הודעהעל ידי למאי_נמ? » ג' אפריל 23, 2013 10:42 am
נראה שלא ראית את חידושי הר"ן (סנהדרין נח: הנ"ל) בפנים:
"...אבל בן נח אחר כיון שפירש ממנה לשם גירושין וישלחנה לעצמה או שתצא היא מתחת רשותו ותלך לה זהו גירושיו שאין להם גירושין בכתב וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' מלכים [ה"ח].
אבל ה"ר דוד ז"ל כתב בחדושיו שקרוב הוא שנאמר שבן נח אין לו היתר לעולם בגירושין כמו שאמר אמר א-להי ישראל לא ייחד הב"ה שמו על הגירושין אלא על ישראל, אבל בשפחה זו שלא נעשית אשת איש בביאה כשאר בני נח, אלא בכח הייחוד שייחדה לו בזו אמרו שהותרה בפריעת ראשה בשוק שהייחוד שאסרה מתירה הפריעות.
וזו אינה ראיה בעיני דאפשר לומר דמאי דאמרינן שלא ייחד הב"ה שמו על הגירושין היינו דווקא בגירושין שבכתב."
וא"כ מצינו נישואים קתוליים מן התורה, ומצינו כן אף בישראל חרש שנשא אחיו פיקח אשה ומת, שחייב החרש לכנוס ואיננו יכול להוציא לעולם (יבמות קיב:).