לפני עור

[דדא ביה כולי ביה]

אי שרי למצוא עבודה לחילוני, לא יעבוד בשבת, אבל ידוע שיעבוד בחוה"מ ?

[איש רגיל]

לפני עוור אין כאן כיון שיכול להשיג עבודה אחרת [וכל מה שאתה מסייעו הוא רק להשיג עבודה טובה, אך מאבטח הוא היה יכול להיות גם בלעדיך]. החשש כאן הוא רק מצד מסייע.
ועלה בדעתי להתיר עפ"י חידושו של רעק"א. דהנה כתב השו"ע (יו"ד סימן קפ"א סעיף ו') 'אשה אינה במצות הקפה, וי"א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה, אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן'. וכתב רע"א 'לענ"ד דזהו לכאורה לכ"ע יהיה אסור משום לפני עור דמכשלת להא שניקף. ואף היכא דהו"מ לגלח בעצמו מ"מ הוי איסור דרבנן כמ"ש תוס' ריש שבת. ואולי י"ל דבזה ליכא איסור מדין מצוה להפרישו, דאדרבה במה שהיא מגלחת אותו בזה מפרישתו, דאם לא היתה מגלחת אותו היה מגלח בעצמו והיה עובר בב' לאוין דניקף ומקיף וע"י שהיא מגלחת מפרישתו מלאו דמקיף'.
מבואר בדברי רע"א שאף שבמה שהאשה מקפת היא מכשילתו באיסור ניקף, מ"מ כיון שסוף סוף ע"י מעשיה מצילתו מחטא יותר חמור אינו בכלל לאפרושי מאיסורא. א"כ י"ל אף הכא, דכיון שאם לא ימצא עבודה כזו יש חשש שיעבוד בשבת, א"כ אין בזה איסור מסייע כיון שמצילו מחילול שבת דחמיר טפי. אמנם אין דברי אמורים אם בטוח שלא יעבוד בשבת.

[בברכה המשולשת]

תמהני- וכי אם לא יעבוד בשבת, וכי ישמור שבת?

[איש רגיל]

תמהני- וכי אם לא יעבוד בשבת, וכי ישמור שבת?

לכאו' בביתו יחלל שבת פחות מאשר בעבודתו.
עוד יש צד לומר שאין כאן לפני עור [וכ"ש מסייע מדרבנן] ע"פ מה שכתב המשנ"ב (סי' קסט ס"ק יא) בשם הפמ"ג שמותר לתת אוכל למישהו אם הוא אנוס ואינו יכול לברך. וכתב באג"מ (או"ח ח"ה סימן יג) שלפי"ז אף מותר לתת איסור לתינוק שנשבה שכיון שאם היה יודע מהאיסור לא היה עובר עליו, לא אמרינן בכה"ג שהנותן לו עובר על לפני עור. וכתב עוד שאף שהמשנ"ב לא התיר בכה"ג אלא לתת לו צדקה, מ"מ לא גרע להכשילו באיסור די לקרבו לשמירת המצוות מלתת לו צדקה.
והאג"מ עצמו חולק עליו והאריך לבאר שיסוד איסור לפני עור הוא שאסור לעשות מכשול דחטא בעולם, אף אם החוטא אינו יודע שזה חטא. אך כתב 'מ"מ הרוצה להקל כפי שמשמע שהכריע כן המשנה ברורה, יכול לסמוך עליו, כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים'.
מבואר בדבריו שלדעת המשנ"ב מי שגורם לאנוס לעבור עבירה אינו עובר בלפני עור, כיון שאונס רחמנא פטריה, נמצא שלא הכשילו בכלום. אך לדעת האג"מ אף אם העובר עבירה הוא אנוס, מ"מ המכשילו עובר בלפני עור. וכיון שכתב האגרות משה שהרוצה להקל כדעת המשנ"ב יכול לסמוך עליו כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים, א"כ אף בנידון דידן יש לסמוך על המשנ"ב ולומר שכיון שאותו יהודי הוא כתינוק שנשבה [בהנחה שאינו שנה ופירש], ומותר להכשילו באיסור כיון דהוא כאנוס.

[דדא ביה כולי ביה]

גופא דעובדא, היה מדובר על תיווך, היינו שיש חברות בנייה שמחפשים עובדים, ופונים לתיווך והם מוצאים להם עובדים לפי הדרישה ונוטלים שכר על תיווך. עלו כמה שאלות בהיות והעובדים כמעט כולם חילונים או קרוב לזה. חדא הרי יעבדו בחוה"מ, יש פה מכשול לעובד וכן מכשילים את המעביד שהוא מעביד עובדים לצורכו בחוה"מ שאפ' גוי אסור לו להעביד אז. ואמנם יש פה היתר לעבוד שאם לא יעבוד אזי יפטרו אותו. אבל השאלה אי שרי להכניס אותו לכתחילה לכזו עבודה. וכן הרי יכול לומר למעביד שימי החופשה שניתנים לכל עובד יחולו בחוה"מ וכך לא יגרע משכרו כלום ולא יפטרו אותו, ואלא שהוא רוצה לשמור ימי חופשה בשביל הקיץ וכדו' אבל אין פה דבר האבד.
עוד בעיה, שיש כאלו שצריכים לעבוד בתוך משרדים ויש שם ג"כ נשים פרוצות והמכשולות ידועות רח"ל ובפרט ששני הצדדים פרוצים בעריות ובאים לידי איסורים, והאיך יהיה מותר להציע למישהו עבודה במקום שהרבנים אוסרים בכל תוקף לעבוד שם מחמת פריצת גדרי צניעות שיש בהם [אני בעצמי נסעתי פעם עם עובד כזה והמזכירה התקשרה למסור לו איזה מודעה והיא דברה ברמקול של הפלא' של הרכב, והנהג אמר לה לפני שהתחילה לדבר, "יש פה עוד אנשים עמי פה ברכב" ודי למבין רח"ל].
כ"ז העלתי לפני הגאון הגדול ר' נסים קרליץ שליט"א, ואמר שבאמת יש לקחת את זה בחשבון ולהזהר מלתווך עבודות שיש בהם איסור. ושאלתי עוד שאפ' להעביד שם גוי יהיה אסור מחמת שאני מכשיל המעסיק בזה שיעסיק גויים והוא גם אסור כנ"ל. ולפי"ז אפ' להעסיק שם חרדי יהיה בעיה מצד שמחייבו לעבוד בחוה"מ [היינו שיתכן שלו אין איסור לעבוד מצד דבר האבד עי' חוט שני שאם יפטרו אותו יש היתר של דבר האבד].
עוד נשאל אם למכבסה מותר לכבס בגדים שאינם צנועים ומסייע בזה לבעלת הבגדים שתלבש בגדים אסורים. וע"ז אמר שראוי להמנע. למה רק ראוי יל"ע, שהרי יש איסור של מסייע מדרבנן היינו שגם אם יכול לעשות האיסור לבד ואני רק מקרב לו ועוזר לו בזה יש איסור מדרבנן כמש"כ הרא"ש שהרי מצווה להפרישו וכ"ש שלא לעזור לו.