קטן שאכל ושבע ונתגדל לפני ברכת המזון

[אריה לייב]

קטן בן י"ב שאכל יום לפני היותו י"ג אחה"צ כדי שביעה, אבל לא הספיק לברך ברכת המזון עד שקיעה וצאה"כ, האם חייב כגדול בברכת המזון דאורייתא בלילה למרות שאכל את האכילה ביום בהיותו קטן?

חשבתי על 3 צדדים בענין:
1) אזלינן בתר השביעה, וכיון דשבע (ואכלת ושבעת וברכת) נתחייב בברכת המזון מדאורייתא למרות שאכל את אכילתו רק בהיותו קטן,
2) אזלינן בתר האכילה וכיון דאכל רק בהיותו קטן פטור מברכת המזון דאורייתא אבל חייב מדרבנן כי התחייב בהיותו קטן. אמנם לפי זה לא מצטרף לזימון כי ברכת המזון שלו עדיין שייך לתקופת היותו קטן, ובוודאי לא לצרפו לעשרה לומר אלוקינו בזימון, וכ"ש שהוא לא יהיה המזמן ויאמר אלוקינו.
3) אזלינן בתר האכילה ופטור לגמרי מברכת המזון, כי מצוות חינוך לאב שיחנך את בנו לברכת המזון פקע ברגע שבנו נעשה גדול ולכן אין חיוב מדרבנן על אכילתו לברך ברכת המזון, ואילו מדאורייתא לא נתחייב כיון שאכל בהיותו קטן.

אשמח לשמוע על מקורות שדנו בדין זה (וזה דומה לשאלה על ספירת העומר בברכה לקטן שנתגדל באמצע ימי הספירה).

[יצג]

ראה כאן ובמקורות:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10229&&page=119

[יאיר]

ראה כאן ובמקורות:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?10229&&page=119

http://www.otzar.org/aspcrops/10229_118 ... 282012.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/10229_118 ... 282012.asp

[אוצר החכמה]

הדיון הוא כמובן עניין עקרוני אבל לא מעשי בפועל, כי מי יודע אם הביא ב' שערות בין אכילה לברכת המזון, (יש ציור שעכשיו נעשה בן יג ובודקים אותו וכולי, אבל בכל מקרה אינו מעשי בדרך כלל) רק אולי הצד המעשי שאפשר לדון הוא לאלו שאומרים באחד הספרים שהבאת שגם מדרבנן לא חייב א"כ כל מי שנעשה בן יג ויום אחד בין אכילה לברכת המזון יהיה חיובו ספיקא דרבנן שמא הביא ב"ש ולא יוכל לברך מספק, או שנאמר שלדעתם בכל מקרה פטור כי קודם היה חייב מדרבנן בתורת חינוך ועכשיו אם לא הביא ב"ש חייב מדרבנן מצד עצמו (זה חידוש לומר כן שבן יג ויום אחד שלא הביא ב"ש חייב מדרבנן ולא מתורת חינוך) ומצד זה פטור על אכילת קטנותו וצ"ע

[אריה לייב]

יישר כחכם !

[תוכן]

אפשר לשאול את השאלה בצורה יותר עקרונית. קטן שאכל כזית ובירך ברכת המזון, ואח"כ אכל כדי שביעה בלי לאכול לחם, האם חייב לברך בהמ"ז שוב, כי הרי השתא חייב מדאורייתא. ולכאורה יש לעיין מהא דפליגי ר' שמעון והוריות בחטא עד שלא נתמנה, ואכמ"ל.

[אוצר החכמה]

אני משער שהתכוונת לשאול על גדול ומ"ש קטן הוא ט"ס.

[אפרקסתא דעניא]

הדיון הוא כמובן עניין עקרוני אבל לא מעשי בפועל, כי מי יודע אם הביא ב' שערות בין אכילה לברכת המזון, (יש ציור שעכשיו נעשה בן יג ובודקים אותו וכולי, אבל בכל מקרה אינו מעשי בדרך כלל) רק אולי הצד המעשי שאפשר לדון הוא לאלו שאומרים באחד הספרים שהבאת שגם מדרבנן לא חייב א"כ כל מי שנעשה בן יג ויום אחד בין אכילה לברכת המזון יהיה חיובו ספיקא דרבנן שמא הביא ב"ש ולא יוכל לברך מספק, או שנאמר שלדעתם בכל מקרה פטור כי קודם היה חייב מדרבנן בתורת חינוך ועכשיו אם לא הביא ב"ש חייב מדרבנן מצד עצמו (זה חידוש לומר כן שבן יג ויום אחד שלא הביא ב"ש חייב מדרבנן ולא מתורת חינוך) ומצד זה פטור על אכילת קטנותו וצ"ע

מעשי מאוד, אם הביא ב"ש לפני גיל י"ג, שזה עדיין לא הופך אותו לגדול, ובצאה"כ של ליל הבר מצווה שלו הוא נהיה גדול לכל דבריו.

[אפרקסתא דעניא]

לעצם השאלה, זכור לי שרעק"א דן בכך. הלא כן?

[אוצר החכמה]

במקורות שהובאו למעלה ציינו לרעק"א בשו"ע

[כרם]

הדיון הוא כמובן עניין עקרוני אבל לא מעשי בפועל, כי מי יודע אם הביא ב' שערות בין אכילה לברכת המזון, (יש ציור שעכשיו נעשה בן יג ובודקים אותו וכולי, אבל בכל מקרה אינו מעשי בדרך כלל) רק אולי הצד המעשי שאפשר לדון הוא לאלו שאומרים באחד הספרים שהבאת שגם מדרבנן לא חייב א"כ כל מי שנעשה בן יג ויום אחד בין אכילה לברכת המזון יהיה חיובו ספיקא דרבנן שמא הביא ב"ש ולא יוכל לברך מספק, או שנאמר שלדעתם בכל מקרה פטור כי קודם היה חייב מדרבנן בתורת חינוך ועכשיו אם לא הביא ב"ש חייב מדרבנן מצד עצמו (זה חידוש לומר כן שבן יג ויום אחד שלא הביא ב"ש חייב מדרבנן ולא מתורת חינוך) ומצד זה פטור על אכילת קטנותו וצ"ע

מעשי מאוד, אם הביא ב"ש לפני גיל י"ג, שזה עדיין לא הופך אותו לגדול, ובצאה"כ של ליל הבר מצווה שלו הוא נהיה גדול לכל דבריו.

לפי זכרוני ב"ש שהיו בו קודם י"ג הוו שומא בעלמא, גם אם אח"כ הגדיל.
יתכן שאני טועה, ואשמח לראות דברים מפורשים שיוכיחו כי טעיתי.

[תוכן]

אני משער שהתכוונת לשאול על גדול ומ"ש קטן הוא ט"ס.

התכוונתי לשאול בקטן שאכל כזית ובירך ברהמ"ז, וכשהגדיל המשיך לאכול כדי שביעה.

[אוצר החכמה]

אני חשבתי שאתה סובר שמי שמברך ועדיין לא התחייב מדאורייתא אין ברכתו ברכה, ולפי"ז טענתך גם בגדול שהרי כשאכל כזית פת עדיין לא נתחייב מדאורייתא וא"כ ברכהמ"ז שלו אינה ברכהמ"ז דאורייתא, ועכשיו כשנתחייב (אם נאמר שהאכילה של אח"כ מצטרפת שזו הנחת היסוד של הקושיה ואפשר להתווכח ע"ז) א"כ לא בירך.

אם אתה שואל רק בקטן, פירושו שיש לך הבחנה יסודית בין גדול שאינו חייב לבין קטן, וצ"ע אם זה נכון, כי לכאורה משמע שההבדל בין גדול שלא התחייב לבין קטן, הוא רק מחמת שבגדול יש דין ערבות שזה לא שייך כאן כמובן.

[עוקר הרים]

אני חשבתי שאתה סובר שמי שמברך ועדיין לא התחייב מדאורייתא אין ברכתו ברכה, ולפי"ז טענתך גם בגדול שהרי כשאכל כזית פת עדיין לא נתחייב מדאורייתא וא"כ ברכהמ"ז שלו אינה ברכהמ"ז דאורייתא, ועכשיו כשנתחייב (אם נאמר שהאכילה של אח"כ מצטרפת שזו הנחת היסוד של הקושיה ואפשר להתווכח ע"ז) א"כ לא בירך.

מה הצד לומר שהאכילה של אח"כ לא מצטרפת. הרי מדאורייתא לא נאמרה כאן ברכת המזון. כוונתך מן הסתם על האכילה שלפנ"כ שאינה מצטרפת לאכילה שאכל בגדלותו, ועל כך יש לדון האם אזלינן בתר שביעה, ושביעה בגדלותו מחייבת מדאורייתא, א"ד דאזלינן בתר אכילה, ואין כאן בגדלותו אכילה של שביעה.

[מזמור שיר]

ראו בספר הוד צבי [סימן א'. להגרצ"י אדלשטיין, אביהם של יבדלו לחיים הגר"י והגרי"ג] שדן בשאלה זו. ושם הביא באמת את רע"א שנסתפק בכה"ג אבל באופן שאכל קודם שהביא ב' שערות ואח"כ הביא ב"ש, ולא באופן שאכל קודם הכנסו לשנת הי"ג.
הספר נמצא באוצר, כמובן, אך כיון שאיני יודע ליצור קישור לשם, לכן אסתפק בציון המקור.