תשובת המשקל

[אחד היה אברהם]

ידוע הרבה בספרים ענין תשובת המשקל, וכמובא ברוקח בהלכות תשובה ובכל בו סי' סו ועוד, אמנם רציתי לברר האם דברי המדרש בויק"ר פרשה כא סי' ה גם נסובים ע"ד זה או שזה גדר אחר. או ביותר חדות, מהו הגדר המדוייק של תשובת המשקל.

ואלו דברי המדרש:

אמר הכתוב (משלי כד) 'כי בתחבולות תעשה לך מלחמה', רבי נתן ורבי אחא בשם רבי סימון אמר, אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות. עיניים רמות, 'והיו לטוטפות בין עיניך'. לשון שקר, 'ולמדתם אותם את בניכם'. ידים שופכות דם נקי, 'וקשרתם לאות על ידך'. לב חורש מחשבות און, 'והיו הדברים האלה'. רגליים ממהרות לרוץ לרעה, הוי רץ אחר מילה שהיא בין ברכיים. 'יפיח כזבים עד חמס' (משלי ו), 'ואתם עדי נאום ה'' (ישעיה מג). 'ומשלח מדנים בין אחים', 'בקש שלום ורדפהו' (תהלים לד).

אודה על כל עזרה בנושא. (לא קשור לספר של חיים אמסלם)

[חכם באשי]

הנאמר במדרש אינו שייך ל'תשובת המשקל' של חסידי אשכנז,
'תשובת המשקל' אצלם הוא, שהעושה תשובה צריך 'לסבול צער כנגד הנאת העבירה' (סדר התשובה, עמ' יז), דבר המתבצע בעיקר באמצעות תעניות ארוכות וממושכות.

[לייטנר]

לא קשור לספר של חיים אמסלם

לא הבנתי, מלבד זאת שברור שאינך מעריך אותו כלל.

[תוכן]

המדרש שמרמז על תשובת המשקל נמצא במדרש קהלת: שמח בחור בילדותך כו', ר' חייא רבה אמר לאחד שברח מפני הקוסטנר והיה רץ והוא רץ אחריו אמרו לו מעוט בריצה שלא תרבה בחזירה, כך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט, ר' שמעון בן חלפתא אומר לאחד שהיה שט על פני הנהר היה רץ ורצין אחריו אמרו לו מעט בכניסה שלא תרבה ביציאה ותיגע.