אמרתי אזכה את הציבור בפירוש נחמד, מכת"י מהר"ח טולידאנו על הפסוקים דלהלן [ירמיה י"ד]:
המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה
ידענו יי רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך
אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו
א"נ אפשר לפרש פסוקים אלו בהקדים מאי דפסק בטור באבן העזר סי' ט"ל שאם קדש את האשה ע"מ שלא היו בה מומין והיו בה מומין והלכה אצל רופא וריפא אותה ה"ז מקודשת למפרע לפי שאינו מקפיד אלא שלא ישארו המומין והרי כבר נתרפאו ע"ש, אמנם התוס' בפרק המדיר חולקים ע"ז וס"ל דעיקר הקפידה היא שלא יהיו בה מומין מעולם לכן אפי' שנתרפאת אינה מקודשת לפי שהיא נמאסת בעיניו כשזוכר שהיו בה מומין:
אשר בזה אני מבין כוונת הכתוב בירמיהו סי' י"ד המאס מאסת וכו':
אך עם האמור ניחא דהנה כבר כתבנו דהטור ס"ל כל שקידש האשה ע"מ שאין בה מום והלכה ונתרפאה ה"ז מקודשת, והתוס' סב"ל שנמאסת בעיניו כשזוכר שהיו בה מומין, והנה ידוע דהקב"ה קידש את ישראל ע"מ שלא יהיו בהם מומין שהם החטאים והעוונות שהם מומי הנפש וכל שיש בה מומין ורפאו אותם ע"י התשובה באנו למחלוקת הטור והתוס'. וכבר ידוע דהגלות והצרות אינם נותנים לנו שעת הכושר לעבוד את ה' וכמ"ש הרמב"ם בח' פרקים שכתב שעיקר הברכות הכתובות בתורה כמו שבפ' בחוקותי כל הייעודים הלל אינו מתן שכר דשכר מצוות בהאי עלמא ליכא אלא הם הכנה לשרת את ה' בלי שום בלבול וטירוף הדעת על המחיה ועל הכלכלה, ודבר בהפכו הקללות והתוכחות גם כדי לטרף את דעתם שלא יהיה להם שעת הכושר לעבוד את ה' ולשוב בתשובה שלימה ע"כ:
וזה"ש המאוס מאסת את יהודה כלו' דס"ל שנתרפאו ע"י התשובה כסברת התוס' דכל שנמצאו בה מומין ואע"פ שנתרפאו ע"י התשובה מ"מ נמאסת היא בעיניו ואינה מקודשת, א"כ מדוע הכיתנו דהיינו קושי השיעבוד וכיוון דס"ל כסברת התוס' כי לו יהיה שנעשה תשובה ואנו מתרפאין מן המומין מ"מ היא נמאסת ולא תועיל לנו התשובה וא"כ למה לך להכות אותנו באופן שלא יהיה לנו מרפא וכח לעשות תשובה דאנו מצפים לשלום כדי לעבוד את ה' .
ואין טוב לעת מרפא לומר דלא ס"ל כס' התוס' אלא כס' הטור דכל שהיא מתרפאת היא מקודשת [שהרי] והנה בעתה - שמבעית דעתינו ומטריפנו, אלא ודאי מוכרח לו' דס"ל כסברת הטור שכל שהיא מתרפאת מקודשת למפרע ומשום הכי הבאת עלינו קושי הגלות והשיעבוד הזה כדי שלא יהיה לנו מקום לשוב ולהתרפאות א"כ מוכרח דמועלת לנו התשובה לכן ידענו ה' רשענו ועוון אבותינו כי חטאנו לך והה אנו מתודים על חטאתינו ועל עוון אבותינו לכן אל תנאץ למען שמך אל תפר בריתך אתנו - היינו קידושין ראשונים: