וששאל מונין לזה ולזה והקשה לו שאנו מונין שנות בית הראשון על שנות מלכים ועל פיהם צרפנו שנות עולם ומי יאמר שלא מנו מקצתן שנה לאב ולבן? כשאמרו מונין שנה לשני מלכים לא אמרו אלא בשטרות שתקנו להם מלכות מפני שלום מלכות וכבודו (ר"ה ב:). וכה אמרו שהכותב שטר בתחלת השנה כותב למלך שהוא באותה שנה וכשמת ועמד אחר תחתיו באותה שנה הבא לכתוב שטר אחריו אינו מונה למלך המת מפני כבוד החי אלא מונה אותה ראשונה למלך העומד. אבל הכתובים דקדקו בחשבונם בין בשני דורות שמאדם עד יצ"מ בין בשני מלכי יהודה. והמצרפן את המנין לא על הכתובים סמכו שהרי יש מקראות הצריכין להדרש ואי אפשר להעמיד אלא על ידי מדרש הגון. וכי אפשר לבן שהיה גדול מאביו כגון אשר סר אמציהו ומלך עוזיהו בנו בימיו ולא פירש במקרא והן ט"ו שנים שנבלעו שנות הבן בשל אביו. והעמידום רבות מסידרי העולם על ידי שמיטין ויובלות שמנו שבעה עשר יובלות משנכנסו לארץ עד שיצאו ואע"פ שבטלו היובלות משגלו שבט ראובן ושבטים שבעבר הירדן מנו יובלות לקדש שמיטין ועל ידיהן עמדו על אמיתות סך החשבון. ועוד סמכו על המקרא שכתוב (יחזקאל מ:א) בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר . ואם תחסר שנה או תוסיף שנה לא תמצא היובל בארבעה ער לחרבן הבית ואף שבע שחלקו מן המקרא הזה הוברר להם וכל שכן שיש לסמוך עליו בחשבון השנים.
לא זכיתי לירד לסוף דעתו הגדולה של רבינו רש"י ואיני מבין מסקנת דבריו. לכאורה כוונתו לומר דאין סומכין על מנין השטרות לקבוע השנים וסדר הדורות דבשטרות מונין מקצת השנה לשני מלכים אלא סמכינן על הכתובים ועל השמיטין לברר הדבר. ולא ברור לי האם רש"י כותב שיש לסמוך על הכתובים לענין חשבון השנים והדורות או שהוא מסיק שאין סומכין עליהם משום שא"א לברר החשבון ע"י הכתובים בלבד בלא מדרש? וגם לא הבנתי דברי רש"י במה שכתב ועוד סמכו על המקרא וכו' עד סוף דבריו.
על כן אני מבקש מאחי ורעי בפורום הזאת לעזור לי בפיענוח דברי רש"י...