הודעהעל ידי ממרומי היער » ד' יולי 10, 2013 3:11 pm
קריאת הכתובה אינה בכדי שהחתן יבין, אלא בזביל הפסק בין הגפן של ברכת אירוסין להגפן של ברכת נישואין.
אומרים בשם הגאון (הובא בספר מעשה רב של הגר"מ שטרנבוך) שקריאת הכתובה זה כיבוד חשוב, מפני שהעדים שחותמים על הכתובה לא קוראים את כל הכתובה לפני החתימה אלא הם סומכים על מה שהבעל קורא הקריא, ולכן לוקחים אדם 'נאמן', ומאמינים לו שמה שהוא הקריא אכן כתוב בפנים.