לימוד עט"ב

[קשר של קיימא]

מה המקור ומה הענין שלא ללמוד עט"ב, מסמתמא יש ע"ז ביותר קדמונים מהרמ"א אבל מה טעם הדבר, האם זה תוספת אבילות כזו ?

למה יש דעות שתינוקות בטלים בו לגמרי ואפי' ברעות הגוים אין ללמוד עי' מ"ב בתחילת תקנ"ד, מה טעם הדבר .

אם אפשר לשמוע שירי רגש המעוררים ליר"ש ותשוקה לרשב"ע, הרי זה רק מנהג ואם אינו [רחיצה] של תענוג אלא לקרב לבבנו אליו ית' מה הצד שאסור.

[בברכה המשולשת]

ומי התיר לשמוע שירי רגש לעבודת השי"ת כל השנה? הלא זה על-פי רש"י תוס', שכן לפי הרמב"ם (והשו"ע שפוסק כמותו) זה אסור- כל השנה.

[ערבי פסחים]

אם בכל ההלכות אני ואולי גם הרב קשר של קיי', נוהגים כרמ"א למה לא גם בזה יעו"ש היטב בס' תק"ס. עוד הרי מבואר שם וזה לכו"ע שלצורך מצוה שרי, ובלי זה לא היית יכול לנגן בשמחת חתן וכלה.
והשאלה היא שאלה, אם אחד מנותק לגמרי מההנאה העצמית של השיר וכוונתו לכתחילה רק להתעלות [אני אישית מכיר כאלו שזה כל הייעוד אצלם בשירים אלו] אולי יהיה מותר ובפרט שאינו דינא דגמ' או ראשונים שלא לשמוע בימים הללו, וא"כ יתכן ונימא זיל בתר טעמא.

[יגדיל תורה ויאדיר]

עי' ביאור הלכה סימן תקנ"ד שהביא לשון המאמר מרדכי לגבי איסור הלימוד עט"ב שהוא היה מבטל את האיסור כיון שרוב העם מבטלים סתם עיי"ש.

[בברכה המשולשת]

אם בכל ההלכות אני ואולי גם הרב קשר של קיי', נוהגים כרמ"א למה לא גם בזה יעו"ש היטב בס' תק"ס. עוד הרי מבואר שם וזה לכו"ע שלצורך מצוה שרי, ובלי זה לא היית יכול לנגן בשמחת חתן וכלה..

רה"ג, שדעתו כגאונים האחרים והרמב"ם, הוא המקור להיתר בחתונה
ויעויין בהרחבה בתשובת מרן האגר"מ