בגמ' ב"ק יז ב אמר רבא בשלמא סומכוס קסבר כחו כגופו דמי אלא רבנן אי כגופו דמי כוליה נזק בעי לשלם ואי לאו כגופו דמי חצי נזק נמי לא לשלם הדר אמר רבא לעולם כגופו דמי וחצי נזק צרורות הלכתא גמירי לה
מבואר מזה, שרבא לא ידע מ"ט דרבנן, ורק בסוף הדר אמר רבא הלכתא גמירי לה, ונראה מזה לכאו' שלא היתה מסורת וקבלה שיש הלכה בענין צרורות, שהרי מתחילה הקשה על טעמייהו דרבנן, ורק אח"כ אמר דהלכתא גמירי לה, וא"כ לכאו' פירושו שהוא מכח ההכרח שמכיון שאין שום טעם לדין זה, ע"כ שהלכתא גמירי לה.
האם נכון ביאור זה?