נפסק בשו״ע, שבמקום שהותר לו לשהות חמצו, כגון של נכרי ולא קיבל עליו אחריות, צריך לעשות בינו לחמץ מחיצה עשרה טפחים, כדי שלא יבוא לאוכלו. שו״ע או״ח, תמ ב. וראיתי בשערי תשובה שם, בסעיף א׳, שהביא בשם השאג״א שאין מועיל לחמץ של נכרי שקביל עליו אחריות, אלא ביעור או ביטול והפקר או מחיצה. וק׳ דמחיצה לא מהניא ...