פורום אוצר החכמה

יש סיפור על אחד מהצדיקים (מתקופה יותר מאוחרת, לא מתלמידי הבעש"ט) שפעם עשה קידוש ואמר בורא פרי הגפן עם ג' סגולה והיה שם איזה יהודי מודרני או משכיל ותיקן אותו שצריך לומר הגפן עם ג קמוצה ומאז ואילך הקפיד הצדיק לומר כל שבת דוקא עם ג' סגולה ותמהני, שהרי המנהג המקורי (עד סידור מהרש"ס) באמת היה ...

חכם באשי כתב:עוד בענין אם הר סיני הוא-הוא הר המוריה,
ראו תזה משעשעת אצל: http://www.etzion.org.il/dk/5767/1092ma ... l#_ftnref3

אכן חמוד

גם אני הקטן סבור שאין לגעת כלל, מלבד בט"ס דמוכח.
וכך נהגתי כשההדרתי בזמנו, בס"ד.

ראיתי שהרב נפתלי בר אילן עוסק בכך בספרו משטר ומדינה בישראל על פי התורה ירושלים תשס"ז, כרך א, בתחילת הספר, בפרק על בית הדין

כמדומני שהתכוונ ת לכתוב "בן דורו" ולא "בן דודו"

ולכן דייקתי ולא כתבתי ספר הזכרון לליברמן, אלא רק ספר ליברמן

תודה רבה

אני מחפש פרטים על הרב אליקים לאנדמאן (לעיתים כתוב לאנצמאן) הי"ד רבה של העיירה נאווא-ווילייקה (לעיתים כתוב באופן שונים ודומים) ליד וילנה, ואביו הרב אברהם לאנדמאן מוינה (במקורו מליטא, להבדיל מהרב אברהם לנדמן מוינה שהיה חסיד).

איך ניתן למצוא את הספר הנ"ל? אין אותו בגירסה של אוצר החכמה אצלנו בישיבה.

ויעויין במאמרו של רש"ז הבלין, על החתימה הספרותית, ספר ליברמן תשמ"ג

2. רבינו יצחק בן אשר הלוי משפירא- רבינו יב"א הלוי- על שם הפסוק ויבא הלוי. רבינו יהודה רבי קלונימוס ממגנצא (אבי רבינו הרקח)- רבינו יב"ק (על שם מעבר יב"ק . רבינו יואל הלוי (אבי ראבי"ה)- הרב מורי"ה. ר' אליעזר ברבי נתן ממגנצא- אב"ן העזר. ובצרפת- רבי יהודה מפריס- גור אריה. ...

3. באמת צ"ע. אגב וידר (התגבשות עמ' 260 ו- 273) מביא מקורות על כך שכינו את רש"י גם רבינו ש"ח = רבינו שלמה חסיד , ומעיר שכבר הורוביץ במבוא למחז"ו עמד על כך. יש הפותרים את רבינו ש"ח = שמואל חסיד (בר' קלונימוס הזקן). כן טוען גולנקין במאמרו ב'סיני'. גם את בנו של רש"ח, הוא ר...

ולמיטב ידיעתי הדלה זהו מנהג יוצאי הונגריה בכלל (שכן ראיתי גם בחתונות של יוצאי הונגריה שאינם חסידים)

כהערה, רוב ההגהות בשערי דורא הן ציטוטים מדברי ראשוני אשכנז (וקצת ממקורות אחרים), כך שהדקדוק בהן אינו מופרך. חשיבותן בתוכנן ולא בזהותו של המגיה עצמו, מלבד בהגות של התה"ד ששם כמובן יש חשיבות לתה"ד.

1. ייש"כ על התיקון וטל"ח. 2. רבינו יצחק בן אשר הלוי משפירא- רבינו יב"א הלוי- על שם הפסוק ויבא הלוי. רבינו יהודה רבי קלונימוס ממגנצא (אבי רבינו הרקח)- רבינו יב"ק (על שם מעבר יב"ק. רבינו יואל הלוי (אבי ראבי"ה)- הרב מורי"ה. ר' אליעזר ברבי נתן ממגנצא- אב"ן העזר. ו...

בברכה, ייש"כ! והיכן ניתן להחכים בזה על טעמו? ואיך הוא מסתדר עם סידור הרש"ש (היר"א) בזה? אולי בהזדמנות זו תוכל גם להחכימינו על הרב שליט"א/שיטותיו וכו'? אני לא מאן דאמר בזה. מש"כ זה מה שאמר לי חבר, שהוא תלמיד שלו. מה שידוע לי זה שכב' הרב הוא תלמיד מובהק של רב הכותל המקובל הצד...

ואני שמעתי בשם אחד מראשי ישיבות המקובלים בדורינו (שאינו מש מתורת הרש"ש) שאדרבה ע"פ סוד יש להסמיך את ברכת הלבנה לר"ח ככל האפשר. חידוש. אחרי שבסידור הרש"ש (לפחות אחד מהסידורים) מבואר לא כך כנ"ל, והאחרונים ההולכים בעקבות הרש"ש - הבא"ח (ויקרא כ"ג) וכה"ח, כתב...

אני מעוניין לדעת דווקא על רבנים יוצאי ליטא

ואני הקטן ראיתי (כמדומני אצל א' גרוסמן חכמי צרפת הראשונים) שלכל חכמי צרפת ואשכנז היה כינוי על שם פסוקים (כגון רבינו תם, ר' יב"א הלוי, ר' יב"ק, אבי העזרי וכד') וכינויו של רש"י הי רבינו ש"י על שם יובילו שי למורא.

ואני שמעתי בשם אחד מראשי ישיבות המקובלים בדורינו (שאינו מש מתורת הרש"ש) שאדרבה ע"פ סוד יש להסמיך את ברכת הלבנה לר"ח ככל האפשר.

א. בשו"ת "חיי עולם נטע" חלק גדול מהשאלות הם אל הגאון האדיר הצ"פ הלכה למעשה (בתנאים הנוראיים של רוסיא הסובייטית) והוא משיב בצורה חדה מאוד למעשה ממש. ב. בספר "ושמחת בחייך" על תולדות הגרפ"מ טייץ זצ"ל (שכתבה בתו) מובא שאביו (הגר"ב טייץ) היה מגיע לשאול את הגאו...

חכם באשי כתב:

בברכה המשולשת כתב:בזמנו חברתי מאמר תגובה למאמר של סטולמן, ובו חלקתי על רוב מה שהוא כתב לגבי רבותינו הראשונים והאחרונים. (באשר למה שכתב שם על האמוראים הקדושים, לא היה נראה לי שראוי אפילו להגיב).

היכן פרסמת מאמר זה?

לא פרסמתי. הוא גנוז במחשבי בינתיים. אם תרצה שאשלח לך אותו ישירות, אשמח.

אני מדבר על רבני בתי כנסת וכדומה.

אמנם גלשנו מהנושא המקורי, אבל אם כבר הגענו לנושא של קבלת הוראת מרן מדין מרא דאתרא, הרי שזכור לי שיש קונטרס של הגאון הרב שלוש (איני זוכר אם מרבה של חיפה או של בנו) שאפילו בדורו של מרן לא קבלו את הוראותיו בכל א"י ואפילו לאו דווקא בכל דבר בצפת עצמה. בנוסף, קיימת שאלה מפורסמת אחרת- הרי בא"י נה...

תודה רבה

האם יש למישהו רשימת רבני קהילות בוינה בשנים תר"פ-ת"ש? וכן מידע על הרבנים?

עכשיו נזכרתי במאמרו היפה של אביעד סטולמן, "התרחבות בהלכה כהיתוך אופקים פרשני - ההמתנה בין בשר לחלב כמקרה מבחן" (AJS, כרך 28, 2005, חלק עברי, עמ' א-ל). אבל הוא כמעט ולא מתייחס למנהג המתנת שלוש שעות: שלש1.png שלש2.png בזמנו חברתי מאמר תגובה למאמר של סטולמן, ובו חלקתי על רוב מה שהוא כתב לגבי...

רבותי היקרים. אבהיר את שאלתי- האם מישהו מכיר מקור מחכמי הספרדים שנוקטים המתנה של שלוש שעות. לגבי מה שכתב הרב"ש המבורגר- אני מצטט מה שכתבתי במקום אחר (כסיכום למאמר על נושא זה): נחלקו פוסקי דורנו האם על עדות אלו לשנות מנהגם ולהמתין שש שעות, כהסכמת הפוסקים וכמנהג שאר עדות ישראל, ולענ"ד נראה ש...

אברך צעיר ויקר שאל אותי כך: מנהג משפחתו להמתין שלוש שעות בין בשר לחלב. משפחתו היא מצאצאי מגורשי ספרד באיטליה- האם יש מקור למנהג כזה אצל חכמי ספרד?
אני השבתי לו שאני מכיר תשובה של הגאון רבי דוד פארדו, שהיה מחכמי הספרדים באירופה (ואח"כ בא"י) שכתב כן.
האם יש מקורות נוספים לכך?

ידועה מחלוקת האחרונים בעניין פדיון הבן ע"י בית דין במקום בו אין אב או שהאב אינו רוצה לפדות. בשו"ת שרידי אש ב צז (במהדורה החדשה זה סימן נט) יש דיון בשאלה של בת ישראל שלא היתה שפויה בדעתה, ר"ל, והתעברה מגוי ומתה, ושם כתב הגריי"ו - "... ולענין פדיון הבן- הנה דעת הגאון בעל שו&qu...