל אלו שתמיד מנסים לתרץ מדוע הם ממשיכים לעשות את מה שהם עשו ולא משתכנעים, הם כנראה היו נשארים נוצרים ומוסלמים אדוקים
מענין לענין באותו ענין. בכמה ספרים מדובר על העיקרון החשוב של 'לגמול לחייבים טובות' - לגמול חסד למי שעשה לך רע. ואחד הביאורים בזה, שכן מי שעשה לך רע הרי הוא שליח של ההשגחה העליונה, והכל לטובה וכו', ואם כן סוף סוף מגיעה לו תודה מסויימת בבחינת חמרא למריה טיבותא לשקייה ( ראה בקובץ המצורף בסופו) . השאלה...
וראיה שלא היה להיטלר שום אידיאולוגיה: שהרי גם היטלר לא פיתח שום אידיאולוגיה שמותר להתעלל באנשים באכזריות, הוא בסך הכל סבר שצריך להרגם מפני שהם גנים פגומים, א"כ למה התעללו הנאצים בקרבנותיהם בצורה סדיסטית, אלא ודאי שאין כאן שום אידיאולוגיה. וממנו תדון לסטאלין וחבריו. כשהתורה ציוותה להרוג ז' עממין...
כך כתב הרוקח בהלכות פסח סימן רצ"ד וכן במהרי"ל הלכות ספה"ע וכ"כ המרדכי במגילה רמז תתג וכ"כ האו"ז סי' שכ"ט וכ"כ רבינו ירוחם תא"ו נ"ה ח"ד וכ"כ התניא סימן נ' וכ"כ המטה משה וכ"כ השל"ה שכך המנהג (אלא שהוא סובר שהוא טעות, וקשה מאוד ...
ספק דרבנן לקולא ובפרט כאן שהוא רק קנס דרבנן ואפילו אם זה היה דאורייתא אמרינן אזלינן בתר רוב ורוב חמץ הנקנה בפסח הוא מגוי (בפרט כאן שיתכן שהיה לו מלפני פסח ולא נקנה כלל) וכך אמרו בגמרא: כד נפקו ז' ימי פסחא אמר לן פיקו וזבינו חמירא דבני חילא
"הלפת והצנון הילכו בהם אחר הפרי" הכוונה שמאחר שהפרי שונה זמ"ז הרי היא כלאים זב"ז. ומהיכי תיתי שהפירוש הוא שאינם כלאים? לשון הירושלמי היא: 'הלפת והצנון הילכו בהן אחר הפרי. הלפת והנפוס הילכו בהן אחר העלין'. ובכלאים שם במשנה ג' תנן: 'הלפת והנפוס כו' אינם כלאים זה בזה'. ומבואר דמה ד...
על פניו, יש לומר דתפילה שאני, שעל זה נאמר עניין השערים, משא"כ הלכות אחרות, ובייחוד תפילין בחוה"מ שיש על זה דברים ברורים בזוה"ק. נקוט מיהא חדא בידך: לפחות בחלק מהדברים ידוע לנו שהאריז"ל לא נהג לעצמו כמו שהורה למהרח"ו. מעניין שמצינו שרח"ו עצמו לא נהג כמו שכתב. עיין בשער ...
אני חשבתי על טעם על פי מה שמבואר בטור בהלכות חלה שהמנהג היה שבשבת שלאחר פסח מאחר שעדיין לא היה לישראל שאור (עדיין לא חשבו על המצאת 'מכירת חמץ') היו קונים שאור מהגויים והיו מחמצין את החלות בשאור של גוי (רק בשבת אכלו לחם ביתי כל השבוע קנו מן הפלטר). עתה נתעוררה השאלה מה הדין לגבי חלה שהרי השאור של הגו...
באור זרוע ג"כ מביא על אחד מהגאונים שסידר תפלת אתה בחרתנו לשבת ויתכן לומר דאתיא כמנהג בני א"י שחותמים בשבת "מקדש ישראל" ולפיכך מתחילין ב"אתה בחרתנו מכל העמים" כדי שיהא פתיחה מעין החתימה משא"כ לדידן (ויתכן שזה טעם המדלגין בקידוש "כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמ...
להיפך, הרי הארי היה נאה דורש שיש יב שערים בשמים והמשנה מנהג אבותיו אין תפילתו עולה למעלה. ואם כן ברור שגם זו הסיבה שלאריז"ל היו מחזורים אשכנזיים שמתוכם התפלל בבית הכנסת האשכנזי בחגים וימים נוראים וכן בעוד הרבה ימים מיוחדים. ואם זה מפורש שהתפלל מתוך מחזור אשכנזי (ורשם בתוכו הערות ע"פ הסוד)...
אני חושב שהספר מספיק משכנע על כל פנים לענין שמותר וראוי לעשות מנינים להנחת תפילין בחוה"מ למי שרוצה ולא יסקלום באבנים אני חושב שחשוב מאוד לעשות מנין בכותל המערבי ממניחי תפילין
סבתא שלי היתה מספרת לי על יום טוב שני בחו"ל היו צריכים להיות נעורים כל הלילה בליל שני כדי לשחוט ולהכין את הסעודה היא שאלה פעם את אביה באמצע עבודתה: מה הקשר בין יו"ט לשמחה?...
שמעתי ששמחת ל"ג בעומר בא"י עולה בהרבה על שמחת כל הימים טובים כולם... ואולי מטעמים הנ"ל ג"כ אוי"ל דמאחר שרוב העם אין עוסקים במלאכה בא"י לפיכך אינם עייפים כלל ויכולים לרקוד בכל לילה נתון ועוד טעמים הרבה על דרך ספר"ד
אין שום סברא לומר שחז"ל מנעו את המעלה הזאת מארץ ישראל ואין לדמות מעלות רוחניות למעלות גשמיות כמו שלא שייך לומר שיש איזה מעלה על ימי החורבן לפי שאז נוטלין לולב ז' בגבולין וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה לישראל על הכהן לפי שהוא חייב בפדיון הבן וכמו שלא שייך לומר שיש מעלה לעזרת נשים על הקדשי קדשים לפי...
יש לי מראה מקומות לכל מה שכתבתי לעיל, אך בכוונה איני כותבם כי לענ"ד צריך האדם להתרגל שיש מהלכי מחשבה אחרים משלו גם אם זה נראה לו ממש מוזר. העובדה שאדם תופס דברים באופן חד משמעי וחותך דברים ואינו מוכן לשמוע אפילו שיש צד אחר, היא אם כל חטאת. וכבר אמר מישהו פיקח, שכמעט כנגד כל גמרא יש גמרא הסותרת...
לא אמרתי ח"ו שמי שנמצא בחו"ל לא יחגוג יו"ט שני כמו שצריך (אע"פ שאני יודע שהיו אדמורי"ם שלא שרו זמירות בליל יו"ט שני מפני שהוא ענין של גלות), מ"מ מי שאינו עולה לא"י מפני זה הרי הוא כמי שאינו רוצה להיגאל כדי שלא לאבד מצוה חשובה של לולב ז' בגבולין...
תרגימא כתב:ראשית כל, חביבין וערבין דברי סופרים יותר מדברי תורה.
אין הכוונה שמצוות דרבנן חביבים ממצוות דאורייתא, אלא הכוונה שדברים שחז"ל דרשו מהכתובים חביבים יותר מדברים המפורשים בתורה, אבל שניהם מדאורייתא. כ"מ בירושלמי ברכות.
הנושא בספר זה לא שהוא "המנהג שלי" אלא הנושא הוא שזה "המנהג של כולנו" מזמן הראשונים עד שקמו עליו עוררין כמובן שהספר נתחבר לבני אשכנז ולא לבני ספרד, אף אחד לא מעוניין לשכנע את הספרדים להניח תפילין בחוה"מ, אבל הספר בא לשכנע את בני אשכנז לחזור למנהג שלהם. וכמובן שהספרדים אינם צר...
השאלה היא האם להיות אדוק ביום טוב שני (באופן דלהלן) הוא נובע מדחף רוחני אמיתי או מדחף רגשי בעלמא שאינו קשור לעבודת ה'. לכאורה כשאנו עולין לארץ ישראל אנחנו מוותרים על מצות יום טוב שני שאינו מדאורייתא והוא רק גדר של מנהג, וחז"ל לא העלו על דל שפתם שיש איזשהו בעיה להפקיע עצמו ממנו, והוא נוגע אך ורק...
מדינא דגמרא "מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר של יו"ט באמצע" ובחתימה לדעת הת"ק חותם רק מקדש השבת וי"א שמזכירים גם של יו"ט בחתימה. וקשה למה אנו מעדיפים נוסח של יו"ט. ובאמת דעת רש"י שנוסח "אתה בחרתנו" הוא גם לשבת במקור. ולמעשה לפחות נוהגין שכל פעם כש...