פורום אוצר החכמה

הקישור חסום. אך בהמודיע היה מאמר ארוך בענין בשבועות האחרונים שמסקנת הכותב(ת) שהוא משירי ריה"ל כי נמצא בשיר אקסטריכון סמוי עם ס"ת יהודה

טעות. הוא היה נכדו. בן הגה"צ רבי יהושע העשל ישכר פרנקיל זצ"ל משגיח דישיבת פרשבורג

ספרו אבני פנה נשלח כבר לאוצר וכנראה יכנס בעדכון הבא, לקראת השנה לפטירתו בכוונת בני המשפחה להוציא חלק נוסף מכתביו הנפלאים בעניני מועדים וסוגיות הש"ס מלבד חיבור מיוחד על מסכתות הש"ס והגהות על שו"ע אבן העזר

אם אמנם קיים קושי רב בעיון בספר זה אך המעלות רבות ועצומות, בפרט בסוגיות עמומות אשר בספרים אלו ניתן למצוא מהלכים חדשים בביאורן שלא נמצא בידינו עד היום.

רבים מאמרותיו מופיעים בספריו של רבי אברהם שטרן מקנדה מופיעים באוצר בשם קבוצת כתבי אגדה, חוטים המשולשים, וכמדומני גם בשם עדות לישראל גם בספר של נכדו הרה"ק רבי יצחק מהוסיאטין מופיעים בשמו הק' דברים נפלאים ונשגבים.

מי שנכח פעם בעריכת שולחנו של הגה"צ רבי מרדכי זילבער מסטוטשין בליל שבת ושמע איך מספר את סיפורי הצדיקים הנ"ל יבין שאכן צריך "לחיות" בעולם זה כדי להבין זאת, הנ"ל הוא כידוע מחריפי ומגדולי המעמיקים שבדור זה, ומתייחס בקדושה עליונה לסיפורים אלו כי כך היא מסורת רבותיו.

כבר האריכו בזה דע"פ קבלה היום נחשב הכל כזיווג שני כי רוב ככל הנשמות הם כבר בגלגול שני [לפחות] בעולם הזה ובזכרוני שבספרו של הגר"מ שטרנבוך על התורה כתב בזה.

אכן בשלמת חיים כתב להקל בזה.

אולי טעה עם פטירת משה רבנו ע"ה שהיה בשבת. אם כי ידוע שגם בזה יש סתירות רבות כי מבואר בחז"ל שביומו האחרון כתב י"ב ספרי תורה וזה לא יתכן שהיה בשבת ובראשונים כבר כתבו ליישב בזה.

המאמר שהובא בשמו של הרבי הקוה"ט העקבי אבירים מסאדיגורה זיע"א בעניו החלק החלק שבשירה אכן נכון, אך השומע שכח לציין [או שלא שמע] שאמר זאת בשם זקנו הרה"ק אדמוה"ז מהוסיאטין זיע"א.
וכבר נדפס בספרו עקבי אבירים עה"ת ומועדים (נמצא באוצר).

אין כדאי הדבר לכתוב רכילות זולה הנוגעת לחיי משפחה של פלוני או אלמוני ובפרט חתן וחותנו החיים וקיימים. מלבד זאת, מי היודע בזכות מה נושע פלוני או אלמוני? [מעניין שהיום התפרסם באחד העיתונים החרדיים על ישועה בזש"ק בציונו של הרה"ק רבי משה מלאדמיר זצ"ל, אולי מדובר באותו זוג? והנה לכם סיבה אח...

לאחר העיון, אכן מפליא, מי הכריחו להגרא"ו לפרש הרשב"א שזו גזירה מיוחדת וכו' הרי באותה מדה ניתן לפרש שהרשב"א קבע את גדרי גזירת חז"ל ופשיטא שלא ניתנה האפשרות לחדש קולות חדשות ללא מקור ברור וצ"ע

אולי כדאי להביא את כל תשובתו, ויתברר שזה רק סניף רחוק וצדדי ולא על זה סמך דבריו? [אם כי אכן לכאו' דבריו נראין תמוהים מאד].

שמעתי שהגראי"ל שליט"א מורה ובא בענין זה שהעצה היעוצה היא ללגום מעט בישיבה ולא לבלוע, ולהסב על צד שמאל ואז להמשיך לשתות מהכוס כך שלא ישפך מאומה וישתה הכל בהסיבה בבת אחת.

הפלא ופלא, איך היתה לו לר' משה סבלנות...

לספרו של הרה"ג רבי א"י זילברשטין על הקצוה"ח יש הסכמה מזקנו מרן הגרי"ש המסתייג מהרעיון של המחבר ליישב את קושיות הקצוה"ח

לענים הסרת מים אחרונים - הובא בכף החיים סי' קפ"א סק"ח

אם יש מצאצאיו במשפחות נכבדות כהיום הזה בודאי זו סיבה שלא לדוש בפרשיה עגומה לכל הדעות וכהגדרתו הנהדרת של הגרמ"ש זצ"ל שגם זה הוא סוג של "חטוטי שכבי"...

כמדומני שראוי לפורום מכובד זה להעמיד את אסף במקום הראוי לו, וכל הפחות לא להתייחס אליו בנכבדות, כל מי שנתקל בספריו יודע בדיוק מהי מגמתו הברורה והוא גם אינו מסתיר זאת ומה לו ולבאי בתי מדרשות יראי ה'.

אולי יואיל אחר החברים להעלות קובץ pdf של המאמר אודות שו"ת וחידושים חזו"א? בתודה מראש.

יש שם חידושים בנידון שו"ת וחידושים חזון איש?

היכן מצאת כזאת שנזכר המכות שהיו במצרים וקרי"ס ולא נזכר יציאת מצרים? לכאורה מסתבר שכשמזכירים את הניסים שעשה השי"ת שיוזכר גם יציאת מצרים, והשמטה זו בודאי דורשת הסבר.

דברי הרב יבנה אינם מובנים.
מצות התורה הוא לזכור בכל יום את יציאת מצרים אך אין מצוה לזכור את עשרת המכות בכל יום. [גם מצות זכירת קרי"ס שמוזכר ב"עזרת אבותנו" הוא חלק ממצות זכירת יצי"מ] כך שהשאלה במקומה עומדת מדוע העיקר לא נזכר בפסוקים אלו?

כך מבואר במפרשי הנ"ך, והפלא הגדול הוא שאין מי שמעיר על כך שלא נזכר בפסוקים אלו יציאת מצרים

שאלה: המעיין בפסוקי פרק "וכרות עמו הברית יראה דבר פלא: "ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף, ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה, והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים". נזכ...