שמיעת מוזיקה מכלי נגינה שאשה מנגנת בו

[היימישער]

באשה שאסור לשמוע את קול שירתה אי מותר לשמוע מוזיקה שהיא מפיקה מכלי נגינה?

יעויין שו"ת משנה הלכות חלק ו' סימן כ"ה וחלק י"א סימן נ"ב.

אשמח לקבל מקורות נוספים בשאלה זו.

[דניאל]

מותר להביט בציור שאשה ציירה?

[היימישער]

עיינת במקור שציינתי?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שעוסק בזה בספר ואת צנועים חכמה

[אוצר החכמה]

עיינת במקור שציינתי?

לא מובן מה אתה שואל עליו, שהרי הוא צודק שאין סברא לאסור, ולגבי המקור שציינת הלא שם הוא מתיר בשופי. רק שאוסר לראות תנועותיה. ולא זו בלבד אלא שאפילו את הדיוק מלשון הרמב"ם שהביא שמשמע קצת לאיסור, הוא דוחה שזה לא יתכן, ומסביר באופן אחר.

[יתר10]

בשו"ת מנח"י ח"ז אוסר אם מנגנת להנאתו, וכמובן לא מטעם קול באשה שלא שייך בזה רק משום הרגל דבר

[היימישער]

מותר להביט בציור שאשה ציירה?

לא מובן מה אתה שואל עליו, שהרי הוא צודק שאין סברא לאסור, ולגבי המקור שציינת הלא שם הוא מתיר בשופי. רק שאוסר לראות תנועותיה. ולא זו בלבד אלא שאפילו את הדיוק מלשון הרמב"ם שהביא שמשמע קצת לאיסור, הוא דוחה שזה לא יתכן, ומסביר באופן אחר.

לא התנסחתי נכון ולא הובנתי.
השאלה היא לא מטעם קול באשה,
השאלה היא גם לא אם מותר ליהנות מתוצרת שהופקה ע"י אשה,

השאלה היא האם מותר וראוי להעמיד אשה לנגן בחליל - למשל - לפני גברים?


המשנה הלכות אוסר את זה משום ראית תנועותיה, ועם מחיצה לכאו' יתיר.
במנח"י שהביא הרב יתר אוסר באשתו נדה המנגנת להנאת בעלה, והוא הדין בכל אשה המנגנת להנאת אדם מסוים, ומזכיר ספק השואל השייך גם בלא שמתכוונת להנאת אדם מסויים.

ועל שאלה זו אשמח לקבל עוד מקורות.

[היימישער]

כמדומני שעוסק בזה בספר ואת צנועים חכמה

ניתן לעיין בו במקוון?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שעוסק בזה בספר ואת צנועים חכמה

ניתן לעיין בו במקוון?

איני יודע, לצערי

[דב בער]

להלן מה שקבלתי מרב אחד בשאלה זו וז"ל: בקונטרס הוספות ותיקונים [משנת תשנ"ב] על ספר שיעורי שבט הלוי כתב וז"ל שם "אם היא מנגנת בכלי נגינה, בכה"D שיכול לעורר ענין של חיבה יש להחמיר שלא לשמוע", ע"כ.
ויש לדון בזה מפרשת בשלח ותקח מרים את התוף בידה וכן עשו כל הנשים, ויש מפרשים שהסיבה כדי שלא ישמעו קול הנשים שמזמרות בפיהן, הרי דיש נפק"מ בין קול זימרה לקול נגינה בכלי, אולם עיין בפירושו של החיד"א ב"נחל קדומים" דכיון דהיה אימתא דשכינה לכן לא היה הרהור וכו', דמשמע שהיה חשש של קול באשה ערוה אף עם התופים והמחולות, רק התם שאני וכו' עכ"ל הרב.

[תלמיד הגון]

כמדמני ששמעתי שמרן הסטייפעלר ז"ל לא רצה לקרוא כתב של נשים ופעם נתנו לו פתקה שכתבה אותו אישה לא רצה לקרא בו