פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:כנראה שכך שגרת לשון חז"ל, להטות המילה כפי הקרוב אלי' במשפט.

יאיר אתמר כתב:

מקור מוחלט.PNG

(המקור המוחלט של הבניין הכבד משמש לפעמים כשם, ראה גזניוס 52o, והעירו על כך הראשונים.)

יאיר אתמר כתב:

סליחות כתב:אודה מאוד לצילום של פיה"מ לרמב"ם מהדורת המאור לנגעים פי"ד מ"ד (תגלחת לוים במדבר).

שלחתי

הפצת המעיינות כתב:סליחה שאני מתערב בענין תורני א ני חושב שזה פירוש המילים

תבא כתב:תוס' בשבת (קכח. ד"ה ונתן): אין הפסוק כן אלא ויסף חמישית כסף ערכך עליו וקם לו, ודרך הש"ס לקצר ולומר בלשון אחר קצר.

לבי במערב כתב:

סליחות כתב:בכ"ז זו מצוה שנוגעת לבית השלישי.

מוכח שם דדעת הרמב"ם לא כן היא, שא"כ הי' מונה אותה בין הנוהגות לדורות.

באמונתו כתב:בכסף משנה:

ופירש"י, ארוממך ה', הוא מזמור חנוכת הבית, לכך אומר אותו. שיר של פגעים יושב בסתר עליון, לפי שאמרו משה בהקמת המשכן.

לבי במערב כתב:ראה סה"מ בשרש ג.

איש גלילי כתב:לא הבנתי. אסיפת הזקנים נזכרה בפירוש במעשה דקברות התאוה.

ודע אתה המעיין שיסוד תורתינו הוא אמונת חדוש העולם והוא יתד שכל התורה תלויה בו, כמו שקיימו וקבלו כל חכמי ישראל הן המקובלים הן הנמשכים אחר הפילוסופיה. ולזה כ' הרב המורה ח"ב פי"ג וז"ל דעת כל מי שיאמין תורת משה רבינו עליו השלום...

לבי במערב כתב:

סליחות כתב:איך לומר כביש? גם באידיש אין מילה לכך...

כמדומה שהשתמשו בד"כ בתיבה 'שאסעע' (וכיום - איש־איש כלעז מקומו).

מקדש מלך כתב:במלחמת מדיין (שמנו גם את לוי, על כרחך התחברו לאחד). ועיין עוד רמב"ן דברים לג, ו שהאריך.