בענין פסוקים בתלמוד וראשונים שלא כמו המצויים בידינו

[שלח]

האם קיימים פסוקים המובאים בתלמוד וראשונים,שהם שונים אולי בשינוי ו או י וכדומה,מהמסורה בידנו,ומה הפסוקים?ואם יש מחלוקת כמו מי פוסקים או ששני השיטות נכונות?

[דניאל]

תוספות בנידה מעירים שיש שינויים בגמרא בכ"מ מהמסורה שלנו (אגב אפילו ברש"י יש כמה שינויים מהמסורה דילן). זכורני שיש על זה תשובה ברדב"ז שאומר שלעניין הלכות אזלינן בתר חכמי התלמוד אבל לעניין המסורה אזלינן בתר חכמי המסורה שהם דקדקו בזה.

[איש-אחד]

כבר כתבו התוס' (ב"ב קיג ע"א ד"ה תרוויהו) "פעמים שלא היו בקיאין בפסוקים".

[בברכה המשולשת]

ויעויין בהרחבה מאמר הגרד"צ הילמן באחד מכרכי ישורון האחרונים (עם הערות והוספות מהרה"ג בצלאל דבליצקי שליט"א)

[בראנסוויל]

עיין מנחת שי עה"פ ויהי ביום כלות משה [במדבר ז]

[נערי האוצר]

רשימת הפסוקים המופיעים בירושלמי שלא כלשונם:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?102286&page=142

[היא שיחתי]

האם שייך לזה הפסוק בישעיה נח,יג
וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְקֹוָק֙ מְכֻבָּ֔ד
שמופיע בהרבה מקומות עם תוספת וא"ו 'ולקדוש'
?

דתימה הוא, שבהרבה ראשונים גם הוסיפו לוא"ו זו כפי שמעלה חיפוש בפרוייקט השו"ת

[אום אני חומה]

רע"א בגלה"ש שבת נה:

[יבנה]

האריכו בזה רשב"א במיוחסות סי' רל"ב, וחלק ז' סי' רע"ג וע"ש בהערות, וכן רע"א בגליון הש"ס שבת נה:

[בראנסוויל]

מדברי הרה"ק בעל היכל הברכה בהקדמתו לחומש היכל הברכה.

[היא שיחתי]

כתבו לי באישי

כ"ה גם במגליות ים המלח http://dss.collections.imj.org.il/isaiah#58:13

אך בין כך לשון הפסוק שונה שם, יש וא"ו 'וממצוא', וכן אין וא"ו בין הד' לש' ב'לקדוש', וכללית כנראה יש הרבה שינויים במגילה זו לנוסח דידן

[עיניו כיונים]

וכן אין וא"ו בין הד' לש' ב'לקדוש'

וא"ו תלויה! (גם אין בזה שינוי אלא חסרות ויתירות).

[השש בדברי תורה]

נוסח הגמרא מתאים לנוסח מגילת ים המלח
הגמרא (עבודה זרה כג, ב) מביאה הפסוק "כל צאן קדר יקצבו לך יעלו לרצון על מזבחי", ובהגהות הב"ח (הגהות הב"ח אות א) כתב "נ"ב אף על פי דבקרא לאו כתוב כך, דהא כתיב 'יעלו על רצון' אלא שהתלמוד משנה משמעו וכה"ג כתבו התוספות בעירובין". כוונתו להעיר שלפי מסורה שלנו בפסוק (ישעיה ס, ז) כתוב "כל צאן קדר יקבצו לך [אילי נביות ישרתונך] יעלו על רצון מזבחי", אלא שאין גמרא מקפידה להעתיק את הפסוק בדייקנות בפרט במקום שיש קושי בהבנת הדברים כפי שכתוב. ברם, בדיקה במגילת ישעיה שבמגילת קומראן - http://dss.collections.imj.org.il/isaiah#60:7 - מגלה שהנוסח של הגמרא מתאים עם המסורה שלהם, ששם כתוב "יעלו לרצון על" כמו שהגמרא העתיקה.

[תוכן]

יחזקאל קוטשר הוכיח שנוסח המסורה עתיקה יותר מנוסח מגילות ים המלח.

[השש בדברי תורה]

יחזקאל קוטשר הוכיח שנוסח המסורה עתיקה יותר מנוסח מגילות ים המלח.

האם אפשר לספק יותר פרטים? מי הוא זה יחזקאל קוטשר? איפה הוכיח כן? מהי ההוכחה? האם הוא דן על הפסוק בישעיה הנ"ל שמסורת הבבלי מתאימה עם מסורה שלהם?

[אישצפת]

בדרשות רבי יצחק קארו מצטט כמה פעמים את אותו הפסוק בדרשות שונות בצורה שונה מהמקובל

והיתה אור הלבנה כאור החמה

בעוד שאנו קוראים והיה או הלבנה

[יוצא פוניבז']

גם ברש"י (ריב"ן) סנהדרין צא: מביא כך
אולי היו ספרים שכתוב בהם כך

[בן מיכאל]

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ט רבי יהושע בן לוי אמר זרע זרעיה זירועיה וכרבי יהודה, דרבי יהודה אמר ששה. זרע זרעה זרעיה זירועיה. רבי חגי אמר זרעיה חמשה, כל ההן דאנא משכח לה אנא מחיק לה. אישתאלת לרבי הונה ספרא דסדרא ואמר זירועיה מלא.

[יוצא פוניבז']

יש גם אפשרות שלא מדובר בגירסא שונה בפסוק אלא אכן טעות מחמת שיגרא דלישנא, ע"ע היתקע שופר בעיר

[בן מיכאל]

יש גם אפשרות שלא מדובר בגירסא שונה בפסוק אלא אכן טעות מחמת שיגרא דלישנא, ע"ע היתקע שופר בעיר

אינני יודע אם התכונת להגיב לדברי

פעמים רבות, אכן מדובר בשיגרא דלישנא, אבל בירושלמי הזה, לא רק שזוהי מחלוקת מפורשת בגירסא, אלא שמחלוקת הלכתית נתלית בה במפורש - שלמ"ד אחד יש וא"ו ודורש מכך עוד מין, ולמ"ד השני אין לגרוס את הוא"ו, וע"כ מותר רק חמישה מינים - לא מצאתי מעולם דבר דוגמת זה, שתשאל הגמרא ..האי וא"ו מאי דריש ביה, לא גרס לה.

[יוצא פוניבז']

יש גם אפשרות שלא מדובר בגירסא שונה בפסוק אלא אכן טעות מחמת שיגרא דלישנא, ע"ע היתקע שופר בעיר

אינני יודע אם התכונת להגיב לדברי

לא התכוונתי, היה זה כהמשך לדבריי הקודמים.

[בן אדם]

רש"י שמות פרק כה פסוק כב
ואת כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל - הרי וי"ו זו יתירה וטפלה, וכמוהו הרבה במקרא, וכה תפתר ואת אשר אדבר עמך שם, את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל הוא:

ואילו בנוסח שלנו אין תוספת וי"ו בכלל.