הרב 'בברכה המשולשת' כתב:וידוע מ"ש הגר"מ קליין זצ"ל במשנ"ה ח"ז (כמדומני סימן שטז) שכל הגויים בעולם חייבים מיתה.
שלח כתב:...וגם ידועה שיטת המאירי בדבר...
בברכה המשולשת כתב:ב. תינוק שנשבה לא שייך אצל הגויים הן מפני שראה ויתר גויים והן מפני שז' מצוות דידהו הם דבר שהשכל מחייב (יעויין בדברי מרן הגרמ"פ שציינתי אליהם באשכול אחר)
דניאל כתב:בברכה המשולשת כתב:ב. תינוק שנשבה לא שייך אצל הגויים הן מפני שראה ויתר גויים והן מפני שז' מצוות דידהו הם דבר שהשכל מחייב (יעויין בדברי מרן הגרמ"פ שציינתי אליהם באשכול אחר)
א. אני מסכים ששייך לומר השכל מחייב לגבי מצוות כמו גזל ושפ"ד, ניתן גם למתוח את הסברא הזו לגילוי עריות (למרות שהאיסור שם הוא בין אדם למקום ולא בין אדם לחבירו ואפילו באשת איש ואכמ"ל) אבל מה עם ע"ז גם בזה שייך לומר שלא מועיל השבייה כי השכל מחייב?
ב. מנין שבכל דבר שהשכל מחייב לא יועיל תינוק שנשבה? מה הדין בישראל שנשבה ולימדוהו שמותר לרצוח, הוא ייחשב רוצח במזיד (לגבי גואל הדם)?
ג. מה המקור ש"ראה ויתר גויים" שייך בכלל לניד"ד? זה דוקא רעיון נחמד אבל יש לזה מקור?
ד. את 'הגרמ"פ' לא פיענחתי ואשכולך לא ידעתי...
בברכה המשולשת כתב:א. כך כותב מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (=הגרמ"פ) שכל זמב"נ השכל מחייב
בברכה המשולשת כתב:ב. לגבי מה שהשכל מחייב בגוי מול ישראל לכאורה תלוי בדברי החת"ס על גיל י"ג וגיל גדלות בגוי
בברכה המשולשת כתב:ג. הרי הגמרא אומרת שאין להם כבר זמב"נ לשכר אלא רק לעונש
הרב 'בברכה המשולשת' כתב:אהבת הגויים אינה סותרת שהם חייבים מיתה (יעויין עולת ראי"ה על כל הרשעה כולה כעשן תכלה ויש על כך הרחבה בדברי מרן הגרימ"ח במי מרום- מעייני הישועה)- האהבה מתבטאת בכך שיש להרגם.
דניאל כתב:את 'הגרמ"פ' לא פיענחתי ואשכולך לא ידעתי...
דניאל כתב:בברכה המשולשת כתב:א. כך כותב מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (=הגרמ"פ) שכל זמב"נ השכל מחייב
אם קבלה היא נקבל, אבל באיזה הקשר הוא כותב את זה?בברכה המשולשת כתב:ב. לגבי מה שהשכל מחייב בגוי מול ישראל לכאורה תלוי בדברי החת"ס על גיל י"ג וגיל גדלות בגוי
אם זכרוני אינו מטעני החת"ס כותב שגזה"כ של "איש" נאמרה רק בישראל אבל בגוי זה לפי הענין, זה לא שייך בנידו"ד שהרי אין שום גזיה"כ על תינוק שנשבה.בברכה המשולשת כתב:ג. הרי הגמרא אומרת שאין להם כבר זמב"נ לשכר אלא רק לעונש
כן, אני מכיר את הגמרא אבל איך אתה מקשר אותה אלינו?
בברכה המשולשת כתב:א. בהקשר של דברי חז"ל על ה' מסיני בא שהגויים סירבו לקבל את התורה בגלל לא תרצח ולא תגנב ולא תנאף- והרי אלו מזמב"נ וחייבים בהם גם ככה- ותירץ שבזמב"נ הכל מצד השכל וכאן מצד גדרי התורה.
ב. החת"ס כותב שבגוי לפי ההבנה השכלית- ואני הקטן הבנתי מכך שאם זה לא מחוייב מן השכל- איך אפשר לחייבו.
ג.נ שהואיל והם כ"כ גרועים ורשעים- שאפילו מה שהכל מחייב אינם רוצים לקיים- אין להם שכר, אבל הואיל והשכל מחייב נענשים בכל זאת.
למאי_נמ? כתב:אוי ואבוי!
הראי"ה כ"כ מרחיב שלעת"ל תתוקן כל האנושות (כולל אוה"ע), ואפילו הבע"ח, וכבודו הולך בכיוון ההפוך לגמרי, ואומר שנהרוג את כל הגויים ח"ו.
ומה יזיק אם ישא את בתו לבדה כמותר לבני נח (סנהדרין נח ב), וישא שתי אחיות כיעקב אבינו, ואין לאדם נשואים הגונים כמו שישיא את בתו לבנו הגדול ממנה וינחילם בנחלתו ויפרו וירבו בביתו, כי הארץ לא תהו בראה לשבת יצרה. ואין בידנו דבר מקובל בזה, אבל כפי הסברא יש בעניין סוד מסודות היצירה דבק בנפש והוא מכלל סוד העבור שכבר רמזנו לו. [...] והנה העריות מכלל החוקים, דברים שהם גזירת מלך, והגזרה הוא הדבר העולה על דעת המלך שהוא החכם בהנהגת מלכותו והוא היודע הצורך והתועלת במצווה ההיא שיצווה בה ולא יגיד אותו לעם זולתי לחכמי יועציו.
איש-אחד כתב:לגבי עריות, לא בהכרח השכל מחייב, וכדעת הרמב"ן (ויקרא יח, ו):ומה יזיק אם ישא את בתו לבדה כמותר לבני נח (סנהדרין נח ב), וישא שתי אחיות כיעקב אבינו, ואין לאדם נשואים הגונים כמו שישיא את בתו לבנו הגדול ממנה וינחילם בנחלתו ויפרו וירבו בביתו, כי הארץ לא תהו בראה לשבת יצרה. ואין בידנו דבר מקובל בזה, אבל כפי הסברא יש בעניין סוד מסודות היצירה דבק בנפש והוא מכלל סוד העבור שכבר רמזנו לו. [...] והנה העריות מכלל החוקים, דברים שהם גזירת מלך, והגזרה הוא הדבר העולה על דעת המלך שהוא החכם בהנהגת מלכותו והוא היודע הצורך והתועלת במצווה ההיא שיצווה בה ולא יגיד אותו לעם זולתי לחכמי יועציו.
בברכה המשולשת כתב:איש-אחד כתב:לגבי עריות, לא בהכרח השכל מחייב, וכדעת הרמב"ן (ויקרא יח, ו):ומה יזיק אם ישא את בתו לבדה כמותר לבני נח (סנהדרין נח ב), וישא שתי אחיות כיעקב אבינו, ואין לאדם נשואים הגונים כמו שישיא את בתו לבנו הגדול ממנה וינחילם בנחלתו ויפרו וירבו בביתו, כי הארץ לא תהו בראה לשבת יצרה. ואין בידנו דבר מקובל בזה, אבל כפי הסברא יש בעניין סוד מסודות היצירה דבק בנפש והוא מכלל סוד העבור שכבר רמזנו לו. [...] והנה העריות מכלל החוקים, דברים שהם גזירת מלך, והגזרה הוא הדבר העולה על דעת המלך שהוא החכם בהנהגת מלכותו והוא היודע הצורך והתועלת במצווה ההיא שיצווה בה ולא יגיד אותו לעם זולתי לחכמי יועציו.
הרמב"ן דן בעריות האסורות לישראל, כמפורש בדבריו
למאי_נמ? כתב:שלח כתב:...וגם ידועה שיטת המאירי בדבר...
כידוע רבים מפקפקים בדבר, וטוענים שהדברים נכתבו מפחד הגויים. והעניין כבר נידון בפורום (ומי ישיב לי אבדתי?)
יגדיל תורה כתב:יש לעיין אם שייך דין תינוק שנשבה בעכו"ם, כי ישראל אינו חוטא עד שיאנוס אותו יצרו, כדברי הרמב"ם בהלכות גירושין, ושמא נכרי חוטא לרצון ליבו, אף בלי יצר הרע
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים