גר שנתגייר-מתי הוא מקבל את היצר טוב?

[יודל'ה]

א.היצה"ר הוא מקבל מיד כקטן שנולד דמי, מתי הוא מקבל את היצ"ט, כשהוא נעשה בן יג?
ב.האם אח ואחות גרים מותרין להינשא זל"ז כי הקורבה פג, דכקטן שנולדו דמו?

[עשוי לנחת]

א. אין לי מקור, אבל מהיכי תיתי ששייך בגר שיעור גדלות אחרי י"ג שנה, דבפשטות י"ג הוא שיעור גדלות, והרי גר מחוייב במצוות מיד כשנתגייר.
ועוד, מנלן דלגר אין יצר טוב ויצר רע. יש לכאו' כמה מקורות שיש לו יצרים.
ב. מפורש ביבמות צח. סנהדרין נח.

[רחמים]

עיין בגר''א על רות (א, יח) שאומר "ותרא כי מתאמצת היא" מורה על מלחמת היצר שרוצה לעכבה מלעשות מצווה והיא ברצונה מתגברת עליו
הרי מכאן שאף לפני הגירות יש לגר גם יצר הרע וגם יצר הטוב.

[ואם תאמר]

ידוע חקירת הג"ר יוסף שאול נאטנזאהן זצ"ל מלבוב בספרו יד שאול בספר ידות נדרים' סי' רמד אות ב לגבי מצות "מפני שיבה תקום" שהיא מבן שבעים שנה ומעלה וכתב "יש להסתפק בגר שנתגייר בעת זקנותו ואינו חכם רק שהגיע לשיבה אם נחשב מעת הגירות והימים הראשונים יפלו ואינו בן שבעים כעת ומפני גוי זקן אינו חייב לעמוד רק להדר אותו בדברים או דילמא כיון דכעת הוא בן שבעים שנה צריך לעמוד לפניו" ורצה להוכיח מהא דאמרו ויק"ר לד ג שהקב"ה קיים מצות "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" כשעמד בפני אברהם אבינו לאחר שנימול עי"ש והן רק עתה כשנימול חל על אברהם אבינו דין בן ישראל וראינו שהקב"ה קיים מפניו מצות מפני שיבה תקום, למרות שעדיין לא עברו שבעים שנה מאז שנימול, מוכח מזה ששנות הגר לפני הגיור עולות לו במנין שבעים שנה לענין מצוה זו, אמנם בסוף דבריו כתב שאינו ראיה כי אברהם אבינו היה מופלג בחכמה שמקיימים בו מצות "והדרת פני הזקן" גם כשהאדם עדיין בילדותו.
ועיין בשו"ת פני מבין (ר' נתננאל הכהן פריעד ז"ל) שתמה תמה אקרא על דברי היד שאול הנ"ל וכתב שם בשם בנו (מוח"ז ר' יחיאל מיכל ז"ל) להקשות דאטו גדול שנתגייר לא יצרפו אותו למנין עד שיעבור י"ג שנה משנתגייר והרי בוודאי דמצרפים אותו וכמבואר בהדיא בגמ' מעשה בר' אליעזר ששחרר עבדו והשלימו לעשרה (ואולי אפשר לדחות הראי' דלפי מש"כ המהר"ל בגור אריה דבגיור ע"י הכרח לא אמרינן ביה כקטן שנולד דמי,)

[רחמים]

וכתב שם בשם בנו (מוח"ז ר' יחיאל מיכל ז"ל) להקשות דאטו גדול שנתגייר לא יצרפו אותו למנין עד שיעבור י"ג שנה משנתגייר והרי בוודאי דמצרפים אותו וכמבואר בהדיא בגמ' מעשה בר' אליעזר ששחרר עבדו והשלימו לעשרה (ואולי אפשר לדחות הראי' דלפי מש"כ המהר"ל בגור אריה דבגיור ע"י הכרח לא אמרינן ביה כקטן שנולד דמי,)

ועוד אפשר לדחות:
שעבד חייב במצוות כמו אשה וממילא אין גרותו שלמה - כלומר כאשר נעשה עבד כבר נעשה לחצי גר והתחייב במקצת מצוות וכעת אין גרותו אלא השלמה ולכן יכול להצטרף מיד, אבל בגר בעלמא אין לנו ראיה מכאן, אבל בכל מקרה מסתבר שאין צריך לחכות ומייד חייב בכל במצוות .

[אוצר החכמה]

זה הרי פלא עצום, כי הרי לא הנושא הוא אם מצטרף למנין, הרי אם הוא קטן, אין קידושיו קידושין ואינו חייב בכל המצוות מדאורייתא, וזה דבר שלא כתוב בשום מקום, ואיך יתכן שדבר כזה יסתמו ולא יפרשו אותו. וודאי לא עלה כן על דעת השו"מ שנחשב קטן, וכנראה היתה לו סברא מיוחדת בעניין שיבה, והפני מבין שהקשה כנראה התכוון רק לטעון שמאי נפ"מ אבל לא שבאמת בגר רגיל ייחשב לקטן.

[יודל'ה]

לכאורה קשה קושיא עצומה, איך יכול הגר לישא אחותו מן האב כמו שמבו' לעיל בסנהדרין נח שציינוהו למעלה, הרי חכמים עקרו יצרא דעריות מהקרובים כמבואר בעבודה זרה, וביומא, [אגב, בענין אחות מן האב עי' מהרש"א יומא כח: הדן בארוכה איך נשא יעקב שתי אחיות].
כך הקשה לי משהו, אך לכאורה הקושיא מעיקרא ליתא ,כי אם הוא כקטן שנולד דמי א"כ נשתנה הטבע של הקורבא ומהיכ"ת לדון בזה לתימה.
ושו"ר בספר נהרות איתן הל' אישות סי' מט [נמצא באוצר] שם ר"ל לחומרא, וד' יאיר עיננו.
----------------
עי' בגליוני הש"ס שבת פט: -להגר"י ענגיל- בשם מהר"י באסאן שחתן אינו נענש בב"ד של מעלה עד אחר כ' שנים מחתונתו כי אז הוי כקטן שנולד דמי, ומכאן תשובה לאוצר החכמה שתמה שלא מצא מדברים מזה, בעקיפין נמצינו למדים חידוש עצום שהגר עד י"ג שנים אין לו דין גדול, והוא חידוש.

[אוצר החכמה]

כאורה קשה קושיא עצומה, איך יכול הגר לישא אחותו מן האב כמו שמבו' לעיל בסנהדרין נח שציינוהו למעלה, הרי חכמים עקרו יצרא דעריות מהקרובים כמבואר בעבודה זרה, וביומא, [אגב, בענין אחות מן האב עי' מהרש"א יומא כח: הדן בארוכה איך נשא יעקב שתי אחיות].

מאיפה לקחת שאם אין יצר לאיסור אסור לשאת?

[ואם תאמר]

עי' בגליוני הש"ס שבת פט: -להגר"י ענגיל- בשם מהר"י באסאן שחתן אינו נענש בב"ד של מעלה עד אחר כ' שנים מחתונתו כי אז הוי כקטן שנולד דמי, ומכאן תשובה לאוצר החכמה שתמה שלא מצא מדברים מזה, בעקיפין נמצינו למדים חידוש עצום שהגר עד י"ג שנים אין לו דין גדול, והוא חידוש.

והוא מילתא דתמיה מאוד לומר דחתן הוי ממש כקטן שנולד ואין מענישים אותו עד כ' שנא משנשא אשה ואפש"ל עפ"י מש"כ החתם סופר בחידושיו (במס' עבודה זרה דף סד ע"א) וז"ל יגעתי הרבה ולא מצאתי מנ"ל לרבנן הא דגר שנתגייר כקטן שנולד ומותר באחותו ובתו ואמו וכו' וכתב דאפשר דהמקור היא מהא דאתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם וא"כ כשנתגייר הרי נעשה אדם ושפיר הוי בריה חדשה וכקטן שנולד ע"כ ולפי"ז י"ל דהרי גם על השרוי בלא אשה מבואר בגמ' (ביבמות דף ס"ג) דכל מי שאין לו אשה אינו נקרא אדם וכשנשא אשה הרי נעשה אדם ושפיר הוי כקטן שנולד כמו גר והבן .
ובאמת מצינו להמהר"ל בגור אריה (בפרשת וישלח) שכתב הטעם דהקב"ה מוחל עונותיהם של החתן והעולה לגדולה והגר, היא משום דכל אלו נעשים בריה חדשה הם ומכיון דאינם בריה ראשונה , הקדוש ברוך הוא מוחל להם, ואלו שלשה דברים הם מחולקים, הנושא אשה קודם זה היה פלג גופא, וכשנושא הוא גוף שלם, ונשיא העולה לגדולה, קודם היה אדם אחד, ועתה נחשב כמו הכלל, והוא יותר מאדם פרטי, וגר שנתגייר אדם אחר לגמרי, עכת"ד וא"כ בדברי המהר"ל קצת מובן דהוי כקטן שנולד (ועיין בדברי מהר"י באסן בתשובותיו דגם העולה לגדולה מוחלים לו עשרים שנה מעת שעלה מכיון דהוי כקטן שנולד וכמו שנאמר בן שנה שאול במלכו.

[יודל'ה]

עי' בגליוני הש"ס שבת פט: -להגר"י ענגיל- בשם מהר"י באסאן שחתן אינו נענש בב"ד של מעלה עד אחר כ' שנים מחתונתו כי אז הוי כקטן שנולד דמי, ומכאן תשובה לאוצר החכמה שתמה שלא מצא מדברים מזה, בעקיפין נמצינו למדים חידוש עצום שהגר עד י"ג שנים אין לו דין גדול, והוא חידוש.

והוא מילתא דתמיה מאוד לומר דחתן הוי ממש כקטן שנולד ואין מענישים אותו עד כ' שנא משנשא אשה ואפש"ל עפ"י מש"כ החתם סופר בחידושיו (במס' עבודה זרה דף סד ע"א) וז"ל יגעתי הרבה ולא מצאתי מנ"ל לרבנן הא דגר שנתגייר כקטן שנולד ומותר באחותו ובתו ואמו וכו' וכתב דאפשר דהמקור היא מהא דאתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם וא"כ כשנתגייר הרי נעשה אדם ושפיר הוי בריה חדשה וכקטן שנולד ע"כ ולפי"ז י"ל דהרי גם על השרוי בלא אשה מבואר בגמ' (ביבמות דף ס"ג) דכל מי שאין לו אשה אינו נקרא אדם וכשנשא אשה הרי נעשה אדם ושפיר הוי כקטן שנולד כמו גר והבן .
ובאמת מצינו להמהר"ל בגור אריה (בפרשת וישלח) שכתב הטעם דהקב"ה מוחל עונותיהם של החתן והעולה לגדולה והגר, היא משום דכל אלו נעשים בריה חדשה הם ומכיון דאינם בריה ראשונה , הקדוש ברוך הוא מוחל להם, ואלו שלשה דברים הם מחולקים, הנושא אשה קודם זה היה פלג גופא, וכשנושא הוא גוף שלם, ונשיא העולה לגדולה, קודם היה אדם אחד, ועתה נחשב כמו הכלל, והוא יותר מאדם פרטי, וגר שנתגייר אדם אחר לגמרי, עכת"ד וא"כ בדברי המהר"ל קצת מובן דהוי כקטן שנולד (ועיין בדברי מהר"י באסן בתשובותיו דגם העולה לגדולה מוחלים לו עשרים שנה מעת שעלה מכיון דהוי כקטן שנולד וכמו שנאמר בן שנה שאול במלכו.

הברקה יפה!
לא עיינתי במהר"ל, האם הוא מתייחס לדברי הגמרא ביבמות שציינת, כי מהגמרא משמע שאינו נקרא כלל אדם ואילו בדברי המהר"ל מבואר שהוא חצי אדם. [בזה נופלת הרעיון מה שרצית להגיד מקודם על מי שנושא אשה שמוחלין לו על כל עוונותיו כי אז הוי ממש כקטן שנולד דמי כי לכאורה הרי הוא חצי אדם, ואינו דומה למה שרצה החת"ס לומר שהגר לא היה אדם עד שנתגייר.

[אוצר החכמה]

עי' בגליוני הש"ס שבת פט: -להגר"י ענגיל- בשם מהר"י באסאן שחתן אינו נענש בב"ד של מעלה עד אחר כ' שנים מחתונתו כי אז הוי כקטן שנולד דמי, ומכאן תשובה לאוצר החכמה שתמה שלא מצא מדברים מזה, בעקיפין נמצינו למדים חידוש עצום שהגר עד י"ג שנים אין לו דין גדול, והוא חידוש.

בעניין הדין בדין של מעלה שאין בו נפ"מ מעשית כמעט אפשר לדון, אבל לדון שהוא כקטן לכל דיני התורה ושישמיטו חידוש עצום זה כל הפוסקים זה לא ייתכן, ואתם מערבבים כאן ענייני אגדה והלכה.