לייטנר כתב:דמאי כתב:לדבר הבא:
במשנה הראשונה בפרק כיצד מברכין כתוב:
על פירות העץ אומר בורא ברי העץ חוץ מהיין שעל היין אומר בורא פרי הגפן
ועל פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ.
ויש לשאול מדוע לגבי פת נכתב הלשון 'הוא'?
ויש לומר בגלל שבפת בדרך כלל יושבים חבורה בדרך הסבה [בזמנם] ואחד פוטר את כולם בברכת המוציא, ועל כן דייקה המשנה בלשונה "הוא".
(אבקש את סליחת למדני המקום על הדברים הפשוטים שנכתבים בדרך חידוש, אך טבעי הוא שאדון 'דמאי' מחזיק בחיקו פירות עם הארץ...)
אולי במקום לבקש את סליחת למדני המקום, תתחיל ללמוד ותהיה למדן בעצמך.
הרמב"ם גורס את המילה 'הוא' גם לגבי יין, ואזלא לה קושיתך.
לגבי אכילה בחבורה שדווקא בפת ולא ביין, לא ברור שהמנהג המקובל היה הרבה יותר ביחס לאכילת פת בחבורה, מאשר לשתיית יין בחבורה, ואזל לו גם תירוצך.
דא עקא, שב' הערותיך מפרנסות זו את זו, ומעבדות את ההערה מחדש.
לפי גיר' הרמב"ם שכתב 'הוא' גם ביין, יש לשאול מדוע היה בכלל צורך למילת 'הוא' הן בפת והן ביין?
ועל כך תבא התשובה, שבשניהם יש מנהג להסב, ואחד מברך עבור כולם... כפי שהיטבת לציין בהערתך השניה..
כך שבכל מקרה תירוצי אזלו להן, השאלה היחידה, האם מחמת אי רלוונטיותן, או שמא מחמת שאזלו מן השוק מרוב ביקוש :)