כי נביא הוא - לא בשמים היא

[עשוי לנחת]

בפרשת השבוע [וירא] עה"פ ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא (כ,ז) פי' האוחה"ק בפי' השני עוד ירצה כי נביא הוא וידע שהגם שנסתרה היא לא נטמאה עכ"ל.
כלומר, דאברהם אבינו מכח נביאותו ידע שלא נטמאה שרה ומותר לו לבוא עליה.
וזכורני שבשנה שעברה היה יוצ"ל בקביעות עלון בשם ניצוצי אור החיים [או שם דומה] ושם הביא כמה וכמה מפרשים שמדברים על האור החיים הזה, הכיצד אפשר לפסוק הלכות עפ"י נביאות והא לא בשמים היא.
ובפשטות צ"ל שנביאות שבאה לברר מציאות אינה דומה כלל לנביאות לפסק הלכה, והרי זה כמו אדם שיצליח לראות למרחוק ע"י משקפת, וכי נאמר שא"א לפסוק על פי זה?!
עכ"פ אני מחפש את העלון הזה כעת, אם ישנו למישהו ברשותו, אשמח אם יעלה לכאן. וכן חומר נוסף על האוה"ח הזה. תודה.

[אחשדרפנטובסקי]

http://www.otzar.org/aspcrops/155556210 ... 112011.asp

[נויירא]

דברי האוה"ח הם במדרש [רבה נב-י], ומינה כ' בן איש חי [בבן איש חיל ח"א דר' א' לשבת זכור], שאסתר הותרה למרדכי, משום ששלחה שד ליבעל לאחשורוש, ומרדכי ידע ברוה"ק.
וברשב"א ח"א תשו' י' שדודו הותר במיכל אף שהיתה אצל פלתי בן ליש, עפ"י נביאים שבדור שלא נבעלה.

ביד אליהו [רגולר] ח"א מ"ג גבי אברהם שהותר מאחר ולפני מתן תורה לא נאמר 'לא בשמים היא'
ובעיקר הנידון לגבי אברהם הנידון לכאו' לא מתחיל שהרי היא אנוסה, וכדקיי"ל דשבויי מלכות מותרים, אא"כ נדון את אברהם לכהן ענדרים לב:.

[אבי קלמן]

ר' viewtopic.php?f=17&t=6636&p=60192#p60192

[עשוי לנחת]

נשמח לשמוע אם השנה יש חידושים בענין מעניין זה

[אוצר החכמה]

יש לי תירוץ פשוט, שמצד בן נח אין איסור סוטה, וכל האיסור הוא מצד שנהג כישראל וקיים אברהם כל המצוות, וכל עניין קיום זה הוא מצד שרואה את שורש העניין בחכמתו ורוח קדשו, ולכן על זה מועיל ידיעה בנבואה, משא"כ כשזה מדין תורה אז אמרינן לא בשמים היא. אח"כ ראיתי שכבר הביא נוירא את הדברים בשם היד אליהו, ואולי הוספתי קצת בביאורו. ואולי אפשר לומר ע"פ זה דדבר שהוא רק עניין ע"פ סוד יועיל לגביו ידיעה בנבואה או ברוה"ק.

[רחמים]

יש לי תירוץ פשוט, שמצד בן נח אין איסור סוטה, וכל האיסור הוא מצד שנהג כישראל וקיים אברהם כל המצוות, וכל עניין קיום זה הוא מצד שרואה את שורש העניין בחכמתו ורוח קדשו, ולכן על זה מועיל ידיעה בנבואה, משא"כ כשזה מדין תורה אז אמרינן לא בשמים היא. אח"כ ראיתי שכבר הביא נוירא את הדברים בשם היד אליהו, ואולי הוספתי קצת בביאורו. ואולי אפשר לומר ע"פ זה דדבר שהוא רק עניין ע"פ סוד יועיל לגביו ידיעה בנבואה או ברוה"ק.

בגמ' מבואר שאברהם אבינו היה כהן, תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד ב וז''ל:

אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל: ביקש הקדוש ברוך הוא להוציא כהונה משם, שנאמר: +בראשית יד+ והוא כהן לאל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם, שנאמר: +בראשית יד+ ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, וברוך אל עליון, אמר לו אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: +תהלים קי+ נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, ובתריה כתיב: נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק - על דיבורו של מלכי צדק; והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן - ואין זרעו כהן. הדרן עלך ארבעה נדרים.

א''כ לכאורא יש לו איסור סוטה מעיקר הדין ולא חסידות בעלמא. ובפרט אם נאמר שהסיבה שלא עשה פדיון הבן ליצחק הוא משום שהיה בעצמו כהן.

[בברכה המשולשת]

הרי לפי מש"כ הרב וצה"ח שליט"א (ע"פ נפה"ח) כל מה שקיים אאע"ה היה על-פי השגותיו הקדושות, גם דיני כהונה.

[אוצר החכמה]

ברור שאין כאן עניין כהונה מן הדין ועוד לא ניתנה תורה ולא נאסרה זונה לכהן.

[רחמים]

מוכח בחז''ל שלשם היה דין כהן ממש עיין ברש"י בראשית פרק לח פסוק כד וז''ל:
ותשרף - אמר אפרים מקשאה משום רבי מאיר בתו של שם היתה, שהוא כהן, לפיכך דנוה בשרפה:

וכיון שכהונתו של שם נלקחה ממנו ונתנה לאברהם הרי שגם אברהם הוא כהן ממש עד שבאופן תאורתי - אם בתו תזנה תהיה ראויה לשרפה! וכ''ש לאסור עליו סוטה.

[מזמור שיר]

ראיתי בחנוכת התורה פירוש מתוק על הפסוק הזה.
"השב אה"א כי נביא הוא". ואם אינו נביא, גם אשת איש סתם אסורה היא?
ותירץ הרבי ר' העשיל, קיי"ל המקדש את האשה ונמצאת שהיא איילונית אינה מקודשת, דהיינו שזה מקח טעות ואינה מקודשת מעיקרא. וכ' תוס' שאם הכיר בה שהיא איילונית וקידשה, הרי קבל עליו ומקודשת היא. ואיתא במדרש ששרה איילונית היתה. ומעתה, אם אשת איש סתם היא, היה יכול אבימלך לטעון שאינה אשת איש כיון שהיא איילונית וקידושיה בטעות, אבל כיון שאשת נביא היא, הרי ידע בעלה שהיא איילונית ומ"מ קידשה, ולכן היא אסורה כדין אשת איש.

[רחמים]

ראיתי בחנוכת התורה פירוש מתוק על הפסוק הזה.
"השב אה"א כי נביא הוא". ואם אינו נביא, גם אשת איש סתם אסורה היא?
ותירץ הרבי ר' העשיל, קיי"ל המקדש את האשה ונמצאת שהיא איילונית אינה מקודשת, דהיינו שזה מקח טעות ואינה מקודשת מעיקרא. וכ' תוס' שאם הכיר בה שהיא איילונית וקידשה, הרי קבל עליו ומקודשת היא. ואיתא במדרש ששרה איילונית היתה. ומעתה, אם אשת איש סתם היא, היה יכול אבימלך לטעון שאינה אשת איש כיון שהיא איילונית וקידושיה בטעות, אבל כיון שאשת נביא היא, הרי ידע בעלה שהיא איילונית ומ"מ קידשה, ולכן היא אסורה כדין אשת איש.

קשיה לי הרי היא נמצאת איילונית לפני שנים רבות וא''כ גם סתם אדם שאינו נביא שממשיך לחיות איתה כדרך איש ואשתו סבר וקיבל, וגם אם מתחילה לא חלו הקדושין, הרי כעת שממשיך לחיות איתה חלים קדושין חדשים.
ועוד שהרי אברהם התחתן עם שרה עוד לפני שהיה נביא.

ועוד שבשעה שאברהם לקח את שרה לאשה לא היתה עקרה כלל אלא אח''כ נהיתה עקרה וכמו שמדוייק בפס'
(בראשית פרק יא, ל) (ל) וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד:

שלשון ותהי מורה על דבר שהתחדש ולא היה מקודם וכמו שכתוב :
‏ 1. בראשית פרשת נח פרק יא פסוק ג ‏
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה ‏וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: ‏
‏ ‏ 2. בראשית פרשת וירא פרק יט פסוק כו ‏
וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח: ‏
‏ 3. בראשית פרשת וירא פרק כ פסוק יב ‏
וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי ‏לְאִשָּׁה: ‏
‏ 4. בראשית פרשת חיי שרה פרק כד פסוק נא ‏
הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר ‏דִּבֶּר יְקֹוָק: ‏

וכאלה רבים שכולם מורים שלשון ותהי הוא דבר חדש שלא היה.

[מזמור שיר]

עם קושיתך הראשונה אני מסכים בהחלט, [אם כי לא נראה לי שהקידושין שלמפרע חלים עכשיו.]
ומה שהקשית שאברהם לא היה נביא קודם קחתו את שרה, זאת מנין לך?
ומה שכתבת ששרה נהיתה עקרה רק לאחר זמן, זהו חידוש שמסברא קשה לאומרו. וההערה שהערת על "ותהי", כבר פירש האור החיים שם בתוך דבריו שהפירוש הוא שמעיקרא לא היו נכרים בה סימני איילונית, ואחר זמן הוכרו בה סימני אילונית וע"ז כ' ותהי עקרה.

[ר_חיים_הקטן]

ידיד נפשי בספר מילי דאבות אות ע"ח מדבר בענין לא בשמים היא לפני מתן תורה ומקושר לענין זה עיי"ש (מצוי באוצה"ח).

[אTKH]

שמעתי לבאר כי (מובא מהאר"י) שהנביאות לכל הנביאים השפעתו היא דרך גדול הנביאים שבדור,
ושרה היתה גדולה מאברהם בנביאות,
וכשראה שעדיין הנביאות עוברת דרכה, הבין שלא נטמאה, דאי נטמאה בודאי ירדה בדרגתה...

אמנם מה שיש להקשות, אמאי אצל פרעה לא נאמר שידע אברהם שלא נטמאה. (אמנם כאן זה נאמר לאבימלך שאברהם ידע שלא חטא, אבל שם לא נאמר כלל היאך ידע אברהם ששרי מותרת לו).

[רחמים]

שמעתי לבאר כי (מובא מהאר"י) שהנביאות לכל הנביאים השפעתו היא דרך גדול הנביאים שבדור,
ושרה היתה גדולה מאברהם בנביאות,
וכשראה שעדיין הנביאות עוברת דרכה, הבין שלא נטמאה, דאי נטמאה בודאי ירדה בדרגתה...

אמנם מה שיש להקשות, אמאי אצל פרעה לא נאמר שידע אברהם שלא נטמאה. (אמנם כאן זה נאמר לאבימלך שאברהם ידע שלא חטא, אבל שם לא נאמר כלל היאך ידע אברהם ששרי מותרת לו).

פרעה היה רשע והקב''ה לא דיבר איתו כלל (שהרי היה מוכן להרוג את אברהם אם היה יודע שהוא הבעל), אבל אבימלך היה 'צדיק' וכמש''כ הגוי גם צדיק תהרוג, ומשמע שהקב''ה הודה לו בזה, עכ''פ היה ראוי שהקב''ה יתגלה אליו וינהל איתו דו שיח, וממילא גם גילה לו מדוע אברהם לא יחשוש לטומאה, אבל אברהם תמיד ידע את מצבה של שרה ע''י נבואה בין אצל פרעה ובין אצל אבימלך.

[רשמי רשותא]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 39&hilite=

[רחמים]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40237&st=&pgnum=39&hilite=

הכוונה כאן לפני דוד בראשית פרשת וירא הנה דבריו כלשונם
ממש מתוק מדבש!!

יח) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. בפרעה לא אמר כי נביא הוא. ושמעתי ומטו בה משם כמהר"א גידיליא זלה"ה דקי"ל אשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה ואשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה וכששרה נלקחה לפרעה אברהם אע"ה ישראל היה ואפי' נאנסה שריות' גביה על כן לא הוצרך לומר לפרעה כי נביא הוא' וביני ביני היה מלחמת המלכים ואחרי שובו מלכי צדק בעבור שהקדים ברכת אברהם ניטלה כהונה ממנו ונתנה לאברהם אע"ה כמשז"ל ואחר זה היה ענין אבימלך והיא עתה אשת כהן דאם נאנסה אסורה לו לכן הוצרך עתה לומר לאבימלך כי נביא ויודע שלא נגעת בה עד כאן שמעתי:
ואולם עדין מצאה החקירה מקום לנוח דאין אדם נאמן על ידי עצמו ולא גרע עובדא דר' זכריה בן הקצב בכתובות דף ז"ך דנשבע המעון הזה שלא זזה ידי מתוך ידה ואמרו לו אין אדם נאמן על ידי עצמו. והכא נמי אף דהוא נביא אינו נאמן לומר כי היה דבר ה' אליו במחזה שטהורה היא דאינו נאמן על ידי עצמו ודיני התורה שוים לכל ומדברי הרב מהר"ח אבואלעפיא ז"ל בס' מקראי קדש דף ס"ה מפורש דאפי' הוא נביא ואומר דידע שלא נגעו בה אינו נאמן על ידי עצמו כדאמרן. ונראה דזהו חומרא מדרבנן וכן מוכח ממ"ש התוס' בכתובות סוף דף ז"ך וז"ל במס"לת ואפי' היא ובעלה אין נאמנין אף על גב דיוחנן אוכל חלות היה נאמן ע"י עצמו במסל"ת ה"מ לתרומה אבל הכא מעלה עשו ביוחסין עכ"ל אלמא מה שבעלה אינו נאמן הוא משום מעלת יוחסין והוא חומרא וכ"כ הרב בית שמואל סי' ז' ס"ק ד' וסיים דדוקא להעיד אינו יכול אבל אם לא ידע שום אדם דהיתה שבויה אלא הוא והיה עמה וידע שלא נטמאת מותרת לו ע"כ ומאחר שכן באותו פרק דלא היו ישראל עדין בעולם לא היה צריך אברהם אע"ה לנהוג חומרא זו דמדינא שריא וגם אם לא ידע שום אדם אין להחמיר והשתא כלא ידע שום אדם דמי דגוים כמאן דליתנהו ומה ידעו מדיני וחומרות ישראל והשת' ניחא מש"ה ועתה השב אשת איש כי נביא הוא דתיב' ועתה נראית מיותרת ח"ו אך הוא בדקדוק גמור לומר דלא מהני היותו נביא אלא באותו זמן וזהו ועת"ה שלא יש ישראל שקבלו התורה אין להחמיר והשב אשת איש כי הנבואה מהני' עתה לא אחר מתן תורה. ועוד ויתפלל בעדך וחיה רמז טעם אחר להתירה דיתפרסם כי עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך על רזא דנא ואתה צריך לתפלתו ומזה יתפרסם שלא נגעת בה ושריא ליה: