פורום אוצר החכמה

במחשבה שניה, זה שהזוהר מכניס כאן את הנקודה ששמו כשם רבו, נראה שהיה קשה לו סיפא דקרא, כמו למדרש שהביא הראב"ד, ולא רישא דקרא, ששם אינו נקרא בשם רבו אלא מתרבה מוי"ו יתירא.

הוגה ומעיין. החידוש בזוהר שאומר 'ולזמנין דסיהרא אתקרי בשמא דמלכא' וכו' גבי וה' המטיר, שלשון זה הרי הוא תרגום של שמו שכשם רבו, וזה נאמר בכל מקום על מט"ט ולא על גבריאל! זה החידוש שיש בזוהר ע"פ המדרש. וזה קרוב מאד לדברי הראב"ד. האם אני טועה? אתה צודק ביחס ללשון "אתקרי בשמא דמלכא&qu...

אכן כדברי הזוהר מבואר בבראשית רבה (שהובא גם בתו"ש). ולפי מה שהבנתי אינו כדי ליישב הקושיה שבסנהדרין מסיפא דקרא, למה נאמר "מאת ה'" ולא "מאתי", אלא כדי לבאר רישא דקרא, שנאמר "וה' המטיר", וכל מקום שנאמר "וה'" הוא ובית דינו, והיינו גבריאל או השכינה (כמבואר במה...

כמובן שמה שנמצא בתוצאות החיפוש של אוצר החכמה הנפלא כבר נלקח בחשבון, אך אינו מקדם כיון שאינו מדרש.

עיינתי שם (תודות לאוצר) בבראשית יט, כד, ולא מצאתי התייחסות, לא באות קכא ולא באות קמה. ושמא נתחלף למר גבריאל בממטרו"ן. חיפשתי כעת בתו"ש משפטים כד-א, ושם ג"כ אינו מדבר על זה אלא להיפך, שבלקח טוב מתרץ גם על "עלה אל ה'" שכן דרך הלשון, ודן למה לא תירצו כן בגמרא. אך מקור לתירוץ מט...

כתב הראב"ד הראשון בהאמונה הרמה מאמר ב עיקר ו פרק א: "ואמרו רז"ל: וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים, מאת ה' מאתו מבעי ליה? אמר רב יהודה אמר רב: זה מטטרון ששמו כשם רבו". לכאורה יש כאן הרכבה של שני מאמרים מסנהדרין דף לח. בעמוד א' שם זו שאלת מין אחד, ויש עליה תשוב...

שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן לא: אבל האמת ברור דאין ללמוד ממעלת המקדש כלום לענינינו בזה, ואדרבה מדאמרו דכהנים הנכנסים למקדש בכל יום צריכין טבילה משמע דאחרינא לא טבלו, אם באנו לדייק אבל נראה כמ"ש דאין לדייק מכהנים לכל ישראל, גם כי בכהנים בעל קרי שטבל צריך הערב שמש ולתפלה ליכא שום חשש כמובן , ...

דבריך מסתברים שעיקר הטעם לטבילה הוא מה שמבואר בהמשך התשובה. רק קצת קשה לשון הפתיחה של התשובה, "ועבדתם... זו תפילה אפשר טמא ומקריב קרבן", שכן משמע שמדמה את זה לדין הקרבת קרבנות כיון שתפילה היא במקום עבודה.

תודה, תולדות אדם.

הנה כי כן, אין קשר לתקנת "שלא יהיו ת"ח מצויים אצל" וכו'. אלא להיפך, הוא משתמש בתקנת עזרא באופן אחר משהיא מובאת בגמרא, כ"ענין" של קדושה והיפוכה שבו תלויה הגאולה.

על "ננס על גבי כתפי ענקים", קראתי אתמול שמקורו הוא Nanos gigantum humeris insidentes , תיאור של ברנרד משארטר, איש האסכולה הפרשנית הניאופלטונית של סן ויקטור - שארטר בצרפת, במאה השתים-עשרה.

מקורו של הביטוי הוא מהאדריכל הגרמני לודוויג מיז ואן דה רוהה, במאמר "על איפוק בעיצוב", ניו יורק הראלד טריבון, 28.6.1959.

י"א שאפשר למצוא את המקור בדברי קספר ברליאוס, הומניסט בן המאה ה-17, שאמר "אלהים נחבא בחתיכות הכי קטנות".

(אוצר הציטטות, עמ' 66).

יישר כח לכל המשיבים ומגיבים. מעניין שמן השמים לא השיבו דבר בענין טבילת עזרא. ועיי"ש בהמשך הדברים. כך ששאלתי ניצבה על מה שהשיבו מן השמים, שהוא נראה כטעם מספיק לעצמו. (ויש כיוצ"ב בשו"ע כמדו' סי' צד או צח כמה דברים נוספים שבהם תפילה צריכה להיות כדוגמת הקרבת קרבן). תשובות כעין "כמה ד...

לענין הקרבת קרבן טבול יום נחשב עדיין טמא.

גם אני מצטרף לבקשה.

ההגבלה לבל יפתחו שני תוכנות בעלי השם OTZAE.EXE בו זמנית יצרה גם מצב מגוחך, שאי אפשר לפתוח את אוצר החכמה, לא הרגיל ולא המקוון, כשפועלת במחשב תוכנת אוצר הפוסקים, שאף היא בשם זה.

הם נתנו אותו גם לאתר כותר.

בשו"ת מן השמים סימן ה כתב: ועוד נסתפקנו על טבילת בעלי קריין דאמרינן בטלום לטבילותא כר' יהודה בן בתירא. וכתבו הגאונים דהני מילי לקריאת שמע ולדברי תורה, אבל לתפלה צריך טבילה או תשעה קבין, ויש מקילין ואומרים דאפילו לתפלה בטלום וסומכים על הירושלמי דאמר בפרק יום הכפורים דאסור ברחיצה ובתשמיש המיטה. ו...