לא ידען כתב:הוכחה מפורשת נראית לי בדברי החת"ם סופר בתורת משה, על הפס' "ויחן את פני העיר" שדרשו תיקן להם תחומין, מבאר החתם סופר, כי יעקב אבינו תיקן תחומין באשר 'גוי ששבת חייב מיתה', והנה לכל גוי יוצא לעבוד בשבת במלאכה כלשהי, אולם גוי עשיר ובעל משרתים ייתכן ולא יעבוד, ע"כ תיקנו תחומין כי עשיר וגוי זה, ודאי שיילך בדרך תענוג ויעבור על איסור זה וממילא לא ישבות.
בברכה המשולשת כתב:אולי מרנא החת"ס כתב אליבא דהשיטה שתחומין דאורייתא
עושה חדשות כתב:ראיתי כעת בחת"ס שבת קלט: היוצא בטלית שאינה מצוייצת. שמעתי בשם קדמון א' ליישב קושי' פרשת דרכים איך קיימו אבותינו התורה הלא גוי ששבת חייב מיתה ותי' הגאון ז"ל דלבשו טלית מצוייצת כהלכתה בשבת דלישראל תכשיט הוא ולב"נ משאוי הוא דפח"ח. ויש להשיב כיון דרצו לקיים המצות הוה תכשיט אפי' דינם כב"נ וק"ל. ולא זכיתי להבין הכוונה, אם הוו כישראל לענין ציצית, אז לא חיללו שבת, ואם הוו כגוי לענין ציצית, הרי לא שמרו, ומה שייך בזה 'ממה נפשך'.
לא ידען כתב:הוכחה מפורשת נראית לי בדברי החת"ם סופר בתורת משה, על הפס' "ויחן את פני העיר" שדרשו תיקן להם תחומין, מבאר החתם סופר, כי יעקב אבינו תיקן תחומין באשר 'גוי ששבת חייב מיתה', והנה לכל גוי יוצא לעבוד בשבת במלאכה כלשהי, אולם גוי עשיר ובעל משרתים ייתכן ולא יעבוד, ע"כ תיקנו תחומין כי עשיר וגוי זה, ודאי שיילך בדרך תענוג ויעבור על איסור זה וממילא לא ישבות.
ממילא שפיר חזינן דהחת"ס לומד מאיסור תחומין דרבנן את הדין של גוי ששבת חייב מיתה.
הספר אינו תח"י אבל זה הרעיון. אגב, הסבר בדברי החתם סופר, מדוע כל כך חסה התורה כביכול שאף גוי לא יתחייב במיתה מה רע בכך. פשוט, מפני שאמירה זו נאמרה לגודל חשיבות השבת כ'אות' ביני ובין בני ישראל ובשמחתו לא יתערב זר ופגם הוא לשבת אם גוי ישמרה, אפי' בהיסח הדעת ולללא כוונה. כנלענ"ד.
רחמים כתב:בעינין אם איסור שביתה בגוי מהתורה או מדרבנן:
עיין ברמב"ם הלכות מלכים פרק י הלכה ט וז''ל:
עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה, לא יעסוק אלא בשבע מצות שלהן בלבד, וכן עכו"ם ששבת אפילו ביום מימות החול, אם עשאהו לעצמו כמו שבת חייב מיתה, ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו, כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש דת ולעשות מצות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע, ואם עסק בתורה, או שבת, או חדש דבר, מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה אבל אינו נהרג.
ומזה שכתב שאינו נהרג משמע שאיסורו מהתורה (רק שאינו נהרג משום שאין זו מצווה משבע מצוות בני נח וכן ביאר הכסף משנה.)
אולם עיין בלחם משנה שביאר את דעת הרמב''ם שאיסור זה הוא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא.
ולעצם השאלה אם מלאכה דרבנן מחשב כלא שבת:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 419 אורחים