פורום אוצר החכמה

מורה צדק כתב:בידי ספר חפץ חיים עם כתב ידו, "מוגה",
ידוע על מישהו שמעוניין לקנותו?

האם ברור שזה כתב ידו? אולי איזה בחור שעבד בשבילו בהגהת הספרים?

זכור לי מאיזה שהוא מקום, שיש מי שטוען שהנוסח בלשון הקודש "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב" וכו', הוא תרגום מהשיר אלמעכטיגער וכו'. כלומר, המקור הוא השיר באידיש-דויטש והעברי הוא תרגום, ולא להיפך שהעברי הוא מקור והאידיש-דויטש הוא תרגום.
מעניין, אם יש בסיס לטענה זו, או הוכחות להכחשתה.

לפי הסדר הנוכחי, נמצא כי גם "כל מלאכת עבודה לא תעשו" הכונה לשבעת ימי החג ולא ליום השמיני, וזה בלתי אפשרי. וע"כ יש כאן איזה ט"ס בסדר הדברים.

כמה שהבנתי מויקי הרי שכל שפת האידיש מקורה בגרמנית ואם כן נשאלת השאלה ביתר שאת הרי גרמנית כותבים משמאל לימין ואיך זה שאידיש כותבים מימין לשמאל... לעניין ערבית גם אני חשבתי כך אך לא הייתי בטוח בדבר ואפשר שזה נוגע למה שהיה באשכול אחר בשם הרמב"ם שערבית הוא לשון הקודש שנשתבש... והרי זה כמו ארמית......

ידוע לי שאצל הג"ר גדליה נדל זצ"ל בירכו שבע ברכות כשהסעודה התחילה ביום גם כאשר גמרו אותה בלילה.

אלו שני דברים אסור לעשותם בפני עצמן אך ביחד מותר. למעשה, חידה זו מעניינת כי הכל נמצא בסימן אחד בשו"ע וניתן לשאול אותה "שני דברים שמוזכרים בסימן אחד בשו"ע שכל דבר בפ"ע אסור וביחד מותר". שו"ע יו"ד סימן קנ"ו סעיף א' וסעיף בי' סעיף א' אסור להסתפר ע"י עכו&quo...

זכורני מימים עברו, כשהו"ל קובצי מפרשים מאחרונים בלתי ידועים, בקובץ מפרשים עמ"ס שבת היה ספר שהתאונן בהקדמתו כי מאן דהו גנב את כתביו והדפיסם על שמו. באותו כרך של קובץ מפרשים, מיד אחרי זה נדפס גם הספר 'הגנוב'.

גם אני הבנתי כך: וחלילה לא באתי לטעון נגדך אלא להזכיר נשכחות שכבר היה כאן בעבר דיון באחת האשכולות אם ניתן ומותר להגדיר את התנאים וכו' שזה היה רחמן וזה היה רגיש לזולת.... בחוגים הלאומיים זה דווקא מאוד מקובל אך בחוגים החרדים פחות ואולי גם צורם... וכפי שכתבתי כבר נמנו וגמרו כאן בבית מדרש שאין זה מן הר...

ישראל הר כסף כתב:לא כתוב שהמסובב ממנו ב' דברים. אלא 'הלכך'. דהיינו בגלל מיעוט שמחה ריע מזליה.

כבר הוקשה הדבר לתוס', ולכך כתבו לפרש מה שאמרה הגמרא "הלכך":

חיים כתב: "פירוש משום דאמר לעיל מגלגלין חובה ליום החייב."

ולא משום מיעוט שמחה.