פורום אוצר החכמה

בעניין לימוד מאגדה עי' באוצר הגאונים חגיגה הפירושים י"ד א' שכ' רב שרירא גאון על האגדות, אומדנא נינהו ... לכן אין סומכים על אגדה ... והנכון מהם מה שמתחזק מן השכל ומן המקרא נקבל מהם. ע"כ. כלומר יש אגדות שראוי לקבלם. בנידון דידן האגדה מיישבת את ההלכה ולמה לא לקבלה. ככלל זה שיש אגדות שנאמרו ב...

איש אחד

זהו מדרש אגדה. ככל הידוע לי לא לומדים שום הלכה מער ואונן. לא את גוף האיסור ולא פרטים בו. הגמ' (נדה יג.) שלומדת מיתה בד"ש למוז"ל מער ואונן, היא אגדה ולא הלכה, כפי שכתבתי לעיל.

יחיאל מ כמו שכתבת, עצם הסיפור של ער ואונן אינו מספיק ללמוד מכך איסור להלכה. לכן גם לא נ"ל שיש משמעות לייתור לשון בסיפור הדברים. ראה נא בנדה יג: שמ'לא תנאף' לומדים איסור רק ל'בין ביד בין ברגל', ולא למעשה ער ואונן. שכן ביאת איש על אשתו איננה ניאוף, והתורה גם התירה ביאה שלכ"ד (נדרים כ:), למר ...

אני מעתיק מספר אמרי יעקב חלק אבן העזר לרב יעקב מאיר שטרן סימן כג ויש בזה איסור תורה פמג ס ג סוסק יד משבצז סק יב והסמק מנאה במנין המצות של לא תנאף ובשעת חג ס קיב מנאו בין חייבי מיתה בידי שמים ועין תוס סנהדרין ועע מה שכתב בשות תורת חסד חב סימן מג דתליא בפלוגתת הראשונים. מסופקני אם אפשר להוכיח משערי ת...

מאת יחיאל מ תשובה לטענות עקביה מ"ש נדה דף יג א, ר"א אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם וכו' דא"ר יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר וירע בעיני ה' (את) אשר עשה וימת גם אותו. וכן מסכת כלה פרק א, שכל המחמם את עצמו חייב מיתה, וכל המקשה את עצמו הרי זה משומד, שנאמר...

הילך מדברי הגרח"ש ז"ל בחו"ב יבמות סי' ה' (סק"א): סנהדרין נ"ט ב' תוד"ה והא וי"ל - - -, נראה דאין הכונה שכשמשחית הזרע הרי הוא כאילו עובר בקום ועשה על מצות פריה ורביה, וכל האיסור הוא שאינו עוסק בפ"ו, דא"כ אכתי קום ועשה הוא, ועוד דודאי אף מי שכבר קיים פ"...

התלות של איסור השחתת זרע בחיוב פריה ורביה. הנראה, כתוב בער ואונן ושחת ארצה וימת גם אותו. זה מגלה שיש איסור, ואין בו אמירה לֶאֱסוֹר, ומזה נובע שיש אמירה האוסרת. ידיעה כזו מכריחה לדרוש את אמירת האיסור בדרשה רחוקה כשאין קרובה ממנה. כעין הדרשה הרחוקה (סנהדרין נ"ו ב) מכל עץ הגן ולא גזל, שנראה שנדרש...

"מכל מקום היתה שומרת יבם והיתה אסורה על כל העולם, והרי רצו להוציאה להישרף, מלבד זאת היתה כלתו".

לא הבנתי.
יהודה לא ידע את זה. כדכתיב 'ויחשבה לזונה'.

כתב הרמב"ן (בראשית כו ה): והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כלה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה וכו'. לכך יש לצרף את דברי הזוהר (סתרי תורה בראשית פרשת ויצא קסב.)...יעקב שלימא נטל אינון מקלות תפלין דרישא ברהטים אתר ודוכתא לדיורי תפלין.....

לאחר שיצא ידי חובת פו"ר ע"י שיש לו בן ובת אינו אסור יותר מצד מצ"ע של פו"ר, אבל עדיין אסור מצד 'לערב'.
בכל מקרה האיסור הוא רק באופן שמבטל פו"ר, וכמו שהיה אצל ער ואונן עצמם.

כל זה במה שאסור מצד פו"ר, אבל יש כמובן איסורים אחרים בהוז"ל כמבואר בנדה יג.:

אילו היתה זו קדשה מבנות ישראל ודאי לא היה בא עליה. אבל על קדשה מאומה"ע כתב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה יב ב): ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות אבל הבא על הכותית דרך זנות מכין אותו מכת מרדות מד"ס, גזירה שמא יבא להתחתן. ואין זה שייך בנד"ד, שאין בעולם בנות ישראל מלבד משפחת יעקב, והשבטים כן...

הנאסר הוא דווקא דברים פרק כג לא תהיה קדשה מבנות ישראל לא מן האומות. רמב"ם הלכות אישות פרק א קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו, וזו היא הנקראת קדשה, משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר +דברים כ"ג+ לא תהיה קדשה מבנות ישראל, לפיכך כל הב...

(אגב, כמעט תמיד ניתן להתווכח עם בעל המשאת למלך, אך דבריו מועילים מבחינת תן לחכם) אה"נ. דבריו מועילים מאד ואני אסיר תודה על ההפניות לדבריו. בעז"ה גם במה שציינת כעת אעיין. נ"ב, מה שכתבתי שהמשאת המלך כורך שלא כדין את הבבלי והזוהר, מחובתי היה לומר שדעת המשאת המלך היא המקובלת בין האחרונים...

תודה רבה לכל העונים. מצאתי ראיתי ביאור פשוט, בהיר וברור לדברי התוס', בביאור על סה"מ לרס"ג של הרי"פ פערלא (לאוין ל"ת קטו קטז קיז), ואני מעתיק את דבריו: ביאור על ספר המצוות לרס"ג (הרב פערלא) לאוין ל"ת קטו קטז קיז ובעיקר סברת התוס' שבכלל עשה דפו"ר גם איסור שלא להשחית ...

לא זכיתי להבין.

כיצד אותו זרע יכול היה לשמש לשם פו"ר? ודאי אינו כן, שהרי הוא נוצר באופן ובזמן שא"א היה לקיים על ידו פו"ר.

אם מהגברא לא התבטלה המ"ע, כפי שכתבת, וודאי נכון הוא, מה הכוונה שמאותו זרע איבד המ"ע שלו? וכי מ"ע אזרע קיימא או אגברא קיימא??

בסנהדרין (נט:) אומרים תוס': והא פריה ורביה - תימה מנא לן דלא נאמרה לבני נח ואי משום דלא חשיב ליה בהדי שבע מצות הא אמר לעיל [דף נח:] קום עשה לא קא חשיב וי"ל דשב ואל תעשה נמי הוא דמי שמצווה על פריה ורביה מצווה שלא להשחית זרע. מדברי תוס' נשמע שאיסור הוז"ל הוא מן התורה. והיכן הוא כתוב בתורה? -...

לכאורה ודאי שימול עצמו. וראיה ממעשה של קטיעה בר שלום (ע"ז י:) שנראה שהיה לו עניין גדול למול את עצמו קודם שייהרג, אע"פ שלא מסתבר שהייתה כאן ממש גירות. הרי היה זה בשעה שהוליכוהו להריגה, וודאי לא טבל לשם גירות, ומ"מ כדי להיחשב עם ישראל, כדברי רש"י שם, מל את עצמו. המהרש"א שם מבא...

אוצר

כיצד, אם כן, תפרש אתה את כוונתו בכל אריכות דבריו בעניין אמינות מסקנות חכמי הטבע, ומדוע כתב דברים אלה בהקשר המסוים הזה?

וירטואלי

ייש"כ על ההפניה החשובה, ממנה עולה שלבא"ח לא היו ספיקות בנוגע לכדוריות הארץ, ואין ספק שאילו היה נדרש לנווט ספינה בים הגדול היה מסתמך על הידע הזה.

עם זאת, מדבריו בבן יהוידע נראה שיש לו תקווה שיתברר שחז"ל צודקים ואנו טועים [כמש"כ הרב ברזילי].

לא קראתי את כל האשכול, ולכן אינני יודע אם מה שאכתוב הובא כבר לעיל או לא. נראה לי שיש בנותן עניין לציין לתשובת השבות יעקב ח"ג סי' כ הכותב שא"א לסמוך על חכמי או"ה בנוגע לידע אסטרונומי הנצרך להלכות קדוה"ח, שכן לדעתם העולם ככדור, נגד משמעות דברי חז"ל. וכן לדברי הבן יהוידע, על הג...

לשאלת הרב פותח האשכול- יעויין במהדורת הרב שילת של איגרות הרמב"ם, כרך א, עמ' קנז-קנט שהעלה לתרץ שבהל' מלכים מדובר על תחילת התהליך (בחזקת משיח) ובאגרת על סופו- שהוא טוען שהוא משיח ודאי תודה רבה. הספר אינו תח"י, מי יתן ואשיגנו ואז אעיין בו. על פניו זה קצת מוזר; מדברי הרמב"ם בהל' מלכים ע...

אוצר הרמב"ם לא מסתפק בטענה שאותו אדם מתימן הוא ע"ה. הוא גם טורח להסביר את מדרגתו העצומה של המשיח, ונדמה לי שדי ברור מדבריו שכוונתו היא שמדרגה זו אמורה להיות נכרת לעין כבר בתחילת התגלותו כמשיח. גם בקטע הבא של האיגרת יש דברים שנראים כסותרים למש"כ הרמב"ם בהל' מלכים. בעוד בהל' מלכים ...

נהירנא כד הוינא טליא, קראתי בספר לילדים על רש"י, שאירע לו כאשר ישב וכתב את פירושו לתורה ועסק בעניין האפוד, נשא באקראי את עיניו ואיתרע מזלו לראות איזו גויה רוכבת על סוס, הצטער רש"י מאד על אותה ראיה, אבל אז עלה בדעתו שכך זימנו לו משמים לסייע לו בהבנת מעשה האפוד, וכן כתב בפירושו (שמות כח ד): ...

לכאורה יש לומר דודאי מה שעושה אותו כמשיח אינו אלא דבר א' וכמבואר בהל' מלכים שיקבץ נדחי ישראל וכו', אבל האמת הוא שהמשיח שיעשה דבר זה לא יהי' איש פשוט אלא נביא גדול וחכם כמשה וכו' כמו שמבואר באגרת תימן, ולכן כשיבא אדם ויאמר שהוא משיח כל עוד שלא יעשה ככתוב בהל' מלכים הרי אינו משיח עדיין ורק יתכן לחשוב...

אני צריך להסתכל בתרגום אבן חסדאי (ישנו באוצה"ח? מה שם הספר?). בציטוט שאני הבאתי נאמר שיש אתו מקצת חכמה, ומה שהרמב"ם דוחה את היותו משיח הוא בגלל המעלות האדירות שיש במשיח ואין באותו אדם. לא ברור לי, לדבריך, מאין אנו יודעים שאינו נביא? אולי הוא נביא מתחיל [כמו בני הנביאים] ולזה מספיקה מקצת חכ...

משנ"נ תודה על המידע. אני הסתמכתי על מש"כ ה'ויואל משה' בעמ' מג, שם הוא מביא מאיגרת שכתב הרמב"ם לקהל מרסייל, ומן הכתוב בה הוא מראה שבעת זקנותו של הרמב"ם, לאחר שכבר כתב את כל חיבוריו, הסכים עם מה שכתב באיגרת תימן. וא"כ גם אם איגרת תימן נכתבה לפני היד החזקה, עדיין יש מקום לומר ש...

על המשיח, כותב הרמב"ם (מלכים פי"א ה"ג-ד): ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכ...