פורום אוצר החכמה

אליעזר ג

3. תאר לעצמך שלאדם אחד יש בנכסים מסוימים את כל הקרן והפירות ויכולת להחיל כל חלות שיחפוץ בנכס, והוא התחייב חוזית לפלוני -שזו התחייבות ממונית, לא להשקיע השקעה של מעל מליון דולר מהנכסים ללא אישור של אותו פלוני. לאותו פלוני יש השפעה הרבה יותר חזקה מאשר לבעל מניות מהציבור והוא אינו בעלים. ולכן השפעה אינ...

אליעזר ג

2. הבאתי לעיל מאמר של עו"ד העוסק בזה, שהביא הרבה מפסיקה הערכאות. אמנם, כשאני למדתי דיני חברות זה היה בשנת תשנ"ו, טרם שנחקק חוק החברות, אבל היסודות המשפטיים שעל בסיסם נבנה החוק כבר היו קיימים אז. והיסוד שבעל מניות מיעוט הוא בעל מעמד משפטי בחברה, שנותן לו כוח והשפעה, היה קיים אז והיום. 2.לא...

אליעזר ג

הרב אלישיב : קובץ תשובות הרב אלישיב חלק ג סימן קכד א. מילתא דפשיטא היא דהבעלים הם אלה שאצלם רוב המניות, והלום ראיתי שכבר הורה זקן באג"מ אהע"ז ח"א סי' ז' בנוגע לענין שבת וזל"ש פשוט שאין להחשיב את הקונים "שערס" לבעלים שאין להם שום דיעה במסחר ול"ד לשותפות במקצת שיש ל...

אליעזר ג

חלק ג: ח. החברה ממנה מורשי חתימה שהם מחייבים את החברה בחתימתם על פי החלטות האורגנים הנצרכים גם בעל השליטה יכול להיות מורשה חתימה וזה מצוי בהרבה חברות , וכן מצוי שנחתמים הסכמים בין בעל השליטה לחברה , כאשר הוא מתפקד בשני כובעים, משני צדי החוזה. ט. בתורה יש להבחין בקניינים בין התהליך הפרוצדוראלי של יצי...

אליעזר ג

הרב אלישיב : קובץ תשובות הרב אלישיב חלק ג סימן קכד א. מילתא דפשיטא היא דהבעלים הם אלה שאצלם רוב המניות, והלום ראיתי שכבר הורה זקן באג"מ אהע"ז ח"א סי' ז' בנוגע לענין שבת וזל"ש פשוט שאין להחשיב את הקונים "שערס" לבעלים שאין להם שום דיעה במסחר ול"ד לשותפות במקצת שיש ל...

אליעזר ג

הרב אלישיב : קובץ תשובות הרב אלישיב חלק ג סימן קכד א. מילתא דפשיטא היא דהבעלים הם אלה שאצלם רוב המניות, והלום ראיתי שכבר הורה זקן באג"מ אהע"ז ח"א סי' ז' בנוגע לענין שבת וזל"ש פשוט שאין להחשיב את הקונים "שערס" לבעלים שאין להם שום דיעה במסחר ול"ד לשותפות במקצת שיש ל...

אליעזר ג

ר משה פינשטיין שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן ז ובדבר ליקח שערס מקאמפאניעס שעושין מלאכה ומסחר בשבת הא חזינן שנתפשט להיתר והטעם פשוט שאין להחשיב את הקונים שערס שהוא רק משהו מהמסחר שאין להם שום דעה בהמסחר אף לענין חלקם לבעלים של"ד לשותפות במקצת שיש לו דעה כבעלים, א. אין להם דעה במסחר לע...

אליעזר ג

הרב אלישיב : קובץ תשובות הרב אלישיב חלק ג סימן קכד א. מילתא דפשיטא היא דהבעלים הם אלה שאצלם רוב המניות, והלום ראיתי שכבר הורה זקן באג"מ אהע"ז ח"א סי' ז' בנוגע לענין שבת וזל"ש פשוט שאין להחשיב את הקונים "שערס" לבעלים שאין להם שום דיעה במסחר ול"ד לשותפות במקצת שיש ל...

אליעזר ג

טענות היסוד שלא ענית עליהן הן : א. שבעלות לעולם מתבטאת בטובת ההנאה שיש לבעלים מהנכס ב. כאשר כל טובת ההנאה אינה בידיו אלא מותנית בהחלטה של דעת אחרת זה יכולה להיות רק בעלות על תנאי או שעבוד. ג. אבל כאשר ההתניה היא בדעתו של מי שמכר להם את הזכות ובעלים לפחות בחלקו בנכס הרי הנכס אגוד לו ואין כאן תנאי וע...

אליעזר ג

ב-ג1. ההלכה לא אומרת שאם התנאים מפקיעים את השותפות זו שותפות וזה בדיוק המצב בחברה וראה להלן בקטע טענות היסוד. 2. כל זכויותיהם ניתנו על מנת להבטיח את זה שכאשר יחלקו דיבידנד לא יקופחו, ושהחברה תפעל באופן תקין כחוק להשאת רווחים, אין השפעה לדירקטור מטעם הציבור מעבר לאמור וכעקרון זכויות אלו קיימות גם לר...

אליעזר ג

וכן שו"ת האלף לך שלמה רלח, ומשמע שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קעב. כלומר הרוב מניין ובניין של גדולי הדורות שהיו קיימות בזמנם כבר חברות כולל רוב מניין ובניין פוסקי הדור שנפטרו אך מקרוב, ומי יבוא אחריהם לחלוק ועוד בלי לענות על הטענות דלהלן בקטע טענות היסוד. ועוד העקרון הזה שמי שיש לו זכות בניהו...

אליעזר ג

הרב אלישיב : קובץ תשובות הרב אלישיב חלק ג סימן קכד א. מילתא דפשיטא היא דהבעלים הם אלה שאצלם רוב המניות, והלום ראיתי שכבר הורה זקן באג"מ אהע"ז ח"א סי' ז' בנוגע לענין שבת וזל"ש פשוט שאין להחשיב את הקונים "שערס" לבעלים שאין להם שום דיעה במסחר ול"ד לשותפות במקצת שיש ל...

אליעזר ג

ר משה פינשטיין שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן ז ובדבר ליקח שערס מקאמפאניעס שעושין מלאכה ומסחר בשבת הא חזינן שנתפשט להיתר והטעם פשוט שאין להחשיב את הקונים שערס שהוא רק משהו מהמסחר שאין להם שום דעה בהמסחר אף לענין חלקם לבעלים של"ד לשותפות במקצת שיש לו דעה כבעלים, א. אין להם דעה במסחר לע...

אליעזר ג

@בברכה המשולשת נ.ב עברתי על כתר תורה א חלק א לגבי חברה וניכר שהם לא מודעים כלל לאפשרות של חילוק בין בעל שליטה לבין בעל מניות מהציבור למרות שכך סוברים רוב הפוסקים , אומנם בכתר תורה ה הם כן מביאים את ר משה פינשטיין אבל נראה שהבינו שמדבר על מניות שאין להם זכות הצבעה בניגוד לדבריו המפורשים. בשורה התחתונ...

אליעזר ג

צר לי אבל עושה רושם שאתה חוזר על עצמך ללא שימת לב לדברי , אנסה פעם אחרונה להבהיר את הדברים וראשית בקטע זה נביא חלק מהפוסקים ההולכים בדרכי בתשובה ל-א1: ר משה פינשטיין שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן ז ובדבר ליקח שערס מקאמפאניעס שעושין מלאכה ומסחר בשבת הא חזינן שנתפשט להיתר והטעם פשוט שאין להח...

אליעזר ג

צר לי אבל עושה רושם שאתה חוזר על עצמך ללא שימת לב לדברי , אנסה פעם אחרונה להבהיר את הדברים וראשית בקטע זה נביא חלק מהפוסקים ההולכים בדרכי בתשובה ל-א1: ר משה פינשטיין שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן ז ובדבר ליקח שערס מקאמפאניעס שעושין מלאכה ומסחר בשבת הא חזינן שנתפשט להיתר והטעם פשוט שאין להח...

אליעזר ג

1. לא ראיתי ברור כזה במאמרים שהבאת לעיל ואיני יודע מה זה כתר א . נראה לי שאתה מערבב בין הנידון האם יש בעלות לחברה עצמה או מעין בעלות ציבור או אין כלל בעלות על חברה מחד או מאידך שהבעלות היא רק לאנשים . לבין השאלה האם בעלי מניות מהציבור הם שותפים בבעלות או רק בעלי זכויות שעבודיות אחרת אין לי שום ביאור...

אליעזר ג

אתה חוזר שוב ושוב על רוב הפוסקים כאשר זה כלל וכלל לא נכון, אי אפשר לדבר בשמם ללא הבאת אסמכתאות . א1. יש לך גם הבנה מוטעית בדעת רוב הפוסקים , הם לא התייחסו למנייה כשותפות אלא הפקיעו התייחסות כזו מכוח שאין להם השפעה, זה אינו חסרון צדדי אלא מהותי שמעקר את כל יסוד השותפות מעיקרא, ואין לזה כלל קשר לכך שד...

אליעזר ג

א1. מלבד שיש בדבריך הנחת המבוקש שבעלות על מניות מוגדרת הלכתית כחלקי בעלות , הרי בהינתן הנחה זו השטר קרי המנייה הוא רק אפסר של הבעלות , וכדי לזכות בבעלות חלקית על חלק מהחברה לא מספיק להתכוון לקנות את המנייה אלא צריך להתכוון לקנות את החלק בחברה , כפי שלא יעלה על הדעת בשטר קניין להתכוון לקנות את השטר ו...

אליעזר ג

הקונים והמוכרים במסגרת הנפקת מניות מכוונים למכור ולקנות מניות כחוק , ממילא אינם מכוונים שקונה המניות מהציבור יקנה חלק בבעלות החברה אלא לזכויות חוזיות כלפי החברה וכלפי בעלי המניות, על פי ההלכה יכולות לחול זכויות חוזיות כלפי בעלי המניות וממילא חלק זה חל והוא יכול להסביר את כל הדינים והזכויות שקיימים ...

אליעזר ג

לא הבנתי. מדובר בבעלות משותפת, על-פי תנאי החוזה, ואלו תנאי הבעלות. טעות , הבעלים של חברה לפי החוק היא החברה עצמה , לבעלי מניות יש זכויות חוזיות כלומר שיעבוד גברא כלפיה לשיטתם וכלפי שאר בעלי המניות כולל בעל השליטה, החלק מול בעלי המניות תופס להלכה . ועוד גם אם היה אחרת כאשר אין שום דבר שלא מותנה בדעת...

אליעזר ג

טעות , הבעלים של חברה לפי החוק היא החברה עצמה , לבעלי מניות יש זכויות חוזיות כלומר שיעבוד גברא כלפיה לשיטתם וכלפי שאר בעלי המניות כולל בעל השליטה, החלק מול בעלי המניות תופס להלכה . ועוד גם אם היה אחרת כאשר אין שום דבר שלא מותנה בדעת בעל השליטה שיכולים לקבל בעלי המניות מהציבור אפילו אם היו קוראים לזה...

אליעזר ג

יש זכויות חוקיות שהם בגדר שיעבוד כלומר כלשון החוק זכויות חוזיות, שיש אפשרות לממשן ואינן מגיעות כלל לכוון בעלות . האמת שאין קשר בין הדברים ובפרט בנידון דידן, שהזכות היא לקבל דיבידנד אם וכאשר יחולק דיבידנד ותו לא , וביד בעל השליטה להחליט שלא לחלק דיבידנד ולהשקיע את כל הרווחים מחדש בפעילות החברה , ובלב...

אליעזר ג

ברור שלא מדובר בפגיעה בזכויות החוקיות של המיעוט , כגון חלוקה בלתי שוויונית של דבדנד , אבל לדוגמא אי חלוקה של דבדנד בחברה ציבורית במשך שנים רבות ,לא נראה שהוא פגיעה במיעוט וכן כל התנהלות סבירה שיבחר בעל השליטה אינה פגיעה , ממילא לא הבנתי מה כוונתך בתגובה זו לדברי.

אליעזר ג

חלק ב ה. האורגנים בחברה הם שלושה : 1. האספה הכללית - הקובעת כללים להתנהלות החברה ובוחרת את הדירקטוריון. 2. הדירקטוריון שקובע מדיניות ומקבל החלטות כגון חלוקת דיבדנד וממנה את המנכ"ל שלוחו . 3. המנכ"ל האחראי לניהול השותף . ו. זכות ההצבעה באסיפה הכללית היא בהתאם לאחוזי ההחזקה של המניות , מי שמ...

אליעזר ג

https://din.org.il/2022/06/14/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9F/ https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%...

אליעזר ג

בברכה המשולשת כתב:מצ"ב

ישר כוח

אליעזר ג

https://din.org.il/2022/06/14/%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%9F/ https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%...

אליעזר ג

רוב הפוסקים סוברים שאם אין לך שום השפעה ושליטה על החברה או יכולת הצבעה וכדומה, אין בעיה לרכוש מניות. יש מיעוט שהחמירו. יש לציין שבקרנות נאמנות, ע"פ רוב יש למנהלי הקרנות אפשרות השפעה ושליטה על החברה, וממילא נחשב הדבר לבעלות של כל חברי הקרן. זה לא המצב בשוק ההון הישראלי , שבהם הם לא מחזיקים בדר&...

אליעזר ג

בס"ד רוב ההכשרים שניתנים היום להשקעות יצרו איסור גורף על השקעה במניות והשאלה האם אכן כצעקתם, לשם כך אני מנסה לבחון נושא זה וראשית הקדמה על המושג חברה: מה היא חברה מבחינה משפטית, מה התועלת בה והאם ההלכה יכולה לקבל זאת ? חברה במציאות המשפטית היום, היא כלי הנועד למקסם את היעילות העסקית, כמו כשבוני...

אליעזר ג

. שיטת ר"ת הוא ה מיל ולא ד מיל, לכן לא יתכן שטעה בין שלוש,רבעי שעה לשעה וחצי. ועוד הרי לשיטת ר"ת צריך שיהיה התאמה בין עלות השחר לצאת הכוכבים, ובזמן צאת הכוכבים המקובל השמים מאירים בכל צד מערב. ועוד הרי בזמן צאת הכוכבים המקובל המערב מאדים כמו סלק, ואיך זה מסתדר עם כל זמן שפני מזרח מאדימים ...

אליעזר ג

ננסה לתת ראשי פרקים לסוגיא זו : ראשי פרקים לסוגיית יום ולילה : חלק ראשון המציאות : א. היום מוגדר כמואר ע"י השמש והלילה כחושך מבחינת השמש כפי שכתוב קרא לאור יום ולחושך קרא לילה, כלומר שאור מהות היום וחושך את הלילה , ועוד כתוב שהיום ממשלת השמש והירח והכוכבים מושלים בלילה כלומר שהאור הקובע את היום...

אליעזר ג

ד2 האם כוונתך להסבר ספר אורות חיים שבינונים לר"ת הם במספר 4? וא"כ איך זה שהוא טוען שהם יוצאים ב72 ואתה אומר חצי שעה? איך שיהיה אי אפשר בשום אופן שכוונת הגמרא ור"ת למספרים אלה וכמו שהובא https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=382755#p382755. נתתי אפשרויות מספר בכדי לכסות את כל האפשרו...

אליעזר ג

. וזה מחזק את מה שטענתי שר"ת לא יכול היה לדעת כמה דקות יש באמת בין השקיעה לצאת ג' כוכבים, ולכן הניח שהזמן הארוך שעובר עד שרואים כוכבים [והוא בודאי לא היה תוכן שידע בדיוק להיכן ומתי להסתכל כדי לראות את הרגע הראשון, וגם לדעת בבירור שהם בינוניים ולא גדולים] - הוא ד' מילין, אף שבמציאות זה נמשך זמן...

אליעזר ג

חלק ה סימן הכוכבים: רבי יוסי משתמש עם סימן הכוכבים לכאורה ללא סימן ההכספה או האדמה וכן רוב השיטות בירושלמי ומפורש בבבלי שזמנו אחרי זמן רבי יהודה : א. והרי אחרי 4 מיל וגם 3 מיל בא"י יצאו מאות כוכבים ואין שום דרך בעולם שבשלב שכזה תהיה אפשרות הבחנה בבהירות שונות בין הכוכבים שיוצאים בכמויות בכדי שי...

אליעזר ג

חלק ד ההכספה: א מפורשת במזרח וזה קורה פחות או לכל היותר בסביבות שיעור מיל אחד מהשקיעה באופק בא"י בימי השוויון. ב. מעבר לכך שזה מפורש, הכספה במערב מתרחשת בעליון לפני התחתון. ג. וכן מתרחשת אחרי צאת כל הכוכבים כך שרבי יהודה יוצא אחרי רבי יוסי בניגוד לגמרא ד.בכלל מה באה הברייתא לומר לנו בזה שנקטה מ...

אליעזר ג

יישר כוח הרב אליעזר על העבודה היסודית והאנליטית שאתה עושה בכל נושא [סבוך וקשה] שאתה עוסק בו. חילך לאורייתא. כמדומה, שבתוך דבריך אתה נוגע בשאלה שכבר הזכירו כמ"פ בפורום, השאלה הכללית בנוגע לסוגיית השיעורים והזמנים: הכיצד יתכן כדבר הזה, שבהלכה שאין מעשית, מצויה, יומיומית, ומוכרחת ממנה, שנוגעת לכל...

אליעזר ג

חלק ג ראיה ניצחת להסבר זה : ראשית נציג בקצרה את השיטות המקובלות בהסבר ר"ת: א. המנחת כהן : אחרי הופעת 6 כוכבים כלשהם ואולי אף פחות, זה צאת הכוכבים גם אליבא דר"ת , כלומר בא"י אין מציאות שצאת השבת תהיה מאוחרת מהזמן המקובל . בנוסף אין קיום לשיטתו, אלא אם כן הזמן משקיעת החמה באופק לצאת הכו...

אליעזר ג

חלק ב: אותה מסקנה בדיוק נקבל מכיוון אחר לחלוטין : א. תוס רי"ד שדן לפי שיטת ר"ת לא מחמת הרקיע כי סובר כפשטות הגמרא בפסחים שהודו חכמי ישראל לחכמי האומות שהשמש שוקעת מתחת לארץ, דן על מנעד של שקיעה בין עמקים להרים עם הפרשים משמעותיים ומפרש לכאורה את תחילת השקיעה דר"ת או שקיעה ראשונה לשקיע...

אליעזר ג

אבל תביא מראה מקום לפרמ"ג בשיטת המהריף זה באמת מעניין אם ישנו כדבר הזה. אגב אני מבין ששו"ת בני ציון הזוי בעיניך , ועוד עשרות אחרונים שסוברים כדברי המובאים בתחילת הספר פרי אליעזר. הזוי ברמות, אין שום אחרון שסובר כמותו. הפרמ"ג הוא בספרו על אבות, איני זוכר שם הספר. אתה יודע כל טיפש שלא ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 650 תוצאות