יהדות תימן קרובה ליהדות ספרד מאשכנז. האמנם?

[בית שביעי]

מעולם תמהתי איך זה שיהדות תימן יותר נוטה ליהדות ספרד, הלא באו ממקום אחר בעולם כלפי אשכנז וספרד, ובאמת למה לבשו מלבושי אשכנז והולכים בקולטור ספרד?

ומתי נגמר לבישת יהדות תימן אצל רבני תימן? הלא המה תלמידים מרבותיהם מאורי תימן?

[עשוי לנחת]

viewtopic.php?f=7&t=2715
ואני בטוח שהיו עוד, רק צריך לחפש

[רחמים]

לפי הידוע לי החלוקה על ידי הגדרה של ספרדים ואשכנזים נעשת ע''י מיסדי המדינה או הציונים איך שנקרא לזה, והכניסו את התימנים לחלק הספרדים כי יותר דומים להם במנטליות, אבל באמת אין שום קשר ואי אפשר לחלק את כל עם ישראל לשני חלקים בלבד שהרי בתוך עדות המזרח יש הרבה מאוד עדות וכל עדה ומנהגיה ונוסחיה ופוסקיה וכו' גם בספרדים יש הרבה עדות וגם בתוך האשכנזים שכוללים את החסידים יש הרבה עדות.
וכל החלוקה הזאת נעשת ע''י הממסד לנוחיות שלהם ואין פה שום קשר להלכה או מנהג. אבל למעשה זה השתרבב גם לתוך ספרי ההלכה וכמו שהתקבל בלית ברירה החלוקה הנוצרית לפרקים בתנ''ך.

[חכם באשי]

רחמים,
אינך בדיוק צודק, ואל תאשים את הציונים בכל עוולות העולם (יש להם מספיק גם ככה..)
החלוקה לשני 'גושים' מרכזיים קדומה, והיא נעוצה בעולם העתיק מימי התלמודים.
את התפיסה ההלכתית-מנהגית של ארץ ישראל קיבלו בני איטליה ומשם לאשכנז > צרפת (ומשם לפורבנס), ובהמשך לאוסטריה, איטליה הצפונית, פולין וכו'.
ואחרי המסורת הבבלית נמשכו ארצות צפון אפריקה וספרד. ולענייננו, תימן הושפעה בעיקר מתורת הגאונים (רס"ג, במיוחד) ואח"כ הרמב"ם, ורק אח"כ, כשנכנס לשם השו"ע, הם הושפעו מתפיסות הלכתיות אחרות, ולא כולם, כי ה'בלאדים' המשיכו במסורת התימנית הטרום-שו"ע.
זו חלוקה גסה ביותר והיו הרבה יוצאים מן הכלל. אך עכ"פ כבר אז היתה חלוקה בין-גושית.

[מרחביה]

מונח בזכרוני שבעת עליית התימנים לארה"ק (בשנת בתמ"ר) דרשו מהם השלטונות לבחור לאיזו קהילה הם שייכים, ובחרו בספרדים שהיו המבוססים יותר. ויבואו בקיאים ויגידו.

[לייטנר]

את התפיסה ההלכתית-מנהגית של ארץ ישראל קיבלו בני איטליה ומשם לאשכנז > צרפת (ומשם לפורבנס), ובהמשך לאוסטריה, איטליה הצפונית, פולין וכו'.
ואחרי המסורת הבבלית נמשכו ארצות צפון אפריקה וספרד. ולענייננו, תימן הושפעה בעיקר מתורת הגאונים (רס"ג, במיוחד) ואח"כ הרמב"ם, ורק אח"כ, כשנכנס לשם השו"ע, הם הושפעו מתפיסות הלכתיות אחרות, ולא כולם, כי ה'בלאדים' המשיכו במסורת התימנית הטרום-שו"ע.

כבר דובר בעבר על הקשר בין פסיקות הרמב"ם לירושלמי, ובודאי יהיה מי שיתן קישור או יציין את אחד המחקרים המוכיחים זאת.
מה שמעניין שנוסח התפילה של ה'שאמים' נוטה יותר בדמיונו לנוסח "הספרדים". ונוסח התפילה של ה'בלאדים' נוטה יותר בדמיונו לנוסח "האשכנזים".

[הדעה והדבור]

כבר דובר בעבר על הקשר בין פסיקות הרמב"ם לירושלמי, ובודאי יהיה מי שיתן קישור או יציין את אחד המחקרים המוכיחים זאת.

וראו בקבצים המצורפים: "לדרך פסיקת הרמב"ם כתלמוד הירושלמי", "יחס הרמב"ם לירושלמי".

[חקר]

נוסח ה'שאמי' אינו "דומה" לספרדי אלא ספרדי במקורו [נוסח האריז"ל] שיובא לתימן ע"י חכם עיראקי לפני כשלש מאות שנה, הכינוי 'שאם' מכוון לארץ ישראל כלומר נוסח ארצישראלי, לעומת הביטוי 'בלדי' שמשמעותו 'מקומי' כלומר נוסח מקומי הקיים מימות הגאונים והרמב"ם.
לגבי ההשתייכות העדתית כאן באר"י, השתייכות עולי תרמ"ב לעדת הספרדים שקולה להשתייכות תלמידי הגר"א והבעש"ט אליהם כידוע.

[לייטנר]

נוסח ה'שאמי' אינו "דומה" לספרדי אלא ספרדי במקורו [נוסח האריז"ל] שיובא לתימן ע"י חכם עיראקי לפני כשלש מאות שנה, הכינוי 'שאם' מכוון לארץ ישראל כלומר נוסח ארצישראלי, לעומת הביטוי 'בלדי' שמשמעותו 'מקומי' כלומר נוסח מקומי הקיים מימות הגאונים והרמב"ם.
לגבי ההשתייכות העדתית כאן באר"י, השתייכות עולי תרמ"ב לעדת הספרדים שקולה להשתייכות תלמידי הגר"א והבעש"ט אליהם כידוע.

תודה. המשמעות כמובן בדמיון לנוסחים, הוא שבנוסח המקורי (=ה'בלדי'), יש דמיון לנוסח האשכנזי, וז"ג.

[בברכה המשולשת]

הדמיון בין נוסח הבלאדי לנוסח אשכנז די בולט, וזה לא רק בתחום התפילה אלא גם בהרבה מהמנהגים.

[ר_חיים_הקטן]

גּ

[בית שביעי]

הרב עובדיה: כל התימנים אליי!

נמשך הקמפיין של הרב עובדיה יוסף לפיו צריכים לאחד את כל בני עדות המזרח להתאחד תחת פסיקה הלכתית אחת, הפסיקה שלו

דפדף ביהדות אבישי בן-חיים
7/8/2007 8:41

הרב עובדיה יוסף יצא בדרשתו האחרונה בקריאה לבני העדה התימנית לנהוג על פי שיטתו ההלכתית ולא על פי מנהגי תימן. "חייבים לנהוג כמנהג המקום, פה נוהגים כמו מרן", אמר מנהיגה הרוחני של ש"ס. הרב עובדיה התייחס לנוהג התימני שלא לברך על הדלקת נרות בערב יום טוב והסביר כי מדובר בנוהג הפוך לפסק ההלכה של "מרן" - מחבר השולחן ערוך רבי יוסף קארו.


חרם התימנים
הפרשות הגוף של התימנים המושפעות מהתבלינים דיווחו לכולם על המאכל האהוב, שכולם נאלצו לספוג לאורך היום.יתד נאמן מלמד את הקוראים פרק באהבת ישראל
לכתבה המלאה



כידוע, הרב עובדיה מנהל קמפיין ארוך שנים כדי לגרום לכל בני עדות המזרח בארץ ישראל לוותר על מנהגיהם ולנהוג כדעתו, על פי פסקי השולחן ערוך. קמפיין המעורר לעתים התמרמרות עזה בקרב רבנים תימנים, מרוקאים, בבלים ועוד.

"התימנים לא מברכים על נר של יום טוב. כך היה המנהג שלהם בתימן – כך כותבים החכמים של תימן פה. לכן הם רוצים לעמוד על המנהג שלהם" אמר הרב עובדיה. התימנים הנוהגים כך מסבירים כי הנימוק ההלכתי שלהם לאי הברכה על הדלקת נרות ביום טוב הוא שבערב שבת מדליקים נרות שבת בגלל שאסור להדליק אש בשבת ולכן צריך לברך על ההדלקה, אך ביום טוב מותר להעביר מאש לאש.

"מרן לא כך פסק" הדגיש הרב עובדיה "מרן פסק: כמו שמדליקים בשבת צריכים להדליק ביום טוב, זה כבוד של יום טוב. וכתב פעמיים: מברכים אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב. כך פסק מרן". לגבי עמדת התימנים אמר: "הם (התימנים, אומרים, א"ב): 'ברמב"ם לא כתוב'. כל שלא כתוב הם לא היו נוהגים".




שלא על מנת לחזור לתימן



הרב עובדיה קבע כי מאחר והתימנים באו לארץ ישראל שלא על מנת לחזור לתימן עליהם לנהוג על פי מרן: "עכשיו באו לארץ ישראל. כל ההולך ממקום למקום ואין דעתו לחזור. תימנים דעתם לחזור לתימן? חלאס, הם באו פה. וכל אחד ברוך ה' בני מקום ובני נחלה. ולכן, מכיוון שאין דעתם לחזור חייבים לנהוג כמנהג המקום. פה נוהגים כמו מרן. אין להם רשות שלא להדליק נר של יום טוב. חייבים להדליק כמו ערב שבת וצריכים גם כן לברך".

ועוד אמר הרב עובדיה: "וכל שכן שיש ספר "ויצבור יוסף בר" - אחד מרבני תימן החשובים, כותב שלפני 400 600 שנה היו מדליקים נר ביום טוב ומברכים

עליו. זה רק מנהג מאוחר שלא מברכים. טעו, חשבו שיש חילוק בין שבת ליום טוב. אבל האמת שאין חילוק. לעולם צריכים לברך על הדלקת נרות, הן בערב שבת הן בערב יום טוב".

יצוין כי הרב עובדיה אמר את הדברים בלשון רכה במיוחד, זאת בניגוד לדברים שצוטטו מפיו לפני מספר חודשים בביטאון ש"ס "יום ליום" בהקשר לאותה סוגיה, על אחד מחשובי הרבנים התימנים, אותו כינה "אברך". אז צוטטו דברי הרב עובדיה: ""והנה גם הלום ראיתי לאברך אחד בשם ר' יצחק רצאבי... שמכרכר בכל עוז להחזיק במנהג שנהגו קצת מיוצאי תימן, שלא לברך על הדלקת נרות של יום טוב".
http://www.temani.net/r-ovadeya-yoshf2007.htm

[בברכה המשולשת]

וכידוע שיש ספר שלם של הגר"י רצאבי שליט"א על הדלקת נר יו"ט (וחוזרים הדברים גם בהרבה מספריו) ולעומתו יש את הספר בני תימן והלכותיהם לגר"י יוסף שליט"א